הדפסת כסף

אראל, כתבת

"לגבי הלוואות לא צמודות - שיעור הריבית שהבנק גובה עליהן מביא בחשבון את האינפלציה. במצב של דפלציה, הריבית בתנאי שוק תהיה נמוכה יותר, כך שמצבם הריאלי של הלווים לא ישתנה".

כאן מונחת השגיאה המשמעותית ביותר שלך. נניח שיש דפלציה של 2%, כלומר אינפלציה של מינוס 2%. מאחר שאי אפשר לגבות ריבית שלילית, והריבית הנמוכה ביותר היא אפס, אנו תקועים. אין שום דרך להוריד את הריבית הריאלית מתחת לשני אחוזים. במיתון הבנק המרכזי שואף להוריד את הריבית ככל האפשר. אבל בסיטואציה של דפלציה של שני אחוזים אין לו כל דרך להוריד את הריבית מתחת לשני אחוזים. זו הבעיה החמורה ביותר של הכלכלה העולמית מאז 2007, וביפן - מאז 1990 - חוסר היכולת להוריד את הריבית די הצורך, בשל גבול האפס שמתחתיו ריבית אינה יכולה לרדת.

לפיכך יש קולות (של כלכלנים חכמים מאוד) שמציעים היום להעלות את יעד האינפלציה הרצוי עד לחמישה אחוזים. במצב כזה, ריבית אפס תשקף ריבית ריאלית של מינוס חמישה אחוזים. ריבית כזו מספיק נמוכה כדי להוציא את המשק גם ממיתון חמור.

נקודה נוספת שבגללה אינפלציה מסוימת היא חיונית קשורה לכך שאנשים נצמדים למשכורות ולמחירים נומינליים. זאת אומרת, אם נתת לעובד מסוים משכורת של 10,000 ש"ח בחודש, יהיה לך מאוד קשה להוריד זאת, גם אם תגלה שהשכר לא מוצדק. מבחינה פסיכולוגית, קשה יהיה לעובד מאוד להשלים עם ירידת שכר.  האינפלציה יוצרת דילול טבעי של השכר כל הזמן, וגורמת לכך שהעול שיוצרות משכורות גבוהות מדי על המשק יירד באופן טבעי. בשנות השבעים המנגנון הזה נוטרל בידי ועדי עובדים חזקים שדרשו תוספות יוקר אוטומטיות. זו הסיבה שבניגוד לניבוי של מיינרד קיינס, לאינפלציה באותו זמן כמעט לא היו אפקטים חיוביים. כיום תוספות אוטומטיות כבר לא מקובלות, וניתן לצפות שאינפלציה תוכל להועיל להגברת התחרותיות (כלומר בעברית פשוטה - תאפשר לשלם פחות לעובדים שלא שווים את משכורתם).

תוקן על ידי יוםחביב ב- 17/03/2013 16:53:09

יוםחביב: אשמח אם תסביר לי, איך ייתכן שתהיה דפלציה לאורך זמן, כאשר המשק במיתון? הרי, הדפלציה נובעת מעליית כמות המוצרים ביחס לכמות הכסף, ואם המשק במיתון, כמות המוצרים אינה גדלה, כך שבסופו של דבר הדפלציה תהפוך לאינפלציה מעצמה, ע"פ כוחות השוק, בלי שום צורך להדפיס כסף.

הודעתך האחרונה מסבירה, לדעתי, את הסיבה האמיתית לאינפלציה - לא לעזור לשכבות החלשות , אלא להיפך - לפגוע בחלשים ביותר - העובדים הלא מאוגדים. בעוד שהחובות וההתחייבויות שלהם - משכנתא, שכר דירה וכד' - בדרך כלל צמודים למדד או נושאים ריבית גבוהה יותר מהמדד, המשכורת שלהם לא צמודה, ואין להם מספיק כוח להיאבק על הגדלתה. כך ההכנסה הפנויה שלהם יורדת, והם נדחקים לעוני הולך וגדל.

תוקן על ידי אראלסגל ב- 18/03/2013 04:57:09

תוקן על ידי יוםחביב ב- 18/03/2013 13:35:31

מי בעד להעלות את יעד האינפלציה? מה המקור?

אגב, בשנים האחרונות היה מצב של ריבית שלילית. (אג"ח ממשלת שוויץ), אבל זה יוצא מהכלל.

בארה"ב משתמשים כעת ב"הקלה כמותית" כדי למנוע אינפלציה.
כלומר הבנק המרכזי קונה בעצמו אג"ח בבורסה ובכך מגדיל את כמות הכסף ומוריד את ריבית השוק הבסיסית (הבנצ'מרק).

יש דרכים נוספות להדפיס כסף. למשל, העברה ישירה לחשבון הבנק של מדינה.

חרד_לנפשו, למשל, פול קרוגמן בספר end this depression now, מציע יעד אינפלציה גבוה יותר כפיתרון לגוש האירו

אראל, בנוסף לעצת מואדיב, אעיר שבאמת בטווח המאוד ארוך (יכול לקחת שנים על גבי שנים), אתה כנראה צודק והדפלציה והמיתון יסתיימו ותחזור תקופה אינפלציונית. אבל בדיוק על הטיעון הזה אמר קיינס את משפטו המפורסם ביותר:"בטווח הארוך כולנו מתים".  דהיינו, זה לא חוכמה להגיד שאם נחכה שנים ונסבול לאורך זמן אבטלה של עשרות אחוזים, בסוף יהיה טוב. צריך פיתרון גם לתקופה הארוכה מאוד בינתיים.