הדפסת כסף

לא קראתי ממש את כל הדיון, אבל אני מתרשם שיש ערבוב של מושגים, שבתורה המקובלת של מקרו-כלכלה נהוג להפריד ביניהם.
גודל אובייקטיבי של "כסף" היה קיים - אולי - כשעוד הייתה נהוגה השיטה של בסיס הזהב. כיום כבר אין דבר כזה "כסף", אלא צריך לאמוד אותו באמצעות שני מונחים שונים. הראשון הוא "כמות הכסף" והשני הוא "בסיס הכסף".
המונח הראשון מתאר את ערך סך המזומנים שנמצאים בפועל בידי הציבור, ועוד ערך הפקדונות שהם הפקידו בבנקים. כלומר, כמה יחידות מטבע בבעלות הציבור.
המונח השני מתאר את ערך המזומנים שנמצאים בפועל בידי הציבור, ועוד ערך המזומנים שנמצאים בידי הבנקים. כלומר, כמה יחידות מטבע נזילות קיימות בשוק.

נזילות היא אחד התפקידים החשובים של הבנקים במשק מודרני. היא מאפשרת זרימה טובה של הון ממקום למקום. אם אני למשל רוצה לפתוח סטרט-אפ, גם משקיע צרפתי יכול להשקיע בי, כי קל להעביר כסף דרך הבנק. כמו-כן הבנק מאפשר עסקאות גדולות שאדם פרטי לא מסוגל לבצע בעצמו בטוח המיידי (משכנתא), ויש לו תפקידים נוספים.

וכעת למושג החשוב ביותר שרלוונטי לדיון הזה: יחס הרזרבה.
יחס זה מתאר את הפרופורציה שבין גודל התחייבויות הבנקים לציבור, לבין גודל הכסף שנמצא בפועל בידי הבנקים. כידוע, אם כל הציבור יסתער על הבנקים כדי לגבות את התחייבויותיו - הבנק יקרוס. כמו שקרה לאחרונה בליהמן בראדרס, ומוקדם יותר, במשבר הגדול של 1929. אלא מאי? הנחת העבודה של הבנקים היא שהם יכולים להתחייב ליותר מאשר נמצא בפועל בידיהם, כי סטטיסטית לא סביר שיבואו כולם לגבות באחת את הפקדונות שלהם.
"יחס הרזרבה" הוא מגבלה על היחס שבין כמות הכסף שהבנק בפועל יכול להחזיר לבין גובה ההתחייבויות שלו לציבור. הבנק המרכזי מכריח את הבנקים לשמור על יחס כזה, כדי שלא "יתפרעו", כמו שהתברר מאוחר מידי במשבר 2008.

נ.ב. מדיניות זו היא מדיניות מקובלת מבית מדרשן של ארצות הברית וכלכלות אירופה הגדולות, אבל היא זוכה לביקורת רחבה בחוגים נאו-ליברליים.
בעיקרה, הביקורת נוגע לגישה הבסיסית שלמשתנים *מוניטריים* (כלומר כסף) יש השפעה *פיסקלית* (כלומר, תוצר ממשי). הגישה של קיינס טענה שאפשר להשפיע על התוצר של המשק רק באמצעות משחק במשתנים המוניטריים. למשל להגדיל או להקטין את היצע הכסף במשק. מבקריו (מילטון פרידמן בראשם) טענו שהמדיניות הזו הלכה רחוק מידי והכלכלה האמריקאית מבוססת על שקר שיתפוצץ במוקדם או במאוחר.

תוקן על ידי גוונא ב- 06/02/2013 20:05:42

.



ואיקץ - והנה חלום.

וכך ראיתי בחלומי - ארה"ק ועיה"ק חיות באוטופיה של מקס...


ירדתי מביתי, ובתחנת האוטובוס ראיתי את ידידי, ע', הנוהג מידי בוקר לנסוע באוטובוס למעבדת המחקר שלו, בו הוא מסנתז חלבונים מהם מפתחים תרופות חדישות.
ע' היה עגום פנים. כבר שלושה אוטובוסים חלפו על פניו - ואף נהג לא הסכים לאוספו ולהסיעו למקום חפצו. עוד הוא שוטח בפני את צרותיו, והנה הגיע אוטובוס רביעי. על יד הנהג ראיתי שק תפוחי אדמה, תרנגולת מקרקרת, שקיק מסמרים חלודים ושתי לחמניות. כולם - שכר הנסיעה ששילמו הנוסעים שעלו.
ע' פנה אל הנהג:
התוכל להסיעני לעין כרם?
-ובמה תשלם לי?

אני יכול במהלך הנסיעה ללמד אותך מה עושות חומצות אמינו למוח.

???

או אם תחפוץ, אוכל לקרוא לחלבון החדש שאסנתז על שם אהובתך! או אולי אתה רוצה שאסביר לך את מעגל קרבס? זה אמנם לא התחום שלי, אבל אני עדין זוכר! ראה! אני יכול גם לספר לך סיפורים משעשעים על הלבורנט שלי ואיך הוא שבר בשנה שעברה חמש מבחנות...

גם האוטובוס הרביעי לא אסף אותו.

חזרתי לביתי. בני עמד לצאת לבית הספר. ציידתי אותו בתבנית ביצים, כדי שהמורה יסכים ללמד אותו היום קצת גמרא. כך, אולי, גם יהיה למורה איך לשלם לנהג האוטובוס כשירצה לחזור לביתו.


...