|
|
| נשלח ב-21/10/2011 10:04 |
 |
| |
| xibolaiyu כתב: |  | | איך באמת יודעים שיש אל
לא יודעים בוודאות (לא שיש, ולא שאין). כל אחד מכריע לעצמו.
|
|
כנ"ל לגבי קנקן התה של ראסל.
לקאצאפולה
"רמב"ם-לייבוביץ, שפינוזה-קאנט, בובר מתחיל להתגבש משהו"
איך יכל להתגבש משהו מהצרוף שכתבת?
הרי רמב"ם וליבוביץ' מחויבים להלכה בעוד שהאחרים לא.
תוקן על ידי צענערענע ב- 21/10/2011 10:05:54
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2011 10:40 |
|
| |
דבר ראשון, אכן, לא ברור עם יכול להיות איזה שילוב, וכוונתי שאצלי בסערת נפשי מתחיל להתגבש.
שנית, איך שאני הבנתי ההלכה היא קשר עם האל, איך קורה הקשר בין האדם לאל זה דבר אחד, חוץ מזה יש עוד דברים רבים, עצם מושג האל, האל העברי, עם ישראל-סגולה, קשר עם אל, תורת ההכרה, תורת היש ועוד.
שלישית, לייבוביץ והרמב"ם הציבו את הקשר עם האל על ההלכה, ואיך שלייבוביץ מסביר שזה משהו שבא מצד האדם שרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים ולא איזה מחייב מבחוץ, אני מקבל עלי שיש גם עוד דברים חוץ מההלכה שיוצרים קשר עם האל, כמו ההתבודדות של הר"ן או קשר איני-אתה של בובר.
מה שקבלתי אצל לייבוביץ, שאין שום ערך חוץ מהאל, וגם להלכה אין שום ערך, רק לייבוביץ טוען שההלכה היא היא ערך האל, ואני חושב שזה אכן ערך האל רק בהתכוונות ובקבלת האדם זאת, ועם אצלי אישית קשה לי להתחבר אל ההלכה אז אני מפסיד את האל, לפי לייבוביץ אולי כן [אני חושב שלא] אבל לפי הר"ן ובובר לא. ועם אני משיג קשר עם האל בדבר אחר יותר מבהלכה, אני מעיף את ההלכה שנהיית לכלום מול הערך של אל.
אגב: סוכות זה החג הכי דבלי ופרימטיבי, כל נענוע המינים, זה דבר שאני מתמלא בושה כשאני עושה זאת, כל הפשעטלאך והעניינים סביב זה שייכים לעולם פרימטיבי לפי 2000 שנה, מה משמח בנענוע של המינים.
אבל ממקום פולקלורי וכדומה זה נחמד מרגש, אבל אני לא רואה בזה שום ערך מצד עצמו, לשמוח עם התורה זה דווקא הרבה יותר נורמלי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2011 15:09 |
|
| |
קאצופאלה,
נשמע שפשוט כעת יצאת מהקונכיה שלך, ופתאום אתה מתחיל לראות ולהבין שיש עוד עולם חוץ מבריסק והחרדים, ופשוט אתה מסתער על הכול בבת אחת, ובולע וכנראה גם לא מעכל,
לאט לך,
תאכל לאט לאט בלי בולמוס של רעב, וכך האכילה תהיה לבריאות ולשובע.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2011 15:41 |
|
| |
לכבוד קנצפואלה מתנצל אני על האיחור אך אין עיתותי בידי בקשתך ללמוד את המורה נבוכים היא בקשה גדולה וצריכים התמסרות גדולה לה (עיין מורה נבוכים ח"א פ"ב על דרך הלימוד) אך כהקדמה לזה אמליץ לך על קריאתו של ספרו של ליבוביץ אמונתו של הרמב"ם ולאחר מכן לקרוא את השמונה פרקים להרמב"ם מומלץ יחד אם ספרו של ישעיהו ליבוביץ או ספרו של אליעזר שבייד וכהקדמה כללית על הרלבנטיות של הספר מורה נבוכים ניסיתי לגלגל כאן אשכול אך נעזב מחוסר עניין לציבור (ובאופן כללי בציבור הספרים שיצאו הם סודותיו של המורה נבוכים ל א בקר או סודו של המורה נבוכים ל מ גודמן שבהם מחפשים מהו הסוד שהסתיר הרמב"ם מבני דורו ולא מה רלוונטי לבני דורנו) אך כלל היה בידך מעולם לא הוחזק הרמב"ם כפילוסוף כאשר שמונה פרקים מעותק ברובו מספרו של אלפראבי (עיין בקדמה לשמונה פרקים לשרה קליין ברסלבי שיצא ע"י שוורץ) ובתוספת מספרו על הנפש לאריסטו וכאשר בכל המורה נבוכים לא נמצא חידוש אחד בפילו ספיה להרמב"ם אשר לא נכתב ע"י קודמיו (אולי בעניין הקדמות אך כפי שכתב הרמב"ם זה לא חידושו בספר )ובעניין הזה עולה עליו ר חסדאי קרשקש בהרבה אך כפי שכתב הרמב"ם באיגרות הפילוסופיה בעיניו זהו הנשים הנוכריות (איגרת ל ר יהונתן מלוניל) וכידוע לכל מי שעוסק בפילוסופיה אין היום שום טעם בכל צורת הפילוסופיה הזאת (ולמי שמחפש פילוסופיה יהודית (אם יש כזה צירוף) אפשר למצוא זאת אצל ההוגה הצרפתי עמנואל לוינס שליבוביץ התבטא על הפילוסופיה שלו שהיא שואבת רבות מן היהדות) אך אין זה עיסוקו של הרמב"ם אלא יהדות וכמו שלכל מדע יש פילוסופיה אך המדע אינו פילוסופיה כך ביהדות והיות וכך את כל הפרקים בסוף ח"א ובתחילת פ"ב יכול אתה לדלג אך מה שכן יש לחפש ברמב"ם מהי היהדות בעניו מעל הפילוסופיה ובמילה אחרת מה חידשה היהדות מעל דברי אריסטו וחידושו של הרמב"ם שאין הידות להמון העם שאין משכילים את אריסטו אלא אף ליודעים את הפילוסופיה שלו היא בעיניהם כרקחות וטבחות ליהדות וניתן דוגמא קטנה בעניין טעמי המצוות שהתייחסו לזה באשכול בעני הרמב"ם היהדות היא תיקון הנפש ותיקון הגוף אך מה התועלת בתיקון הגוף והנפש לצורך מה וכן חידושו של הרמב"ם שאריסטו דיבר על אידיאות אתיות ובזה מסכים הרמב"ם אך מה התועלת ומה מחייב אותם בזה בא לחדש ועיין
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2011 16:06 |
|
| |
תודה לכולם [מה קרה למיימוני, נעלם]
אכן אני בבולמוס, כמדומני שראיתי פעם ספר הנותן סקירה על התפתחות הפילוסופיה מתחילתה ועד ימינו, אז לא התעניינתי בזה, אך אשמח אם מישהו ימליץ לי על ספר טוב מסודר הנותן סקירה והסבר קל על כל שיטות הפילוסופיה, כך שלא אצטרך לשבור את הראש ולשרוף את הזמן על כתבים בלי סוף
הדיברי, כמו שלייבוביץ מציג באמונתו של הרמבם, הרמבם היה עובד ה' ולא פילוסוף, ורק הציג את היהדות בראיה נכונה וחדשה, ובזה הוא מחדש ענק וגדול, אפילו יותר ממשה רבינו. בעצם אפשר לומר שללא הרמבם לא היה נשאר מהיהדות זכר [טוב הגזמתי]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 19:57 |
|
| |
לענין הרלוונטיות של המו'נ.
לענ"ד מי שמקבל שדברי הר"מ ביד החזקה רלוונטיים חייב להסכים שגם דבריו במורה רלוונטיים. כמובן יש נקודות שניתן לחלוק עליו כמו ביד.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 20:35 |
|
| |
הכוונה לרלוונטיות מבחינה פילוסופית מחקרית
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 20:40 |
|
| |
גם אני מתכווין לבחינה זו. אם נסכים שמבחינה פילוסופית אין ערך למחשבות הרמב"ם נוכל גם לזרוק את מחשבותיו בהלכה. ואם אנחנו מניחים שבהלכה יש למחשבותיו ערך כן גם בפילוסופיה. הסיבה לכך שהפילוסופיה אינה מדע אמפירי ומשכך לא ניתנת באמת לשינויים והתקדמות אלא לשינוי דעות בני אדם וא"כ כבר נוכל לקבל את דעת הר"מ ואפילו אריסטו ואפלטון כמו שנקבל דעת הפילוסופים החדשים. היינו אין סיבה אמיתית לקבל דברי אחרונים במדע מופשט התלוי במחשבה ורוח על פני הראשונים. בנקודות שהוא כן תלוי בתצפיות אמפיריות הוא שנוכל לדון אותם כטועים, גם בפילוספיה וגם בהלכה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 20:45 |
|
| |
אכן, הייכן שהמדע המדויק אמפירית מתנגש עם ההלכה, אין ערך להלכה.
אני עכשיו במחקר אמפירי על נושא התפילה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 21:52 |
|
| |
אלא שאין כמעט הלכה כזאת שמבוססת על מדע אמפירי [ואל תשיבני מהריגת כינים בשבת, טוב יש אחד או שנים.]
בענין התפלה אם כוונתך לאם התפלה מועלת יש כאן אשכול של הרב מיכי על זה. "ניסוי התפלה הגדול". תחפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 21:58 |
|
| |
מי זה הר' מיכי, ומה הר"ת של עצכח, מושגי פורום שאני לא מכיר.
אני עושה ניסוי מסוג אחר, תפילה עצמית, עדיין הפרמטרים לא ברורים לי, באיזה אופן להתפלל ומה בדיוק התוצאה שאני רוצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 22:31 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2011 10:10 |
|
| |
מקצת עיון שטחי במורה נבוכים, עולה לי תמונה כזו, שהרמבם מבוסס על התובנה שלו מה שנראה לו כנכון, ולא על התנך, דבר ראשון עומדת דעתו הנראית לו נכונה ואותה הוא מכניס ומפרש את התנך, והייכן שהפשט הפשוט לא מסתדר הוא נותן עדיפות לתובנה.
השאלה שלי היא אם כך למה הרמבם בכלל צריך את התנך, אלא בגלל שהוא סובר שהייתה התגלות אלוהית שיצרה את התנך, וכמו שמובא באני מאמין בסידורים, שזאת התורה לא תהא מוחלפת וכו' ושמשה הוא אב הנביאים, אלא שהוא מעוניין מאיזה שהיא סיבה להוכיח שההתגלות והתובנה הולכות יחד.
אני מקווה שמה שכתבתי זה נכון.
השאלה שלי היא, שהרמבם הרי מנסה להוכיח את האלוהות, האם הוא גם מנסה להוכיח שהייתה התגלות ושהתנך זה מה שהתגלה, ושזה לא יוחלף ושמשה אב הנביאים?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2011 10:30 |
|
| |
יהי, כתבת, ולמה מכל מגני הנשים פה לא שמענו אפילו בדל של ראיה או הוכחה או סברא. לצד ההפוך לפחות יש מקורות רבים בתורה ורז"ל. [טוב בסדר הכל משל...] הרעיון כי מקורות בתורה או בחז"ל מהווים ראיה או הוכחה או סברה בשאלת עובדה, אינו מעיד על מותר הגבר מן האישה. זאת גם אם היה מדובר בתפיסה מקורית וייחודית של התורה וחז"ל. המציאות היא כמובן שהתורה וחז"ל בסך הכול מחזיקים בעמדות שהיו נחלת הכלל בימיהם. אין להם כלל אמירה עצמאית בעניין (אם כבר, אז לטובת המין הנשי). שיביא כבר מישהו איזה בדל של הוכחה או משהו שאין לנשים בכללות פחות דעת מאנשים. מדוע יש צורך בהוכחה כזאת. אדרבה אם אתה סבור כי יש לך עדיפות גנטית מובנית, תוכיח! בשם הגברים הגולשים כאן אני מבקש ממך לא להוציא את דיבת הגיונו של המין הגברי רעה. אתה שהקבלה כה חביבה עליך, איך נתעלמה ממך הידיעה כי לעתיד לבא "נקבה תסובב גבר" ומנין לך כי איננו בעיצומו של תהליך אתחלתא דגאולה בעניין. האם הנך מנסה למנוע בכוח את הגאולה. קאצ, עכשיו נגעת בסודו של מורה נבוכים.
|
|
|
|
|
