שיעורים בספר מורה נבוכים

אתה טענת שאין ראיה מהמקורות אז הבאתי לך.

אפשר גם לפרש שהמציאות האמתית תתגלה ולא שיהיה שינוי במציאות. דוגמת הלכה כבית שמאי.

מה המציאות?

הדעת נוטה כי זה רק ענין של נורמה. יש חלקים גלויים לעיין שהשתנו מהקצה אל הקצה בעקבות השינויים התרבותיים.

בכל אופן על כל טענה בעניין להיות מגובה בראיות.

כיוון שעלה בידינו כי זה לא בעיה דתית, אני מקווה שתסכים לרף ראיות גבוה (לכל צד).

אני – (בעומס עבודה ולכן) רק הערה קטנה

אופנתי לומר שהר"מ מבלף בחלקים משמעותיים במורה ואומר דברים אשר אינם אמת, ו"זורק" איזה רמז המורה על דעתו האמיתית [ויש לי חשש שלפעמים היא נוטה לדעתו האישית של הפרשן, וזה גם טבעי].

גישה כזו לכתיבת ספר הינה תמוהה באשר הסיכוי לגלוי ה"אמת" קלוש ומקרי ובאשר כל אחד יכול לתפוס פינה אחת של השמיכה ולומר שהאחרת הינה השקר הגדול.

הר"מ בהקדמתו פירש שהסתירות הינן מפני הסיבות החמישית והשביעית, שהן "חיפוף" מסויים וויתור על דיוק לפעמים וכן דיון ע"פ הנחות סותרות. להבנתי הנחה הינה הנחה ולא אמת מוכחת וברורה (אם ההנחה אינה נכונה אזי אינה הנחה), ודיון לפי שתי הנחות אינו כולל שקרים נרחבים (גם אם הם להסתרה מהמוניים כמוני) ולכן צורת הפרשנות הזו אינה יכולה להתקבל.