השאלה מצריכה אשכול בפני עצמו. מהו בודהיזם לסוגיו ובימינו? (המון שאלות). מהי עבודה זרה? האם רק עבודה זרה במובן החמור אסורה? האם אנו עוסקים במערכת אמונות, בהתנהגות?
מקוה להגיע לכך מאוחר יותר...
*** מרובקה הסתייג:
תודה מימוני אולם אינני מעוניין לפתוח אשכול בנושא האם בודהיזים הינו ע"ז, אלא רק מחפש מקורות בנושא, לאור העובדה שת"ח מפורסם אחד, אמר לי שדנו בזה כבר הפוסקים והגיעו למסקנה שזה ע"ז, אולם מעבר ל"שותי"ם" ברשת שמידת רצינותם מוטלת בפסק, ובוודאי לא אליהם התכוון אותו ת"ח (שכמדומני שאיננו יודע לגלוש ברשת) לעת עתה לא עלה בידי לגלות שום שו"ת בנושא.
*** מיימוני המשיך בכל זאת:
מרובקה
לי זכור משהו על התייחסות ליוגה ועל מתנה שהמודט (=עושה המדיטציה) נדרש להביא, ועל המילה שהוא חוזר עליה ללא הרף, ששתיהן אסורות. זה טכנית. אבל כמדומה שכאן זה לא בודהיזם, או לא רק, אלא סוג מאד מסויים שלו, אולי זן בודהיזם בפרשנות מערבית.
יש מחקר מעניין שמשווה בין בעל התניא לבין הוגים בודהיסטים. כשמנתחים את תפיסותיו של בעל התניא, מגיעים לעמדות שמיתרגמות למקבילות לתפיסות יסוד של הבודהיזם: שלילת הישות מן העולם, כל המציאות אינה אלא דמיון, שלילת מציאות פרטית של תודעה פרטית (יש כאן פרדוקס: מי טועה ומי בוחר לטעות, אבל זה משותף לשתי הדרכים) ועוד.
האם זה מכשיר את הבודהיזם כמערכת אמונות או פוסל מן היסוד את חב"ד? והאם בעל התניא הוא שהחל עם גישה זו או שמקורה לפניו? אבל באמת ראוי לדון בכל זה באשכול על בודהיזם. ולשם יש להעתיק את הודעותינו האחרונות.
*** אז הנה האשכול...
נשלח ב-17/10/2011 09:41
מיימוני, אני חושב שהצגת את שיטת בעל התניא בצורה מוטעית. בעל התניא אינו כותב ש"כל המציאות אינה דמיון", ממש לא. להיפך: רש"ז, וממשיכיו בניסוח חסידות חב"ד, מדגישים שאין מציאותו של העולם דמיון. מה שבעל התניא כן מסביר הוא דבר כזה: העולם הוא מציאות אמיתית, אלא שזה שהוא מציאות אמיתית הוא מכוח ה' וברצון ה'. יש חידוד מהרבי הרמ"מ שמדגיש את הרעיון הזה , וכך אומר החידוד: מזה שכתוב בתורה "בראשית ברא אלוקים" אנו יודעים שמציאותו של העולם אינה דמיון אלא מציאות אמיתית. ובאמת, אילו לא היה כתוב דבר כזה בתורה (כלומר אילו לא היינו יודעים שרצונו של ה' הוא שיהיה עולם במציאותו כמו שהיא), היה עלינו לומר שמציאות העולם אינה אלא דמיון. אולם משעה שנתברר לנו על ידי התורה שרצון ה' הוא שתהיה מציאות העולם, ברי לנו שהעולם ומציאותו אינם דמיון על ברי ממש. חשוב להדגיש, שאחד היסודות הגדולים באמונה לפי חב"ד הוא שאין שום דבר חוץ מה', שום מציאות שהיא מנותקת מה', וזה הפירוש האמיתי של "אין עוד מלבדו". נדמה לי שהפירוש הזה מתיישב מאוד במהודק עם דברי הרמב"ם בריש הל' יסודי התורה שכל הנבראים לא נבראו אלא מאמיתת המציאות, ושהוא ית' המציאות האמיתית היחידה.
תוקן על ידי יינן ב- 17/10/2011 09:45:20
נשלח ב-17/10/2011 11:31
מיימוני היקר,
רוב תודות על פתיחת האשכול. אם כי לענ"ד רוצים לפתוח אשכול על בודהיזים, אזי זה קובע ברכה לעצמו, וצריך קודם לדון בבודהיזים בפני עצמו, ורק אחר כך לדון בהשוואה/הקשרים וכו' לבעל התניא.
באופן כללי לדעתי השוואות מהסוג הזה הינן מורכבות מאוד, כיוון שבדרך כלל אנשים שדנים בנושאים רוחנים עלולים לומר רעיונות שנשמעים דומים אף על פי שלמעשה בתוך כל המסגרת הכללית הם שונים לחלוטין.
נשלח ב-17/10/2011 12:50
מה הקשר?
וכי הבודהיזם הוא 'עבודה זרה' בגלל שהוא חושב שאין מציאות (נניח)?
וכי אידיאליזם פילוסופי הוא 'עבודה זרה'?
עכשיו:
למה באמת להחשיב את הבודהיזם לעבודה זרה? זו פילוסופיית חיים ולא סגידה למישהו כאלוה.
ומה הקטע של היהודים נגד הצלב?
תוקן על ידי thepresent ב- 17/10/2011 13:23:56
נשלח ב-17/10/2011 13:25
נראה לי שלצורך הכרעה הלכתית יש צורך להבדיל בין עקרונות הבודהיזם לבין המצב בפועל.
עקרונות הבודהיזם הם מופשטים למדי, וקשה לראות איך הם מתנגשים עם אף דת בצורה ישירה: א. החיים הם סבל. ב. סבל נגרם ע"י תשוקות (לאו דווקא בהמיות) ג. אפשר לסיים את הסבל ע"י ניפוץ אשליית התשוקות ד. ניפוץ האשליות אפשרי ע"י הדרך שהתווה הבודהה.
בפועל קשה להאמין בדברים מופשטים (ממש כשם היהדות נוטה לחשבונות של שכר ועונש, ניסים, וקמיעות). באסיה אפשר למצא מיליוני פסלים של בודהה בבתים ובמקדשים, פסלונים קטנים לנישוק מתחת למראות מכוניות, וכו' וכו'. אנשים ששוחחתי עמם בהודו (ובמידה מסויימת ביפאן) התייחסו לבודהה כאל ישות על טבעית שתשורות אליה יביאו מזל טוב ובריאות.
מקדש בודהיסטי בקמאקורה
בו ביליתי יום - נראה כמו בית תפילה לכל דבר.
נשלח ב-17/10/2011 13:26
הנושאים מרתקים מאוד ויסודיים מאוד. אבל יש פה דילוגים אדירים. קודם, צריכים להציע ברור ומדויק על ידי מומחים לכל חלק מהו: א. עבודה זרה ב. בודהיזם ג. חב"ד ובפרט שיטתו של בעל התניא, ולאחר מכן אפשר לדון על ההשוואה.
נשלח ב-17/10/2011 13:32
xibolaiyu כתב:
נראה לי שלצורך הכרעה הלכתית יש צורך להבדיל בין עקרונות הבודהיזם לבין המצב בפועל. עקרונות הבודהיזם הם מופשטים למדי, וקשה לראות איך הם מתנגשים עם אף דת בצורה ישירה: א. החיים הם סבל. ב. סבל נגרם ע"י תשוקות (לאו דווקא בהמיות) ג. אפשר לסיים את הסבל ע"י ניפוץ אשליית התשוקות ד. ניפוץ האשליות אפשרי ע"י הדרך שהתווה הבודהה. בפועל קשה להאמין בדברים מופשטים (ממש כשם היהדות נוטה לחשבונות של שכר ועונש, ניסים, וקמיעות). באסיה אפשר למצא מיליוני פסלים של בודהה בבתים ובמקדשים, פסלונים קטנים לנישוק מתחת למראות מכוניות, וכו' וכו'. אנשים ששוחחתי עמם בהודו (ובמידה מסויימת ביפאן) התייחסו לבודהה כאל ישות על טבעית שתשורות אליה יביאו מזל טוב ובריאות. מקדש בודהיסטי בקמאקורה בו ביליתי יום - נראה כמו בית תפילה לכל דבר.
נו, דברים מהסוג הזה יש לנו הרבה מאוד גם בקרב יהודים דתיים... תמונות של צדיקים שאנשים מנשקים אותן בקביעות, אנשים שמתו ונמצאים במרכבה של אלוהים, צדיקים שעושים דברים 'מהשמיים'... וזה תוכל למצוא גם בהגותם של אלו שתיקנו לנענע בעת ריקוד הגשם השנתי ענפים ופירות כדי לסמל לאל הגשם שלא להביא עלינו תופעות טבע הרסניות. חז"ל, בקיצור.
הבעיה המרכזית היא באנלוגיה חסרת הקשר שמיימוני ערך, לפיה:
אם הבודהיזם הוא פסול בגלל סיבה X ויש לו גם תכונה Y אז גם חב"ד שיש לה תכונה Y פסולה.
תוקן על ידי thepresent ב- 17/10/2011 13:57:33
נשלח ב-17/10/2011 13:53
thepresent כתב:
נו, דברים מהסוג הזה יש לנו הרבה מאוד גם בקרב יהודים דתיים...
מסכים אתך לגמרי. אבל לצורך ההכרעה בתוך מסגרת ההלכה היהודית - שהיא משוחררת מאובייקטיביות כלשהי, העובדה שיש עובדי אלילים במפורש שקוראים לעצמם בודהיסטים מעלה שאלות לגבי הבודהיזם בכללותו: האם יש משום דרכי האמורי, משום מראית עין, וכו', לא?
נשלח ב-17/10/2011 14:24
"אין האמת ניתנת להשגה לא ע"י ההיפעמות שבאמונה ולא על-ידי החוויה שברגש; אין היא מושגת לאדם בפעולהאלוהית של חסד או כהתגלות אלוהית של עמוד ענן ואש. הדרך היחידה אליה עוברת במשעול הפתלתל והמלא מהמורות של ההבנה, שתכליתה אחת – ראיית הדברים כפי שהם. " (ציטוט מתורגם מדרשות הבודהא, מתוך: בידרמן, 1995, ע"מ 9).
