בודהיזם, חב"ד ואיסור ע"ז

1. ארבעת האמיתות האצילות – נקודת המוצא של הבוהיזם.
2. הדרך המתומנת האצילה – הטכניקה להגיע למטרת הבודהיזם
3. נירוונה – מטרת הבודהיזם והיא שלווה כתוצאה מהפסקה של הרדיפה אחר התאוות.

1. ארבעת האמיתות האצילות

דוקהה – סבל. באופן טבעי יש הרבה סבל בעולם.

סמודיה – סיבת הסבל, שהיא בורות ותפיסת עולם שגויה.

נירודה – הסבל אינו כורח המציאות וישנה אפשרות להפסקת הסבל.

מרגה – הדרך להפסקת הסבל. וכאן אנו עוברים למושג השני:

2. הדרך המתומנת האצילה

הבנה נכונה – פרספקטיבה נכונה על המציאות. הבנה שישנה מציאות גשמית - זמנית, שהיא מקור התאוות שהם מקור הסבל. ושהעולם הגשמי הוא עולם השקר. ושישנה מציאות רוחנית ונצחית, מעל הזמן שאינה זקוקה לשינוי. ושלכל אחד יש אפשרות להידבק באותה המציאות הרוחנית.

לדעתי אנו מצווים על כך בפסוקים רבים: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. ובמורה נבוכים חלק ג' ביאר באריכות עניין זה.

כוונה נכונה – להיות מוכן ופתוח להיפטר מהתכונות הגשמיות, להתעלות מעליהם ולהתמסר למציאות הרוחנית.

האם זה לא מה שהקב"ה ציוונו בפסוק: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם... והייתם קדושים לאלוקיכם?

דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון – שלושת החלקים האלו עוסקים בהתנהגות מוסרית שהיא חלק מההתעלות מעל האגו והגשמיות. מתוך ויקיפדיה:
"בקאנון הפאלי הדבר מוסבר כך: מהו הדיבור הנכון? הימנעות משקר, מדבר מחלוקת, מדיבור משפיל ומפטפוטי סרק. מהי פעולה נכונה? הימנעות מנטילת חיים, מגניבה, ומיחסי מין אסורים [או התנהגות מינית בלתי הולמת]. לזאת ייקרא פעולה נכונה".
"אורח חיים נכון משמעו שאסור על המיישם להשתתף בעסקים או עיסוקים אשר בצורה ישירה או עקיפה מביאים נזק ליצורים חיים אחרים".

כמובן שגם על כך אנו מצווים בפסוקים רבים (ראוי לציין שעל פי הבודהיזם אסור להרוג בעלי חיים ובכך שונה מתורתנו שמתירה שחיטת בעלי חיים לצורך אכילתם. אבל גם תורתנו מצווה להימנע מצער בעלי חיים ככל האפשר)

מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון – שלושת החלקים האלו מדברים על מודעות עצמית גבוהה, התנתקות מהאגו הגשמי והתבוננות פנימה לאני הרוחני. אני רואה את זה כהתקדשות והתחברות למציאות הרוחנית.

ריכוז נכון זה המדיטציה. צריך לדעת שיש דרכים רבות למדוט, ואולי בחלקם משתמשים בטקסים של עבודה זרה, אבל אלו רק תוספות טפלות. ביסודה המדיטציה היא התבודדות, רגיעה, כניסה למצב של שלווה והשקטת המחשבות. והיא ידועה ככלי יעיל לבריאות הגוף והנפש.

ארבעת האמיתות האצילות והדרך המתומנת האצילה מובילים למטרה שהיא:

3. נירוונה

שלווה עמוקה הנובעת מהפסקת הרדיפה והשתוקקות אחר התאוות והתחברות עם המציאות הרוחנית על ידי התובנה וההתבוננות במציאות האמיתית, היחידה, הבלתי משתנה והמושלמת.

מי שמכיר את חלק ג' במורה נבוכים יכול לראות דמיון רב. והנה מעט מדבריו:

פרק נא':

"אבל כל מה שנחלשים כוחות הגוף והתעממה אש התאוות, מתחזק השכל ומתפשטים אורותיו ומזדככת השגתו"

"זו עבודה שבלב והיא לדעתי  הפעלת המחשבה במושכל ראשון וההתיחדות לכך כפי היכולת. ולפיכך תמצא דוד שצוה את שלמה בנו והדגיש לו לסעות בהשגתו ולסעות בעבודתו אחר ההשגה, לכך אמר דע את אלוקי אביך ועבדנו וגו' אם תדרשנו ימצא לך וגו'. הזירוז תמיד על ההשגות השכליות לא על הדמיוניות, כי המחשבה בדמיונות אינה נקראת דעה, אלא נקראת העולה על רוחכם. הנה נתבאר כי המטרה אחר ההשגה, ההתייחדות אליו והפעלת המחשבה בחשקתו תמיד. וזה נעשה יותר בהתבודדות וההתייחדות, ולפיכך מרבה כל חסיד להתבודד ולא ייפגש אם אדם אלא להכרח".

ולסיום:

כשם שאת תורת ה' אפשר לעוות ולקחת לכיוונים שגויים שנאמר "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" ואכן אפשר לראות דברים כאלה בכל יום. כך את הבודהיזם יש שוטים ובורים שעושים ממנה עבודה זרה.

אבל לדעתי היא חוכמה גדולה שיש הרבה ללמוד ממנה. ואוהבי ה' יכולים להיעזר בה רבות.

תוקן על ידי thepresent ב- 17/10/2011 21:42:30