אם אינני טועה (וידיעותי בתחום חלקיות) האידיאולוגיה הובדהיסטית אינה כרוכה בע"ז. הם מתייחסים לבודה לא כל אל ואפילו לא כנביא של האל, אלא סתם כאדם חכם שהגיע לתובנות עמוקות, והוא ניסה להנחיל לדורות הבאים את הדרך להגיע לתובנות הללו. והפסלים של בודה אותם הם עושים זה בחינת והיו עיניך רואות את מוריך. מנגד המוני האם אכן מתייחסים לבודה כסוג של אל ופולחים את צלמיו. כעת נשאר לדון מי קובע מה זה בודהיזם, החכמים או המוני העם.
בחג הייתי בישיבה בה למדתי ושחתי עם כמה מרעי ורבני בשאלה זו. כמעט כולם אמרו לי שהם לא מכירים מקור בנושא אבל פשוט להם מסברא מה הדין צריך להיות. חלק אמרו שלא משנה מה חושבים החכים ברגע שהמוני האם פולחים לצלמים הללו הרי יש פה עבודה זרה של המוני העם. ואחרים אמרו שפוט להם שהולכים לפי החכמים ולא לפי המוני העם שלא באמת מבינים את האידאולוגיה בה הם מאמינים.
נשלח ב-21/10/2011 00:45
וואלה מגניב.
מספיק שאני אגיד ז' פעמים 'משה הוא האלוהים',
והפולחן היהודי יאסר מבחינה הלכתית.
רשמתי לפניי.
נשלח ב-6/7/2017 08:26
השכן
לעיל יש ביקורת שלך על אשכול שפתחתי בהשוואה לא מוצדקת. עלי להתייחס. וקודם כל - אתה צודק.
יינן
כתבת שחבד אינם מכחישים את המציאות של העולם הזה. יש לעסוק בשאלה הזו גם לגבי חבד וגם לגבי הבודהיזם, שעבר התפתחויות שונות.
מקוה שנוכל, כולנו, להגיע לדיון כזה.
גילוי נאות: כותב שורות אלו אינו מחסידי חבד אלא ההפך הגמור. כוונתי במישור התיאולוגי. (אם אומר שכמה מחברי הטובים הם חסידי חבד זה נשמע גרוע, נכון?)
אחד מחברי הפורום ביקש ממני לפרסם. יש מקום לשפר קצת את הניסוח, אבל אין לי זמן לזה.
בבקשה.
איתי שישנה הודעה כאן בנושא בודהיזם ועבודה זרה. כיוון שאני מכיר במידה מסויימת את התחום , אני אשמח לענות על שאלות שונות בנושא.
אני אתחיל בכך שאני אציג שלוש שאלות פתיחה ואענה עליהן.
השאלה הראשונה היא "האם הבודהיזם הינו עבודה זרה?" תשובה : לא. הבודהיזם אינו דת. הוא אינו עבודה של כלום. ישנם דיונים רחבים ביהדות לגבי מציאותה של עבודה זרה בדתות כמו האיסלם או הנצרות. את הדיונים האלו לא ניתן לבצע על הבודהיזם, כיוון שהבודהיזם לא מתייחס למושגים המרכזיים באמונה הדתית.
למעשה בספרים בודהיסטיים מופיעות שאלות באמונה, שאלות שלא מקבלות תשובות בכוונה. אין זה בגלל שהבודהיזם מסתיר את פרצופו האמיתי, אלא כיוון שפרצופו האמיתי של הבודהיזם הוא חמקמק.
השאלה השניה "מה מהימנות דעתם של רבנים ופוסקים על הבודהיזם?" תשובה: רוב האנשים המשכילים במערב, יודעים מעט מאוד על הבודהיזם. הבודהיזם נולד והתפתח בתרבות שהיא שונה בהרבה מובנים מתרבות הלוגיקה היהודית נוצרית ששורשיה באתונה הפוסט סוקרטית. לכן, הרבנים גם הם, מבינים מעט מאוד בנושא ואין להם יכולת להחוות דעה מוסמכת. כדוגמא נוכל לקחת את אחד מגדולי הדורות הקודמים הראי"ה קוק, שהתייחס לבודהיזם מספר פעמים בכתביו.
כך כותב הרא"ה על הבודהיזם באורות הקודש
"בודיסמוס - ◊ מבטא יפה את תשוקת הכליון, ונתמלא הרבה מרוח זה עד כדי הדרכה כללית של תרבות מיוחדת " הגדרה כזו הינה מנותקת מהמציאות. אין בבודהיזם שמץ של "תשוקת כיליון" אין בו את "קידוש המוות". נהפוך הוא. הבודהיזם בכלל לא מאמין במושגים האלו, אלא הוא דוגל בגלגול נשמות. לכן התשובה היא שלרבנים אין מספיק ידע על הבודהיזם כדי לקבוע הלכה או הלכות בנושא. גם לא שמענו שרבנים הגיעו ופנו אל מומחים לתחום כדי לקבל מהם חוות דעת אמיתית ועניינית.
שאלה שלישית: "ישנם הרבה מאוד פסלים באתרים בודהיסטים. האם אין זו הוכחה לכך שהבודהיסטים עובדי אלילים?"
תשובה: בכלל לא. ילדים יהודים אורתודוקסים, מתחנכים על המיתוס של אברהם העברי המנפץ את הפסלים של אביו. המיתוס הזה מסמל את עליונתה של האמונה המונותיאיסטית היהודית על התרבות האלילית. אלא שהאגדה הזו לא הייתה מובנת כלל לבודהיסטים. התרבות במזרח הרחוק, כמו רוב התרבויות האחרות, הייתה תרבות אנאלפבתית. רוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב ותפקיד הפסל היה להעביר מסר פסיכולוגי ורוחני לאנשים שהגיעו למקדש. לכן , ישנם סוגים שונים של פסלי בודהא ולא רק זה , אלא שלזרמים שונים בבודהיזם ישנם מאפיינים מאוד מסויימים לפסלים ולפיסול כשהמאפיינים האלו יכולים ללמד על השינויים התיאולוגיים בין הזרמים השונים.
למי שנולד לתוך התרבות היהודית הרבנית שכולה מיוסדת על אלפי ספרים מסובכים ומורכבים, שיש בינהם יחסי גומלין סבוכים וקשים מאוד להבנה, קשה מאוד לתפוס את תפקידו של הפסל הבודהיסטי.
באופן מאוד גס ניתן לומר כך. האדם מגיע למקדש הבודהיסטי, הוא רואה את הפסל של הבודהא שהוא יושב, כשהוא עצור, דומם, שליו והוא אמור לקחת עמו את השלווה הזו, את המתינות , את העדינות לתוך חיי היומיום, לתוך יחסיו במשפחה , בחברה ויותר מכל לתוך היחסים שלו עם עצמו.
פסל הבודהא, אינו נעבד, הוא אינו אל. למעשה הוא אפילו אינו אדם שנולד ונפטר, הוא אפילו אינו אותו הנסיך גואטמה, יבורך שמו, שייסד את הבודהיזם. הפסל מסמל מצב פנימי, אופי, הלך רוח וככזה הוא מהווה כלי חשוב בתוך העבודה הרוחנית של הבודהיסט.
נשלח ב-9/7/2017 20:54
אכן יפה שטרח וכתב
הדברים מתאימים למה ששיערתי שאין כאן איזה "עבודה זרה" מהסיבה הפשוטה שאין כאן ממש "דת".
עם זאת, לגבי עניין הפסלים אני חושב שיש כאן משהו חשוב להבהיר - הבעיה אינה העובדה שישנה צורה של פסל. זו רק הלכה מאוחרת שהתפתחה המקביל לשקיעת עבודת הפסלים באזור מגוריהם של עם בני ישראל. אפשר לטעון כל מיני דברים נגד עבודת פסלים כגון התנגדות למאגיה וכו', יש על זה הרבה דיונים לאורך הדורות, ונראה שדווקא הרבה מחכמי ישראל האמינו במאגיה, והסיבות למה לא לעבוד לפסלים הם סיבות השנויות במחלוקת. לפי דעתי, הסברא הפשוטה היא, שגם בימי קדם הפסלים היו פשוט דרך "להעביר מסר" להמון ש"אינו יודע קרוא וכתוב" וכו' וכו'. וגם ההתנגדות של אברהם אבינו - ושל היהדות בעקבותיו - לפסלים - אינה בגלל שיש כאן משהו שמבחינה מילונית ראוי להגדרה "פסל". מי שמגדיר כך את איסור הפסל - הרי הוא "סוגד" ל"פסל" בצורת פסוק בתורה. ההתנגדות לפסלים היא מכיוון שאז האדם סבור, או שזה סימן לכך שהאדם סבור מלכתחילה - שהחכמה אינה מצויה בו ואינה מתץחילה ממנו, אלא הוא סבור שהיא תולדה של ההרגשה הגשמית המתבטאת (דגש על מתבטאת - גם אם היא לא מתבטאת בכלום! גם המקבלו עליו באלוה - וסימנך שאלוה משורש אל"ה=שבועה) בסגידה - השתחוויה/זיבוח/ניסוך/קיטור/משהו אחר לפסל. וזו טעות גדולה, כי הקב"ה הוא רוחני והוא המלמד את האדם חכמה גם ללא שום פסל, וללא שום מילה כתובה, וללא שום דבר גשמי למעשה. וכל הגשמיות אינה אלא תוצאה של "דבר רוחני" מצידי אפשר לקרוא לזה "אנרגיה" - כמו שלומדים בפיזיקה - אבל בסופו של דבר זה לא ממש מעניין מה ההגדרה - הרעיון הבסיסי הוא לדעת ששום דבר לא תלוי באיזשהוא חפץ כזה או אחר - חפץ חשוב ככל שיהיה - ואפילו לא בגופו של אדם שנברא בצלם אלוקים - אפילו לא גופו של משה רבינו - ועל כן הדיבור בהר סיני היה תחילה לכל העם לכל אחד ואחד בפני עצמו. כי כן היא החכמה - כשלהבת שמדליקה כמה שלהבות ואינה חסרה כלום, כי לא מעצמה נתנה כי אם מהכוח המופשט שמפעיל אותה, וכך כאן שכינה מדברת מתוך גרונו של משה, ואע"פ שאנו מצווים לנהוג קדושה בדברי תורה ובלומדיה ומלמדיה, אין הדבר אלא כנוסף לעיקר הקדושה שהיא ברוחניות המופשטת-הנבדלת.
נשלח ב-10/7/2017 10:05
אליקים7241 כתב:
כי הקב"ה הוא רוחני והוא המלמד את האדם חכמה גם ללא שום פסל, וללא שום מילה כתובה, וללא שום דבר גשמי למעשה. וכל הגשמיות אינה אלא תוצאה של "דבר רוחני" מצידי אפשר לקרוא לזה "אנרגיה" - כמו שלומדים בפיזיקה - אבל בסופו של דבר זה לא ממש מעניין מה ההגדרה - הרעיון הבסיסי הוא לדעת ששום דבר לא תלוי באיזה שהוא חפץ כזה או אחר - חפץ חשוב ככל שיהיה
עצת היצר הרע. בטח קראת את בלייק.
נשלח ב-10/7/2017 16:06
צר לי, אך כמו שלא הספקתי לעקוב בדיונים אחרים - לא עקבתי גם אחר דיוניך עם מם. למה כוונתך?
כשהיינו חוזרים הביתה מהישיבה היינו נוסעים באוטובוס עם עארסים וערסיות. הבנים היו אלימים ופראיים אבל הבנות היו בחלקן אטרקטיביות למדי. אז היה ניב כזה שגור בפינו "הצ'וח והצ'וחית ירדו כרוכים מהשמיים" אמרה זו באה לאבחן את תשובת הרב זלמן מלמד שהוצגה כאן. אמנם לתשובה אין שום קשר לשאלה, למעשה התשובה מצליחה להיות גם בנאלית וגם חסרת משמעות, אבל יש קשר הדוק בין השואל לעונה. החרדל הזחלן המתרפס והמתפתל, ירד מהשמיים כשהוא כרוך עם רבותיו הנבערים והיהירים שיש להם, מסתבר,דעה מאוד מסוימת על כל מי שאינו כמוהם.
דבריך בהודעה הראשונה כאן משופעים בכינויי גנאי והבעת דעתך לגבי דעתך על דעתם של אחרים. לצערי זה קשה מאוד לראות בזה חלק מדיון. זה לגבי הודעתך הראשונה כאן. לגבי הודעתך השנייה - אז קודם כל דבריך אינם מסודרים דיים, וקשה מאוד להסיק מהם מסקנות בעלות משמעות ברורה לכאן. אבל לגבי השאלה אם היהדות תלויה "בספרים" או "בקדוש ברוך הוא" - אז ברור שיש ספרים, בדיוק כמו שהיה בית מקדש, וגם היום יש בית כנסת, והיו ויש כהנים, ולווים, ותלמידי חכמים. אבל כל זה - כתבתי ואף הדגשתי בסוף דבריי - כל זה אינו אלא כתוספת. כך למשל, אם שמך הוא "קירטון" - האם פירוש הדבר שכל שעליי לעשות כדי להכירך הוא לשמוע את שמך? או אולי רק לקרוא במשך 2 דקות את דבריך פה? לאדם חי יש הרבה (עכ"פ אמור להיות הרבה) מה להגיד מעבר לשמו וגם מעבר לכמה הודעות כאן בפורום. כך בדיוק בענייננו.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 10/07/2017 19:23:57
נשלח ב-10/7/2017 20:24
אליקים, אני בסך הכל מהווה מראה לדמגוגיה שלך. כמו שאצל יהודים מסוימים הספרים הם רק "תוספת", כך אצל בודהיסטים מסוימים הפסלים הם רק תוספת.
אין תוספת אחת גרועה יותר או טובה יותר מתוספת אחרת. כמובן, הצרה הגדולה של כל הדתות המאורגנות, ובכללם הבודהיזם ככל שהוא מאורגן, היא הפיכה של התפל לעיקר.
בבודהיזם במלבושיו המערביים המשונים, זה ניכר פחות מאשר בדתות היהודיות למיניהן, אבל זה בגלל שאת הבודהיזם המשוכנז הזה יצרו אנשים פוסט דתיים והוא לא בהכרח דומה לזרמים בודהיסטיים מסורתיים.
(השורה הראשונה (אחרי הפנייה) בדבריך, לא הרבה יותר מוצלחת מההודעה דלעיל. אבל דווקא אחר כך כתבת דברי טעם. מלבד איזו מילה בעלת טעם "תפל" שהשתרבבה לדבריך)
ובאמת, מבחינת המהות, לא בהכרח שיש הבדל בין תוספת לתוספת. ועל זה אמרו "רחמנא ליבא בעי". ואם תשאל אם כן מה הייתרון של היהדות? התשובה היא שביהדות מוגדר ב"חוקה" שחייבים להתייחס לעיקר בלבד כעיקר ולא לתוספת. זה כמובן לא אומר שכל שאר העמים "אין להם שכל", אלא שהדת שלהם אינה מגיעה למה שהגיעה דת ישראל, ואמנם כבר אמרו על צבא השמים "אשר חלק ה' אלוקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים", כי אין הכי נמי, שמי שאינו בדרגה, הקב"ה יודע כוונת כאו"א.
נשלח ב-11/7/2017 12:11
קודם אני אציג עובדה ואחרי זה אני אומר את דעתי. העובדה היא כזו היה אחד בירושלים, גאון עצום בנגלה ובנסתר, טוחן הרים, צדיק וקדוש שנהירים היו לו נתיבי הרקיע כמזבלות בית ישראל. אותו רב גאון ואדיר התחיל לכתוב ספר שעניינו פיתוח כישורי נבואה. שם הספר היה "דרכי ההשגה". בהקדמה לספר הוא כתב שבספר הוא יוכיח את יתרון דת ישראל על דתות המזרח. למגינת הלב, אותו גאון נלקח אל המרומים בערך שלושה שבועות אחרי שכתב ההקדמה, וחוץ מההקדמה לא הספיק לכתוב כמעט כלום.
לדעתי, לא היה לו שום סיכוי להוכיח שהיהדות גדולה מדתות המזרח כי לדעתי ההפך הוא נכון, ואי אפשר להוכיח דבר שמנוגד למציאות.
למעשה, כל דיון על הבודהיזם במסגרת אורתודוקסית נידון לכישלון, כיוון שליהדות אין כלים די גדולים כדי להכיל דיון אודות הבודהיזם. היהדות מתגמדת במהירות, ברגע שהדיון עובר לפסים בודהיסטיים אמתיים.
אבל דבר אחד בטוח, הואיל ורב כל כך עצום, טרח לכתוב שבחיבורו הוא יצליח להוכיח את עליונות היהדות על דתות המזרח, אזי גם לדעתו , מדובר במשימה קשה ומאתגרת.
"לדעתי, לא היה לו שום סיכוי להוכיח שהיהדות גדולה מדתות המזרח כי לדעתי ההפך הוא נכון, ואי אפשר להוכיח דבר שמנוגד למציאות.
למעשה, כל דיון על הבודהיזם במסגרת אורתודוקסית נידון לכישלון, כיוון שליהדות אין כלים די גדולים כדי להכיל דיון אודות הבודהיזם. היהדות מתגמדת במהירות, ברגע שהדיון עובר לפסים בודהיסטיים אמתיים".
האם ב"דתות המזרח" אתה מתכוין לבודהיזם? לדתות אחרות? איזה?
אם הבוזהיזם אינו דת מה משמעות המשפט " שליהדות אין כלים די גדולים כדי להכיל דיון אודות הבודהיזם"? אין לה גם כלים להכיל דיון בין אינסטלטורים או בין פיזיקאים. לדתות המזרח יש?
