|
|
| נשלח ב-3/11/2011 15:50 |
 |
| |
ייתכן
לא שאלתי מה המוטיבציה להתווכח, אלא מה המוטיבציה של לא להאמין. השאלה מה המוטיבציה של.. יוצאת מנקודת הנחה שהוא אינו צודק, וכל שנותר לברר הוא הפרט הקטן של המוטיבציה. מכיון שאין הדבר ברור שאתה צודק, אוכל לשאול אותך 'מה המוטיבציה' בדיוק כמו שאתה שואל אותי או מישהו אחר 'מה המוטיבציה'.
כמובן שספקנות היא תמיד יותר קלה, ודורשת קצת פחות מוטיבציה. אבל ככל שהשאלה רצינית וחשובה, כל הכרעה דורשת מוטיבציה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 16:05 |
|
| |
כמובן שתשובתך יעילה רק לאחר המסקנה שהאמונה היא 'שטויות', זאת אומרת ששאלה זו אינה במקום הויכוח, אלא לאחר הנחה שאתה צודק. מכיון שאני נמצא בדיוק בצד ההפוך, אני שואל אותך באותה שיטה, מדוע אתה אינך מאמין ב'אמת', גם אני יכול להניח שאתה צודק, בדיוק כמו שאתה עושה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 10:31 |
|
| |
דינוזאורוס
כמדומה לי שיש איזה קצר בתקשורת בינינו. בכל מקרה אבהיר את ההקשר של דברי.
יש כאן אשכול שעוסק בכשל שבטיעון המוטיב המרכזי. האשכול הזה הוא סעיף בתוך ויכוח שמתפרש על פני כמה אשכולות ועוסק בדברים שאתה כתבת, שבהם אתה מתבסס על הטענה שהתורה היתה מוטיב מרכזי בעם ישראל מראשית ההיסטוריה שלו. אם זה לא נכון עובדתית הרי שטיעונך נופל.
בתוך האשכול הזה העלה השכן טיעון (בן 2 שורות אבל קולע השערה! אגב, מעניין מה המניע שלך לעוות את דבריו ולומר שכתב שהעם עבד עבודה זרה בשעה שלא כתב זאת ואף טרח להבהיר זאת. אין זה כי אם אותה תופעה של יצירת קצף) שבתנ"ך עצמו רואים שהתורה לא היתה מוטיב מרכזי, שהרי עובדי ה' היו מועטים ביותר וכו' וכו'. אתה ענית מה שענית ועל כך עניתי אני מה שעניתי ופרזנט ענה מה שענה וכן אחרים. הנושא הנידון כאן הוא איפה האם סביר לפרש את ההיסטוריה המתוארת בספר מלכים כך שהתורה היתה מוטיב מרכזי בימי בית ראשון, גם אם זה מסתעף לנושאים צדדיים.
אתה כמובן חופשי לדבר על כל נושא שבא לך ואינך חייב לענות על שום דבר, אבל לצופה מן הצד (כמוני) שמורה הזכות להתבונן על מהלך הויכוח ולנסות לראות מה עולה בסיכומו של דבר. מדובר על הלוגיקה של הויכוח, לא על מה שאתה צריך או לא צריך לעשות.
מנקודת ראותי, הסיכום הוא שמכיוון שאתה מוכן להידחק עד אין קץ בפירוש המקראות, אין סיכוי להפריך באופן לוגי את הטענה שהתורה היתה מוטיב מרכזי, אלא לכל היותר להצביע על כך שזה לא מתיישב עם ספר מלכים. הדבר היחיד שניתן לדרוש הוא שתביא מוטיבציה עניינית להידחקות שלך. אתה כמובן חופשי לא לעשות זאת, ואני גם חופשי לומר שיצרת הרבה קצף ולא אמרת כלום חוץ מאשר תירוצים חלשים ומגומגמים.
יתר עלך כן, בסיכום המאזן הגדול יותר של הויכוח על הראיה מן המסורת, אם תרצה להוסיף משקל כלשהו לטענתך, עליך מוטל להביא ראיה ממשית לכך שהתורה היתה מוטיב מרכזי, לא רק לתרץ את עמדתך. כזאת עוד לא עשית עד כמה שראיתי. מכיוון שכבר השקעת כל כך הרבה זמן ואנרגיה בעניין זה, זה מעורר את השאלה, אם אכן יש לך משהו באמתחתך מה הסיבה שעוד לא הבאת אותו? אתה כמובן לא חייב לענות על השאלה הזאת, אבל הצופה הנבון מן הצד יסיק את מסקנתו משתיקתך. אני רק מנסה להבהיר את הנקודה הזאת שלמרות שיש כאן הרבה קצף, לאחר שעורכים את הסיכום רואים שעוד לא נאמר כלום.
תוקן על ידי Kolmogorov ב- 04/11/2011 10:35:59
הוספו מראי מקומות לדברי השכן
תוקן על ידי Kolmogorov ב- 04/11/2011 10:53:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 11:39 |
|
| |
אדון / מר קולמוגרוב
חזרת על דבריך לעיל, וזו כמובן זכותך. אבל המאזן נשאר אותו דבר, ממש לא משנה מה גרם לי להבין מדברי השכן שהוא טען שבתנ"ך מוכח עובדי ה' היו מועטים כמו שאליהו הנביא היה בודד וכו', העיקר הוא שלטיעון זה התייחסתי. ולכן דנתי בשאלה האם הדבר מוכח בתנ"ך או שאינו מוכח.
נראה לי שקל להבין את ההבדל בין להתייחס לטענה ספציפית של מישהו, ובין לפרוס את כל מחקר המקרא כולו כדי להגיע למסקנות על זמן כתיבת הספרים ואופן התקבלותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 12:26 |
|
| |
ולאחר יצירת עוד ערפל ב-2 העמודים האחרונים, יש מקום לשוב ולהציג טיעון בהיר נגד שיטתו של הדינוזאורוס (הוא כמובן פטור מלענות על כך אם לא נוח לו או להרחיק עדותו אל הצורך בפריסת "כל מחקר המקרא"). אני בונה בעיקר על דברים שכתבו אחרים כאן באשכול אבל אני חושב שכאשר מרכזים זאת במקום אחד רואים את תוקף הטיעון.
הטענה נגד דינוזאורס אינה בהכרח (או לפחות אינה צריכה להיות) שעם ישראל עבד עבודה זרה בזמן בית ראשון, אלא שאחד מהשניים:
א. הוא לא הכיר את התורה.
ב. הוא הכיר את התורה אבל לא ראה אותו כמוסמך ומחייב.
האינדיקציות העיקריות לכך:
1)הבמות - גם כאשר השתמשו בהם לקטר לה', התורה מתייחסת להם כתועבה, לא ברור למה ירצו אנשים להכעיס את האל שבו הם מאמינים על ידי עבודתו דוקא בדרך שהוא במפורש אינו רוצה בו. לדעתו של הדינוזאורוס מדובר במחלוקת הפוסקים (למשל אליהו מכוח עיונו בספר דברים הגיע למסקנה שלגיטימי להקריב בבמות - כפי שאמר בדברי קטרוגו על ישראל "את מזבחותיך הרסו וכו'"). אבל אם כך למה התנ"ך מתאר זאת כמרד וכמעל וכעבודת אלהים אחרים?
2)עגלי הזהב של ירבעם - אלה אלהיך ישראל וכו'. לדעתו של הדינוזאורוס אין המדובר בעבודה זרה, אלא מעין מה שקרה במדבר שלדעתו העגלים הם במקום המנהיג או משהו בסגנון. אבל שוב, היה בפניהם את התורה, הם האמינו בתורה וכי לא ערכו אנלוגיה לחטא העגל שבגינו עמד ה' להשמיד את ישראל ולהשבית מארץ זכרם?
3)העבודה זרה של נשי שלמה. דינוזאורוס טרח להרחיב ולבאר ששלמה עצמו לא עבד עבודה זרה. אבל שוב, הציווי המרכזי במשנה תורה הוא להשמיד כל זכר לעבודה זרה. כיצד זה הוא מביא עבודה זרה עבור נשותיו הנכריות, אם הוא לא מתכוון לעבור על התורה?
על כל אלה יש לדינוזאורוס את התירוץ שמדובר בפרשנות שונה לתורה. הבעיה היא כאמור איך מיישבים זאת עם זה שהתנ"ך רואה את זה כמרד בה'. אבל הקושי הגדול יותר הוא המעשה ביאשיהו. אם עם ישראל אכן הכיר את התורה במשך כל הזמן וקיבלו כמחייב, היית מצפה ששינוי דרכי העם יבוא כמו במחלוקת בית שמאי ובית הלל (נמנו וגמרו, הרגו זה בזה מה שלא יהיה). אבל בעל ספר מלכים מספר לנו סיפור אחר לגמרי .
הוא מספר לנו שבשנת כך וכך ליאשיהו מצאו את ספר התורה במקדש ובאו והקריאו אותו בפני המלך. כאשר המלך שמע את מה שקראו בפניו, קרע את בגדיו והכיר בכך:"כִּי-גְדוֹלָה חֲמַת ה', אֲשֶׁר-הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה, לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב עָלֵינוּ". ורק אז נערכה רפורמה ונותצו הבמות ושבו ישראל אל ה' (אבל לא באמת, לפי ירמיהו).
הנקודה היא שיש לנו מצב מתמשך (אי ציות לתורה) ואנחנו רואים שהוא נפסק בעטיה של מציאת התורה. הווה אומר מה שגרם למצב המתמשך הוא היעדרה של אותה סיבה שהביאה להפסקת המצב המתמשך, כלומר הסיבה למצב המתמשך הוא אי הכרת התורה או אי קבלתו.
זהו פיתוח וחידוד של הטענה של השכן על כך שמהתנ"ך עצמו מוכח שישראל לא שמע בקול ה' ומכאן שהתורה לא היתה מוטיב מרכזי. הרב (איך פספסת את התואר הזה?) הדינוזאורס בחר מטעמיו הוא להיזקק לנקודה הפחות חשובה שהשתמע לו מדברי השכן שהוא טוען שעם ישראל עבד עבודה זרה ולא להיזקק לנקודה היותר משמעותית של המסקנה הברורה מההיסטוריה המתוארת בתנ"ך ובדברי הנביאים שבימי בית ראשון, התורה לא היתה מוטיב מרכזי בחיי עם ישראל. כרגיל, עיקר הויכוח מסתובב סביב השאלה הפחות חשובה האם יש לפרש את החטא של ישראל כעבודה זרה ממש או כמשהו אחר במקום סביב הנקודה החשובה האם התורה היתה מוטיב מרכזי, שבמסגרתה, גם אחרי שמפרשים שאין המדובר בעבודה זרה ממש, הראיה נגד טענתו של הדינוזאורס לא זזה ממקומה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 12:43 |
|
| |
1) למה התנ"ך מתאר זאת וכו'? אין מדובר אלא רק בספר מלכים, זו היתה עמדתו של מלכים, ולדעתו היה כאן חטא גדול. בנוגע לבמות מכל התנ"ך רק ספר אחד מתאר זאת בצורה שאתה הזכרת, ורק בחלק של העריכה האחרונה, לא בזמן המאורעות.
2) עגל ירבעם, אם הטענה שהתורה לא היתה קיימת, היה מקום להבינה. אבל לטעון שהתורה היתה קיימת, אפילו נניח שלא היתה חשובה, ולא תמיד צייתו לחוקיה. האמנם אף אחד לא ידע שהיה מאורע של חטא העגל, זה היה סוד כל כך גדול?
דבריך כאילו הרעיון שעגלי ירבעם היו לה' הוא תיאוריה שלי מטעים בהחלט, לא פגשתי שום חוקר או פרשן שמבין מהמקרא שמדובר היה בעבודה לאלהים אחרים.
על ההבדל בין חטא העגל לעגלים כתבתי לעיל.
3) הגמישות הדיפלומטית של שלמה לא היתה דבר מייצג בעם, היא נתפסה כחטא שלו לדורות. זה לא משהו שמצאנו אצל עוד מלכים (מלבד אחאב אחז ומנשה), וכל מה שמסופר על הנביאים שהיו באותם הדורות כמו שמואל גד נתן ועל המלכים כמו שאול ודוד קשור בשמירת התורה ובדברי התורה.
4) ההנחה כי מה שקרה אצל יאשיהו הוא שנתגלה טקסט בלתי מוכר, לדעתי מופרכת כמו שהסברתי כאן, מה שנתגלה הוא טופס בלתי מוכר, הטופס המקורי של משה.
מובן כי ההכרה שחטא הבמות הוא חטא מרכזי נורא ואיום ובגללו יהיה חורבן באה רק בימי יאשיהו, אבל אין זה אומר שהכרת הטקסט של דברים גרמה לכך, אלא שהסיטואציה הביאה אותו לקבוע או להבין שזה הגורם המרכזי והחשוב לפעילותו. מה שנגע ללבו של יאשיהו היו הקללות שבספר. התוכן של איסור הבמות היה ידוע גם לחזקיהו שפעל על פיו לפי ספר מלכים, כך שאי אפשר לחשוב שמלכים באמת סבר שהספר לא היה ידוע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 12:56 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: |  | וכל מה שמסופר על הנביאים שהיו באותם הדורות כמו שמואל גד נתן ועל המלכים כמו שאול ודוד קשור בשמירת התורה ובדברי התורה. |
|
שוב, לא הססת לכתוב 'כל'. כעת, עליך לעמוד מאחורי זה. במקרים שעולים בדעתי כרגע מדובר על מוסר אנושי (נתן על דוד ובת שבע), עיסוק בפוליטיקה ובתככנות פוליטית (זה היה תפקידו המרכזי של שמואל ומה שעשה נביא הבית נתן בסיפור המלכת שלמה), ומצוות יהווה שלא קשורות למה שכתוב בתורה, או מנוגדות לה, או זהות למה שכתוב בתורה אך מופיעים כציווי חדש (שמואל ועמלק. שלא לדבר על 'לא תרצח' שמעולם לא הפריע בתנ"ך, אדרבה, יהווה עצמו תמך ב- ואפילו ארגן מאחורי הקלעים- רציחות. וזו כנראה הסיבה שהיה צורך לאל המתגלה או לכותבי הפיקציה לדבר על ציווי-מובן-מאליו כזה).
תוקן על ידי thepresent ב- 04/11/2011 13:25:36
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 12:57 |
|
| |
אין לי שום ספק שבעוד מאה שנה, בציבור החרדי, מי שיסע באוטובוסים בלי הפרדה ייחשב כמין אפיקורס מורידין ולא מעלין. ומי שיכתוב ספר על הנושא יתאר את הדורות הקודמים שלא טיפלו בנושא כמחזיקים בחטא הגדול שבגללו היו כל הפיגועים וכו'. האם נלמד מכאן שגם בדור שלנו (או הקודם) שלא חשבו שיש צורך בהפרדה על פי ההלכה, לא הכירו את ההלכה. או שאולי ראו אותה קצת אחרת?
שים לב שמלכים מתייחס לחטא הבמות כמשהו נורא מאד, אבל לאנשים אינו מתייחס כך, הוא רגיל לכתוב 'ויעש הישר בעיני ה' רק הבמות לא סרו'.
אם אתה מתייחס לפרשנות של המסורת ולא להכחשתה, הרי שבספר יהושע מפורש שהקמת מזבח נפרד ממשכן שילה היא איסור חמור המצדיק מלחמה. אם החוק נהג כך בימי יהושע, אין סבה והגיון לחשוב שהתורה היתה קיימת, אבל פתאום היא לא ענינה אף אחד. בתקופת שאול ודוד עכ"פ הנביא ממש ניהל את העם, שמואל, נראה לך שאת שמואל לא ענין בכלל מה שכתוב בתורה? זו פרשנות היסטורית סבירה?
אגב מלכים עצמו מייחס לאמציה קיום חוק מספר דברים (מלכים ב' יד' ו'), זה מלמד שהוא לא חשב שדברים לא היה ידוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 13:14 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: | | אין לי שום ספק שבעוד מאה שנה, בציבור החרדי, מי שיסע באוטובוסים בלי הפרדה ייחשב כמין אפיקורס מורידין ולא מעלין. ומי שיכתוב ספר על הנושא יתאר את הדורות הקודמים שלא טיפלו בנושא כמחזיקים בחטא הגדול שבגללו היו כל הפיגועים וכו'. האם נלמד מכאן שגם בדור שלנו (או הקודם) שלא חשבו שיש צורך בהפרדה על פי ההלכה, לא הכירו את ההלכה. או שאולי ראו אותה קצת אחרת? שים לב שמלכים מתייחס לחטא הבמות כמשהו נורא מאד, אבל לאנשים אינו מתייחס כך, הוא רגיל לכתוב 'ויעש הישר בעיני ה' רק הבמות לא סרו'. אם אתה מתייחס לפרשנות של המסורת ולא להכחשתה, הרי שבספר יהושע מפורש שהקמת מזבח נפרד ממשכן שילה היא איסור חמור המצדיק מלחמה. אם החוק נהג כך בימי יהושע, אין סבה והגיון לחשוב שהתורה היתה קיימת, אבל פתאום היא לא ענינה אף אחד. בתקופת שאול ודוד עכ"פ הנביא ממש ניהל את העם, שמואל, נראה לך שאת שמואל לא ענין בכלל מה שכתוב בתורה? זו פרשנות היסטורית סבירה? אגב מלכים עצמו מייחס לאמציה קיום חוק מספר דברים (מלכים ב' יד' ו'), זה מלמד שהוא לא חשב שדברים לא היה ידוע. |
|
טוב, 'הצלחת' להתחמק מהענין על גד ונתן. שיהיה.
בקטע על קווי המהדרין ואיך שייתָּפסו בעתיד לאחר רפורמה מקיפה קלעת בדיוק לדבריי באשכול זה בנושא, שוב בניסיון לברוח מבעיה אחת אתה מושך את השמיכה כך שהיא לא מכסה אזורים אחרים (במקרה זה, אזורים רגישים יותר). בפעם המיליון: מתודה, מתודה.ברור שהם עשו הישר בעיני יהווה אך הבמות לא סרו - הם לא הכירו את הספר שנמצא רק בתקופת יאשיהו!
לפי התיאוריה שאתה מתנגד אליה יהושע הוא פיקציה דברימית ועל כן ציטוטים ממנו אינם תומכים בטיעון שלך (מתודה של כתיבה אקדמית FTW!!!). הייחוס של פעולת אמציה לספר דברים חלש מאוד. מצא משהו (לא משהו פורץ דרך ברמה שאי אפשר לחשוב על פעם אחת שמלך אחד לאורך כל תקופת המלוכה יתנהג באופן הזה) שחופף במידת מה לספר דברים וטען שיש קשר סיבתי (דברים>אמציה) בין השניים. אז ספר מלכים (הכי מוקדם - תקופת יאשיהו) מנסה לטעון שלפני 150+ שנים (150 שנה בין אמציה למציאת ספר התורה, שלא לדבר אם התוספת הזו לספר מלכים נכתבה בשלב מאוחר יותר) כן היה מלך שהכיר חלק מתורת משה ואולי אפילו את הטקסט ה'נמצא'... נו נו... זה לגבי ערך האמת (TRUE/FALSE) של טענתו על הקשר הסיבתי. איך מבחינתו הסתדר הקשר הסיבתי עם העובדה זה שהספר נמצא שנים רבות אחר כך? אולי הוא לא שם לב לסתירה הפנימית שיוצרת הטענה הזו, אולי טען שהוא הכיר את המגילה של 'לא יומתו אבות על בנים' אך לא את המגילות של איחוד הפולחן, ואולי לא טען שהוא הכיר את הספר אלא שהרעיון היה ידוע בעם והגיע מאותו טקסט עלום הקרוי תורת משה שלא ידעו איפה הוא / לא קראו בו ולכן לא ידעו שהוא מדבר גם על איחוד הפולחן.
תוקן על ידי thepresent ב- 04/11/2011 13:34:05
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 13:53 |
|
| |
"4) ההנחה כי מה שקרה אצל יאשיהו הוא שנתגלה טקסט בלתי מוכר, לדעתי מופרכת כמו שהסברתי כאן, מה שנתגלה הוא טופס בלתי מוכר, הטופס המקורי של משה "
לא הבנתי איך תגלית של טופס חדש משנה משהו .
אגב בקישור מתוך האתר בין הררי המלל נאמר שאכן "פרשת מציאת הספר אמנם צריכה פרוש אך בודאי אין הכוונה בה לומר כי הספר לא היה קיים או לא היה מפורסם"
מישהו מוכן להסביר?(לא לתרץ!!!)
אגב מהאתר "האקדמיה" ליהדות לא ניתן משום מה לעשות העתק הדבק .
תוקן על ידי צענערענע ב- 04/11/2011 13:53:52
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 14:09 |
|
| |
דינוזרוס כתבת שאפילו בנושא הבמות, לא מדובר במשהו שברור מהתורה שהיה אכן אסור.
ואני שואלך , אתה בטוח ?? כל דרדק שלמד רמב"ם יודע שבהקדמתו לפירוש המשנה הוא קובע במפורש שהאיסור הוא מהתורה:
"וכמו שעשה אליהו בהר הכרמל (מלכים א, יח) שהקריב עולה בחוץ וירושלים עומדת, ובה בית המקדש בנוי. וזה מעשה כל העושה אותו בלא מצות הנביא חייב כרת, והקב"ה הזהיר עליה בתורה (דברים יב) ואמר, השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה. ועושהו חייב כרת, כמו שאמר על המקריב בחוץ (ויקרא יז), דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת. אבל הוא ע"ה, אולי ישאלוהו בשעת הקרבתו בהר הכרמל ויאמרו לו, הנוכל לעשות כמעשה הזה כל ימי עולם, היה אומר שאינו מותר וכל המקריב בחוץ חייב כרת, אבל זה המעשה הוא לפי שעה, לגלות בו שקרות נביאי הבעל ולהשבית מה שבידם"
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 14:22 |
|
| |
לא תירצתי שום דבר, התייחסתי לדבריו של השכן שקריאה בתנ"ך מלמדת שרוב הזמן רוב האנשים עבדו עבודה זרה, ועל כך השבתי שזו קריאה מוטעית והראיתי יפה מדוע. הטיעון של השכן היה שמוכח מהתנ"ך שלא שמעו בקול ה', ועל זה אמרתי שאפילו בנושא הבמות, לא מדובר במשהו שברור מהתורה שהיה אכן אסור. ומכיון שאין הוכחה, הרי דברי השכן שכך מוכח אינם נכונים. זה היה כל מה שטענתי באשכול זה, כפי שתוכל לראות בהודעה שלינקקתי.
כעת לאחר שהתברר שהאיסור הוא מהתורה ויש לך הוכחה את הכתוב במפורש "השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה" (דברים יב) דברי השכן שכך מוכח, נכונים או לא נכונים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 14:24 |
|
| |
יופי יוסקהלייב, עכשיו יהיה לדינוזאורוס איש קש להגיב עליו ובכך להשיג עוד נצחון מוראלי... (יוסקהלייב, ברור שהפרשנות המקובלת בתקופתנו היא כפשוטו, שהדבר אסור באיסור חמור. הטענה של דינוזאורוס הינה שהפרשנות המחייבת הזו נהגה רק מתקופת חזקיהו-יאשיהו ואילך, בעוד שלפני כן פירשו את זה ביתר רַכּוּת והרשו לעצמם לעבור על זה לפי צורך השעה [שזה ניסוח מכובס ל'לא לקחו את זה ברצינות'] או שסברו שמצב פירוד הממלכות אינו נחשב למצב של הגיעו אל הנחלה שאז הבמות אסורות, וכן שקדושה ראשונה - בימי דוד ושלמה - לא קידשה לעתיד לבוא)
אפרופו וידוא הריגה: מה דעתכם ליישם את הכללת יוּם על טיעוני דינוזאורוס?...
תוקן על ידי thepresent ב- 04/11/2011 14:29:15
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 14:50 |
|
| |
"הטענה של דינוזאורוס הינה שהפרשנות המחייבת הזו נהגה רק מתקופת חזקיהו-יאשיהו ואילך, בעוד שלפני כן פירשו את זה ביתר רַכּוּת והרשו לעצמם לעבור על זה לפי צורך השעה [
"'זה חידוש בשבילך שלהיות רפורמי זה אפשרי על פי התורה', השאלה היא רק מה מוגדר כ'אפשרי', כמובן שלפי השיטה הפרושית זו טעות ולא נכון, משהו שלא נאמן לרוח המסורת. אבל מבחינה לוגית הדבר אפשרי, עובדה שיש רפורמים, ועובדה שרבים מהם מאמינים במתן תורה וסבורים שהם רק מפרשים אותה. אין כאן שום חידוש. ""
מבחינה לוגית זה אפשרי.
שימו לב לזהות בטיעונים.
מבחינה לוגית זה אפשרי שיש כאלה שיפרשו את התורה באופן רך בכל התקופות.
בתקופת בית ראשון,לפני שמצאו את הטופס,היום אחרי שמצאו את הטופס ,לפרש שברית מילה הכוונה היא כמו "למול את ערלת הלב"ולא בפועל ממש כשם שאי אפשר למול במציאות את ערלת הלב -בקצרה,מבחינה לוגית הכל אפשרי אז על מה אתם מדברים בכלל?
(אגב הרעיון שברית מילה לא צריך להתבצע בפועל אלא רק כמטאפורה כמו הסרת ערלת הלב הובע על ידי משורר ישראלי ידוע)
תוקן על ידי צענערענע ב- 04/11/2011 15:29:12
|
|
|
|
|
