הכשל בטיעון התיעוד והמוטיב המרכזי

הרב מיימוני,

כדרכך בקודש הנך מנתח באופן יוצא מן הכלל את האפשרויות.

הדיון הוא איפה, על המסקנות.

כתבת, יש להבדיל בין הצגת פרכות להוכחות לבין הוכחה שטענה מסוימת אינה נכונה. לפיכך, החורים שעליהם הצביע יתכן בשרשרת המסורת המוכרת לנו בוודאות אינם הוכחה שהטענות על נס המן אינן נכונות. הם רק מראים שיש מקום לערער. לתבוע הוכחה שאי אפשר לספק.

כל מה שאני טוען לצורך הדיון הנוכחי, הוא כי אין הוכחה אקטיבית לאמיתות התורה.

כדי לטעון זאת בהחלט די בהפרכת ההוכחה לכאורה ואין שום צורך להוכיח את ההפרכה.

אם אתה מקבל כי חובת ההוכחה היא על הטוען לאמיתות התורה, האפשרות (להבדיל מההוכחה) כי מה שמסופר בתורה הוא אמת, אינה רלוונטית כלל.

לאור האמור, שאלת הסבירות אף היא אינה רלוונטית. אם יש חלופה סבירה, גם אם פחות סבירה מהמסורת, ראיה אין לנו.

אתה טוען בסיכום הדברים כי לא כל "יתכן שיש טעות" הוא גם "נכון שיש טעות".

נכון מאד. אבל ראיה מפריכים באמצעות יתכן.

אתה משתמש, לא בפעם הראשונה בטיעון או יותר נכון בהגדרה, "הוכחה שאי אפשר לספק".

אינני מבין כלל את משמעות הטיעון. אם אנו מניחים כי דבר מה זקוק להוכחה כדי לקבלו, איזה משמעות  יש לעובדה כי אי אפשר לספק את ההוכחה?

וכפי שכתבת, לפי זה, כל מי שרוצה לתבוע הוכחה שלא ניתנת לאספקה ובלי זה לא יתן אמון בתורה, מה אעשה לו? צודק.

השאלה האמתית היא לא מה תעשה לו, אלא מה אתה עושה עם עצמך בעניין.

אתה טוען כי זה שאפשר לפקפק אינו צריך להטריד את מי שנותן אמון במסורת שלו, כל עוד האמון אינו מתערער.

מהו בסיס אותו אימון? מעשה אבותינו בידינו?

 אולי, כיון שהוכחה היא דרישה חזקה מדי, עלינו לדון בנושא פחות חזק מבחינה לוגית. מה יכול להחשב להוכחה נגד אמינות המסורת והאם יש שאלות שאין עליהן תשובות. תשובות טובות.

אתה בעצם מסמן את המטרה מראש. אני מאמין, נקודה. אין הוכחה טובה? נתפשר...

כפי שציינת, שאלת הערכים היא סוגיה נפרדת. בכל אופן אין בכוחה לקבוע את אמתות התורה.

למה לא להיות בעניין הזה ככל האומות המתוקנות. למה להיצמד בכוח לדברים שרובם לא רלוונטיים ולנסות להתאימם באמצעות טלאי על גבי טלאי.

בהמשך אתה כותב דברים מפתיעים.

אולי התשובה המפתיעה, הכואבת, היא שה' סמך עלינו, על דורותינו, שנעשה עבודה טובה. אבל לא תמיד זה היה כך. ויותר מכך, כיון שהידע והמתודולוגיה התפתחו, אי אפשר היה לצפות שמה ששכנע דור קדום יספיק עבור דור חדש במרחק של אלפי שנים.

על פניו רציתי לשאול אותך האם אתה מתכוון לומר כי צופה הדורות לא צפה את הדורות. אבל לבסוף אתה בעצמך כותב אי אפשר היה לצפות שמה ששכנע דור קדום יספיק עבור דור חדש במרחק של אלפי שנים. אז מה אתה אומר כאן בעצם?

אגב, בעניין הדיוק של ספר התורה. אני לא בדקתי, האם להבדיל, לברית החדשה או לקוראן, אין נוסח אחיד מדוייק?

חכם,

האם אתה טוען כי על כל אחד לאמץ את דת שכונתו?

המחבתי"ם לא מרגישים נוח עם זה, אז הם מנסים לשכנע.

מחד, אתה יותר כנה. מאידך הם מבינים כי דת השכונה זה לא ממש רציני.

לייתכן . אני לא טוען שהדת, היא דת השכונה. בלבד.
אך טענתי היא שאין דבר כזה ,"אמת היסטורית"  שניתן להוכיח אותה,  בהוכחות לוגיות טהורות. כמו שמנסים לטעון המחבתי"ם. אלא היא נושא מורכב בהרבה, הן במישור הפסיכולוגי והן במישור השכלי, ויש להאריך הרבה בזה.

אתה נוקט בשיטה הבדוקה והמנוסה. הטל דופי ופטור עצמך מלהתייחס לגופן של דברים.

אני זוכר נכון כי לעמלק מיוחסת התכונה "אשר קרך"?