מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

הכשל בטיעון התיעוד והמוטיב המרכזי


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 5 6 ... 12 13 14

סך הכל 14 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-31/10/2011 10:47

שיבלו

ראה למשל במו"ב ח"ג פל"ב

נשלח ב-31/10/2011 10:55

תלמידטועה כתב:
ראה למשל במו"ב ח"ג פל"ב

תודה, אבל אולי תואיל להביא הדברים בקצרה?

נשלח ב-31/10/2011 11:43

דינו,

זה כבר חידוש. אותה מהדורה ממש. הטקסט גלוי ושיקוף ובכל זאת יש דיון (אומר משהו על "ניתן לפרשנות"?) ועוד האשמה על קטיעת ציטוט, כביכול, לשם העלמת מידע, בתוספת הדגשת הפסוק המדבר מפורש על שקוצי שלמה וגם של נשיו.

(לשם מה הדגשת את העובדה כי ה' נראה אליו פעמיים? להראות שבכל זאת הוא עשה מה בא לו?).

אני מצטט שוב ומדגיש את הכתובים האומרים בפירוש כי שלמה עבר עבירות בפרהסיה ועבד אלוהים אחרים.

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת--וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה: מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת. ב מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אָמַר-יְה-וָה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא-תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא-יָבֹאוּ בָכֶם, אָכֵן יַטּוּ אֶת-לְבַבְכֶם, אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם--בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה, לְאַהֲבָה.

עבירה מפורשת (כפול אלף) ומתמשכת על איסור תורה מפורש, על ידי המלך!

ג וַיְהִי-לוֹ נָשִׁים, שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת, וּפִלַגְשִׁים, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וַיַּטּוּ נָשָׁיו, אֶת-לִבּוֹ. ד וַיְהִי, לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת-לְבָבוֹ, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְלֹא-הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם-יְה-וָה אֱלֹהָיו, כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו. ה וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה--אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת, אֱלֹהֵי צִדֹנִים; וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם, שִׁקֻּץ עַמֹּנִים. ו וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה, כְּדָוִד אָבִיו. {ס}

מקרא מלא דיבר הכתוב. וילך שלמה אחרי וגו'.

ז אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה, לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב, בָּהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם; וּלְמֹלֶךְ, שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן. ח וְכֵן עָשָׂה, לְכָל-נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת, מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת, לֵאלֹהֵיהֶן. ט וַיִּתְאַנַּף יְה-וָה, בִּשְׁלֹמֹה: כִּי-נָטָה לְבָבוֹ, מֵעִם יְה-וָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּרְאָה אֵלָיו, פַּעֲמָיִם. י וְצִוָּה אֵלָיו, עַל-הַדָּבָר הַזֶּה, לְבִלְתִּי-לֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְלֹא שָׁמַר, אֵת אֲשֶׁר-צִוָּה יְה-וָה. {פ}

אז יבנה! וכן עשה – בנפרד!

פשטות הכתוב כי מדובר באלילים נוספים. אך לא אתעקש על כך.

בכל מקרה מדובר על שלמה עצמו שבנה במות (לאלילים שהו הלך אחריהם) ובנוסף (וכן) בנה לכל נשיו.

נשלח ב-31/10/2011 12:38

הערה מהטריבונה
איך הרמב"ם יסביר שהחכם מכל אדם נכשל באיסור ע"ז, שלדעת הרמב"ם היא אבסורדית וחסרת הגיון.

נשלח ב-31/10/2011 12:40

שיבלו

http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_32.htm

יודע אני שבהכרח תירתע נפשך בהרהור ראשון מעניין זה. זה יקשה עליך, ובלבבך תשאל אותי ותֹאמר לי: "כיצד יבואו ציוויים ואיסורים ומעשׂים גדולים ומפורטים מאוד, בזמנים קבועים, והם כולם בלתי מְכֻוָּנִים לעצמם, אלא למען דבר אחר, כאילו זאת תחבולה שחיבל האל לנו, כדי שישׂיג את כוונתו הראשונה. מה מונע אותו יתעלה לצוות עלינו את כוונתו הראשונה, ולתת לנו יכולת לקבל זאת, בלי צורך במה שטענת שהוא מבחינת הכוונה השנייה?"¹⁸ שמע אפוא את תשובתך אשר תסיר מלבך את החוֹלי הזה ויתגלה לך שמה שהעירותי לך אמת: לשון התורה מביאה פרשה הדומה לזאת ממש. והוא שנאמר: ולא נחם דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא [כי אמר אלהים פן יִנָּחֵם העם בראֹתם מלחמה ושבו מצרימה]. וַיַּסֵּב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף (שמות י"ג, 17-18)¹⁹. כשם שהתעה אותם מדרך המלך, שהיתה מְכֻוֶּנֶת מראש, אל דרך אחרת - מתוך ציפייה למה שלפי הטבע לא היה ביכולת גופיהם - כדי שתתבצע הכוונה הראשונה, כן הטיל את המצוות שהזכרנו, בגלל ציפייה למה שעל-פי הטבע אין ביכולת נפשותיהם לקבלו, כדי שתתממש הכוונה הראשונה²⁰, שהיא השׂגתו יתעלה וזניחת עבודה זרה. כי כשם שאין מִטֶּבַע האדם שיתחנך על שֵרוּת של עבדות בחומר ובלבֵנים ובמה שדומה להם ואחרי-כן מייד ירחץ את ידיו מלכלוכם ויילחם בבת-אחת בילידי הענק (במדבר י"ג, 22, 28)²¹, כן אין זה מטבעו שיתחנך על מינים רבים מאוד של פולחן ומעשׂים שהתרגלו אליהם והנפשות הסכינו אליהם עד שנעשו כמושׂכל ראשון²², ויפסיק אותם בבת-אחת. וכשם שהאל הערים² להתעות אותם במדבר עד שיאזרו אומץ - שֶכֵּן ידוע שהחיים במדבר, כשהגוף פרוע ומלוכלך, מחייבים אומץ-לב, והיפוכם מחייב פחדנות, וגם נולדו אנשים שלא הורגלו לשעבוד והשפלה - וכל זאת היה על-פי ציוויים אלוהיים באמצעות משה רבנו: על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה (במדבר ט', 23)²³ - כן בא מכלול זה של מצוות בחסד אלוהי²⁴ כדי שיישארו עם מין העשׂייה שהיו מורגלים אליו, כדי שתיכון²⁵ האמונה אשר היא הכוונה הראשונה²⁶.
משאֵלתך מה מונע את האל לצווֹת עלינו את כוונתו הראשונה, ולתת לנו יכולת לקבל זאת²⁷, מתחייבת לך שאלה שנייה, וייאמר לך: ומה היה מונע את האל מלהוליכם דרך ארץ פלשתים (שמות י"ג, 17) ומלתת להם יכולת לעמוד במלחמות, ואז לא היה צורך באותו סיבוב בעמוד הענן יומם ועמוד האש לילה (שם, שם, 22)? וכן מתחייבת שאלה שלישית בדבר הסיבה לפירוט ההבטחה והאיום²⁸ על כל (מצוות) התורה, וייאמר לך: מכיוון שכוונתו הראשונה של האל ורצונו הם שנאמין בתורה זאת ונעשׂה מעשׂיה, מדוע לא נתן לנו יכולת לקבל זאת ולנהוג לפי זאת תמיד, ולא יחבל לנו תחבולה בכך שהוא מיטיב עִמָנוּ כשאנו מצייתים לו, ונוקם בנו כאשר אנו ממרים את פיו, ועושה את הטובות האלה כולן ואת הנקמה הזאת כולה? הרי גם זאת תחבולה שהוא מחבל לנו כדי שישׂיג מאתנו את כוונתו הראשונה²⁹. מה מונע אותו מלגרום שקיום מעשׂי הציות שבהם הוא רוצה וההימנעות מן העבירות שאותן הוא שׂונא יהיו טבע הטבוע בנו?
התשובה לשלוש שאלות אלה וכל כיוצא בהן היא תשובה אחת כללית, והיא שאף-על-פי שהנסים הם השתנות טבעו של נמצא מפרטי הנמצאים, הרי את טבעם של פרטי בני-אדם אין האל משנה בשום אופן על דרך הנס³⁰. בגלל העיקרון הגדול הזה אמר: מי יתן והיה לבבם זה להם [ליראה אֹתי ולשמֹר את כל מצְוֹתי כל הימים, למען ייטב להם ולבניהם לעֹלם] (דברים ה', 26³¹). משום כך באו הציווי והאיסור והשׂכר והעונש. כבר הבהרנו יסוד זה על ראיותיו בכמה מקומות בחיבורינו³².
לא אמרנו זאת מכיוון שאנו מאמינים ששינוי טבע אחד מפרטי בני-אדם יקשה עליו יתעלה. אדרבה, זה אפשר, נמצא בגדר היכולת. אבל הוא לא חפץ בזה מעולם ולא יחפוץ בו לעולם בהתאם לעקרונות התורה³³. לו היה בחפצו לשנות את טבעו של כל פרט מקרב בני- אדם למה שהוא יתעלה רוצה מאותו פרט, שליחת הנביאים וכל מתן המצוות היו לריק³⁴.

נשלח ב-31/10/2011 12:43

תלמידטועה כתב:
שיבלו

תודה רבה לך - מעריך זאת. היות שהנושא אינו קשור ישירות לאשכול (זו אשמתי - התחלתי בזאת - לא אשמתך כלל), אענה לך בפרטי (או באשכול מתאים אם יובא לידיעתי). שוב, תודה.

נשלח ב-31/10/2011 12:43

כרגיל (גם) אצל הרמב"ם השאלות הרבה יותר טובות מהתשובות.

נשלח ב-31/10/2011 12:47

הערה לטריבונה

השאלה קשה הרבה יותר היות ושלמה זכה לנבואה (מו"נ ב/מה)ה מסויימת,

נשלח ב-31/10/2011 12:49

למה אתה מביא ממרחק לחמך.
נבואת שלמה מפורשת בכתוב. "הַנִּרְאָה אֵלָיו, פַּעֲמָיִם".

נשלח ב-31/10/2011 12:54

תלמידטועה כתב:
הערה לטריבונה השאלה קשה הרבה יותר היות ושלמה זכה לנבואה (מו"נ ב/מה)ה מסויימת,

גם בלעם זכה לנבואה
הבחירה החופשית עדיין נתונה.

נשלח ב-31/10/2011 13:02

יתכן

אחרי שבמותיו של שלנה אנין במות חששתי שיטענו שאלוקיו אינו אלוקים. אבל מהרמב"ם מיניה וביה – אפשר לשאול

דייר- יצא לי לשמוע פרשונויות שנבואתו של בלעם אינה ממש נבואה

נשלח ב-31/10/2011 13:17

אני לא מבין את השאלות האלה
לא מזמן נתפס רס"ן בצה"ל שסחר בסמים ולא רק זה הוא היה מועמד לקידום לסא"ל
הוא לא ידע שאסור לסחור בסמים ועוד בצה"ל ועוד מועמד לקידום??????

חסרים אנשים חכמים וידועים שידעו את החוקים ועשו מעשי שטות מדרגה ראשונה.
זה הטבע האנושי ובגלל זה באו כל ההאזהרות כי גלוי וידוע שיצר לב האדם רע מנעוריו
ואדם מועד לעולם ואין אפוטרופוס לעריות ולאף אחד אין תעודת ביטוח שלא יחטא.
אולי באמת כל כותבי הפורום הם בדרגת מלאכי השרת שמתפלאים ומשתוממים
על חטאי הקדמונים.

נשלח ב-31/10/2011 13:57

דייר כתב:
אני לא מבין את השאלות האלה לא מזמן נתפס רס"ן בצה"ל שסחר בסמים ולא רק זה הוא היה מועמד לקידום לסא"ל הוא לא ידע שאסור לסחור בסמים ועוד בצה"ל ועוד מועמד לקידום??????

נניח שמישהו מספר לך סיפור א' - רס"ן מועמד לסא"ל נפגש עם חוקר מצ"ח אלמותי ועל טבעי. בחברה בה גדל הרס"ן, היה מקובל שאותו חוקר מצ"ח יכול בכח מחשבתו בלבד לדעת מי סוחר בסמים. מספר שנים לפני כן הוא ערך חקירות פומביות שהיו לא פחות מניסיות. בנוסף, בחברה בה גדל הרס"ן, היה מקובל שסוחרי הסמים למעשה פועלים בתוך מערכת חוקים שאותה קובע אותו חוקר מצ"ח (קויפמן).

כעת מוסיפים סיפור ב' - אותו הרס"ן נתפס סוחר בסמים.

האם סיפור ב':

מחזק את סיפור א'?
מחליש את סיפור א'?
לא רלוונטי לסיפור א'?

תוקן על ידי xibolaiyu ב- 31/10/2011 14:11:05

נשלח ב-31/10/2011 14:07

עץ נטוע

אתה חייב להתייחס לנתונים, אליהו הנביא עבד את ה' לבדו, אבל הוא מתלונן שהרסו את מזבחות ה', בממלכת ישראל, אותן המזבחות שיאשיהו הרס בחמת זעם. אליהו ואלישע מסתובבים בממלכת ישראל ומלבד התקופה של אחאב שארכה עשרים שנה פלוס, הם סובבים בארץ בנחת ועושים מופתים, ולא מפריע להם כלל שהם נמצאים בממלכת ישראל של ירבעם בן נבט שעובדים אצלו בבמות.

אני לא מחדש שום דבר, ולא עוד אלא שאפילו הכוזרי אומר זאת. כל פרשנות בתורה היא לגיטימית, והפרשנות שהמקום אשר יבחר הוא רק ירושלים ובלתי משתנה ולא מותנה ברוב העם שמחזיקים במקדש מרכזי, היא הפרשנות שנקבעה להלכה, וזו שספר מלכים מחזיק בה. אבל היא לא משהו מובן מאליו שתוכל להוכיח ממנו שלא קיימו את התורה. אכן לפי מלכים מדובר בחטא גדול שהיה אחד מגורמי החורבן, אבל האם זה מוכיח שלא היתה דרך לבני ממלכת ישראל לחשוב אחרת? נדמה לי שבפשוטו של מקרא אין שום ראיה לשיטת מלכים דוקא, ואע"פ שכיון שהיא נפסקה ודאי שהיא האמת ומכוונת כנגד כל השרשים העליונים והספירות החצובות כנגדה, מי שחשב אחרת אין זה אומר שלא הכיר את התורה. מה גם שברור שהוא הכיר את התורה והסתמך עליה, וכבר בזמן יהושע איחוד עבודת ה' היה נושא מרכזי למלחמה.

עגלי הזהב גם הם היו תחת מחלוקת הלכתית, כן, מה לעשות, כפי שכתבת היו אלו מקומות הפולחן המרכזיים של העם בממלכת ישראל, ובכל אופן. אליהו ואלישע לא אומרים מילה בגנות העגלים האלו. הם הופכים את העולם על הבעל, מורידים את המלך מכסאו וטובחים כל מה שקשור לבעל, אבל בנושא העגלים: כלום. זה אומר שלדעתם זה לא היה אסור.

הדמיון לעגל של המדבר אכן מתמיה מאד, אבל בל נשכח שדברי נסובו על דברי השכן, שאינו מכחיש את המקרא, אלא רק בא להסיק מהתיאור שבו מסקנות היסטוריות. ומכיון שהשכן לא בא להכחיש בטיעונו את מעשה העגל, התמיהה בעינה עומדת. אבל כשננסה להיכנס לראש של האנשים באותו זמן, לא מדובר במשהו כזה נורא.

הבעיה עם העגל היתה שהוא בא להחליף את משה, הנימוק להקמת העגל הוא ש'האיש משה לא ידענו מה היה לו', ולכן נחזור לעבוד את האלהים בדרך הישנה, אין לנו בעיה להמשיך להיות כפופים לאלהים שהוציא אותנו ממצרים, אדרבה, נשמח להשיב לו טובה ולשרוף כנגדו קרבנות, אבל הניווט וצורת העבודה לא יהיו על ידי מנהיג שמכריח אותנו להשליך לפח את כל האמונות והכשפים והמאגיה, אלא בדרך הישנה והטובה, פסל יפה מזהב, כהנים, ריקודים, מחולות, אורגיות, כך עובדים את האל! החטא העיקרי היה ההחלפה של משה. וגם התורה מדברת על הריקודים והמחולות והעם בריעו. ואם תשאל הרי עשיית פסל ומסכה אסורה בכל מקרה, גם כאן, הכל תלוי איך תופסים את רוח הדברים, הלא במשכן משה עצמו היו כרובים, מפני מה? משום שהכרובים אינם פסל ומסכה של ה', ה' אינו כרוב, הם רק סמל יפה לעצמת רבבות הקודש וכו'. הוא הדין לעגל, עצם הצורה של העגל היא רק המשך של איזה שהוא פולחן מצרי או שהיא רק סמל יפה של הרועים ואנשי המקנה, השאלה היא מה עושים אתו, עגלי ירבעם היו בית ה' שחוגגים בו את חגי ה', הקרבנות הוקרבו על המזבח על פי כל הנערוים של הגרי"ז בחידושיו למנחות, חג הסוכות נחוג ברוב עם כדת וכדין כולל החקירות של ר' ברוך בער. אף אחד לא בא להחליף את משה ואת תורתו, וחס וחלילה לא לעשות פסל או מסכה לה', זה רק סמל של המקום. גם במקדש היו ציורים של אריות. סתם כך מקובל לחשוב שיש הקבלה של ממש בין העגל לכרובים, הכרובים מסמלים את מרכבתו של ה' בעליונים, רוכב ערבות, והעגל הוא מרכבתו של ה' בתחתונים, כאשר הוא משרה שכינתו למטה מעשרה טפחים.

סתם כך החוק היה גמיש בזמנים ההם, משום שהתורה לא נתפסה כמשהו שיש לגזור רק ממנו את החוק, היא נאמרה בזמנה, וכמובן שמי שמאמין בה חייב לשמוע בקולה, אבל כל אחד מבין שיש דברים שמשתנים לפי הזמן, הרי היו נביאים חיים ביניהם, והנביאים לקחו לעצמם את הרשות לעשות 'הוראת שעה' כלשון חז"ל, או דברים שכל אחד מבין כלשון אנשי תקופת השופטים, וכן התורה היתה עיקרה בעל פה, מתן תורה היה בעל פה וארבעים שנה למדו תורה בעל פה כל ה'וידבר משה אל בני ישראל' היו בעל פה, ואין סיבה לחשוב שנאמר שם אך ורק מה שנכתב בספר ארבעים שנה לאחר מכן. הקידוש והקאנון של החוק כפי שהוא בלשון התורה והכל חייב להיגזר מלשון זו, הוא תוצאה של הסתלקות הנבואה.

שלמה היה יהודי פיקח, וידע שהוא לא ישיב את העם מצרימה לקחת סוסים, כי הוא אימפריה גדולה לפחות כמו מצרים, מקסימום מצרים יבואו אליו אם ירצו משהו. הוא הרגיש בטוח בעצמו ובממלכתו ובמקדש ה' שבנה, ולא ראה שום סיכון שנשיו יקחו את לבבו, מה שאכן לא קרה, הוא לא עזב את אמונת ה'. באופן עקרוני הוא צדק ביחס לחוקי התורה, הוא בחן אותם בהגיון והחליט היכן הם היו שייכים, יותר מתאים לתקופת השופטים, או אולי אם תהיה הידרדרות נוספת בעתיד חלילה, לא לאימפריה דתית עצומה כמו שלי, נאום שלמה. נא לזכור שהשכן לא בא להכחיש את המקרא, אלא רק לפרש אותו. מי שקורא מה שכתוב על דוד ועל שלמה מבין שלא היה מקום לעזוב את אמונת ה', היצירה הגדולה של שלמה היא מקדש ה' בירושלים שהוחזק על ידי כל הנביאים כמקום עבודת ה'. איך בדיוק הוא עזב את אמונת ה'? גם מי שמכחיש את המקרא אינו יכול להיות סלקטיבי ולקבל רק מה שמוצא חן בעיניו, אבל זה ענין אחר.

הליברליות של שלמה בנוגע לנשיו אינה נוגעת כלל לפוליתיאיזם, זו פשוט שטות. לפי התורה אין שום בעיה שהגויים יעבדו את אלהיהם, את השמש והירח ה' חלק לכל העמים לעבדם, שיהיה להם לבריאות, הקנאות של ה' היא רק שישראל לא יעבדו אלים אחרים יחד עמו. במואב ובעמון הכל הלך ביחד, תרמו לכל הקופות וקפצו על כל הסגולות, בישראל עבדו רק את ה'. בנייתו של שלמה את המזבח היתה עבור נשיו, ולא עבורו. ראה להלן בנוגע לדברי יתכן.

השאלה שלך מה היתה מהותו של המונותיאיזם, שדיבר עליך פרזנט לא מזמן, היא שאלה חשובה, אבל בודאי לא קשורה לדיון שלי עם ייתכן. ובודאי לא משהו שהוכחת כאן מן התנ"ך לטובת הצד שהעלית. מומלץ לקרוא גם את פרשת בראשית.

תלמיד טועה

שאלת מדוע לא גייר שלמה את נשיו, הריני לגלות לך סוד: כשאדם לוקח אשה נכריה הוא לא צריך 'לגייר' אותה, הנישואין הם הכרזה שהיא עוברת לרשותו ונוהגת כמותו, היא כמובן טובלת להיות טהורה, ולא צריך שום תהליך נוסף. אמנם במקרה שההנחה שהיא עוברת לרשותו התבדתה, והיא ממש לא נטפלת לבעלה אלא ממשיכה באלילותה, מתברר שהיא גויה. הסוד הזה כתוב ברמב"ם הלכות איסורי ביאה, והוא מאד הגיוני.

שאלת מדוע דעתי אינה נוחה מכך שרעיון היחוד היה איטי? משום שמדובר בשטות היסטורית, החל מספר בראשית האלהים הוא בורא כל העולם ומנהל את כולו בכל מקום בכל עת ובכל שעה, ואין שום דבר ביקום שאינו יציר כפיו ונולד במאמרו, קרא נא את חומש בראשית שוב.

ייתכן

לא זכיתי להבין תלונתך כלל וכלל, הטקסט מכליל ומפרש את עצמו, שלמה הסכים שנשיו יבנו במות לאליליהן, וכמובן שהכל היה במימונו, בדיוק כשם שמקדש ירושלים היה במימונו. היו אלילים נוספים, כמובן הרי היו לו אלף נשים, רבות מהן המשיכו לעבוד את אלהיהן. הדגשת את העובדה שה' נראה אליו, כדי להראות עד כמה לא סביר שמחבר מלכים באמת חשב ששלמה לא האמין בה', אם הוא כותב שה' התגלה אליו, סביר מאד שמחבר מלכים לא התכוין לומר ששלמה לא האמין בה'. זה נשמע די הגיוני. כשהנביא אומר 'לא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו' לא משמע מכאן שלא האמין בו, אלא שלא היה הולך אחריו בצורה מושלמת, משהו היה שם לא שלם. את ההסכמה הזו לפולחן במימונו ובחצר ארמונו מכנה מלכים בשם הליכה אחרי העשתרות.

הפסוק אז יבנה וכו' וכן עשה אינו מתפרש דוקא בדרך שאתה מציע, פשט הדברים יכול להיות שנשיו היטו את לבבו ושכנעו אותו לבנות להם במה לכמוש ולמולך, וכן עשה לכל נשיו הנכריות, מלבד כמוש ומולך היו עוד המון במות לכל הנכריות שהביא שלמה לירושלים.

לגבי נישואיו את הנכריות שזו עבירה כפול אלף, להזכירך השאלה לא היתה אם שלמה עשה עבירות, גם דוד חטא בבת שבע, זה מוכיח שלא האמין בה'? ובכל אופן גם ענין נישואי הנכריות תלוי אם הנכריות מתבטלות אליו או לא, גם אצל דוד יש נשים מאומות העולם כמו נעמה העמונית, וכמובן רות המואביה, אבל כל זמן שהם נטפלות לישראל אין בעיה. במקרה של שלמה התברר שנשיו פתחו סניפים של אומותיהם כאן, ולא שהתבטלו אליו. ואכן הם היטו את לבבו וגרמו לו לתת לגיטימציה לנכריות אלו לעבוד את אלהיהם. לא ברור בתורה אם יש איסור בדבר זה, אבל זה בודאי לא מצא חן בעיני הנביאים ומחברי מלכים.

איך שלא יהיה ברור שמחבר מלכים לא חשב לרגע ששלמה לא האמין בה' הנגלה אליו פעמיים, ואין להוציא ממנו מה שלא אמר. - זה מה שנוגע לדברי כלפי דברי 'השכן'.

נשלח ב-31/10/2011 14:50

דינו,

הפירוש שלי אינו "הצעה". זו פשטות הכתובים.

וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה--אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת, אֱלֹהֵי צִדֹנִים; וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם, שִׁקֻּץ עַמֹּנִים.

הפירוש שלך יכול, במקרה הטוב, להתפרש כהצעה אפולוגטית. גם שאר הפסוקים לא עוסקים במימון אלא בבניית במות לאלילים. זו עבודת אלילים.

האם גם בית המקדש היה רק במימונו? שלמה היה מין נשיא "קרן חדשה לישראל מקראית" המממנת בתי פולחן?

המקרא אומר מפורש כי "מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אָמַר-יְה-וָה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא-תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא-יָבֹאוּ בָכֶם, אָכֵן יַטּוּ אֶת-לְבַבְכֶם, אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם--בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה, לְאַהֲבָה" ואתה טוען כי יש באיסור התניות שלדעתו של שלמה לא התקיימו?

הזכרתי כפול אלף, בדיוק כדי להבדיל ממעשה בת שבע שהייתה מעידה רגעית של איש חם מזג מיני.

אלף נשים בניגוד לציווי, זו התנהגות קבועה שלא על פי התורה.

כותב מלכים רצה שלא יטענו את מה שאתה טוען ולכן הוא הדגיש כי "וַיְהִי, לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת-לְבָבוֹ, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְלֹא-הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם-יְהוָה אֱלֹהָיו, כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו. ה וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה--אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת, אֱלֹהֵי צִדֹנִים; וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם, שִׁקֻּץ עַמֹּנִים. ו וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע, בְּעֵינֵי יְה-וָה; וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה, כְּדָוִד אָבִיו.

ואתה טוען כי הכוונה לאיזה ענין שולי של מימון למי שאין עליו איסור לעבוד אלילים.

אגב, אתה מגדיל לעשות וכותב כי "לפי התורה אין שום בעיה שהגויים יעבדו את אלהיהם, את השמש והירח ה' חלק לכל העמים לעבדם, שיהיה להם לבריאות" . אתה בוודאי יודע כי עבודה זרה אסורה גם על בני נח.

ספר מלכים מציין כִּי-נָטָה לְבָבוֹ, מֵעִם יְה-וָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּרְאָה אֵלָיו, פַּעֲמָיִם כדי להצביע על חומרת התנהגותו. לא כדי לומר כי לא ייתכן שהוא באמת עבד אלילים...

ואתה כותב בלי להתבלבל "איך שלא יהיה ברור שמחבר מלכים לא חשב לרגע ששלמה לא האמין בה' הנגלה אליו פעמיים, ואין להוציא ממנו מה שלא אמר".

איך אתה אומר? מה עוד הוא יכול היה לכתוב כדי להעביר את המסר?