הכשל בטיעון התיעוד והמוטיב המרכזי

אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן גלות כשדים וישמעאלים ויצר הרע גלות דכתיב (ישעיהו נב, ה) ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם וגו' כשדים דכתיב (ישעיהו כג, יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה ישמעאלים דכתיב (איוב יב, ו) ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו יצר הרע דכתיב (מיכה ד, ו) ואשר הרעתי

אפילו אם נבין את חטאי שלמה וכו' המתוארים כפשוטם ממש אין בכל כלל לערער על סמכות האל והתורה אצלו. אדרבה, אילו הוא לא האמין הרי זה לא היה חטא בכלל.
לא צריכים להגיע אפילו לכל מיני הסברים שיסבירו למה חטא ומה בדיוק היה הנסיון כביכול לעשות את הנסיון יותר רוחני ועדין. סוכ"ס מדובר בכשלון וכך הוא דרכם של בני אדם.

ויעיד על כך כל אדם דתי ומאמין שנתקל במשך חייו בנסיונות רבים ומגוונים. ועל פי רוב נכשל בהם. 

אי הבנת דבר פשוט זה גורם לכל מיני קושיות וספקות, הן למאמינים והן לכופרים לנגח בהם את המאמינים.

בזה מובן חטא העגל. שוב , גם כפשוטו ממש ללא כל האפולוגטיקה של חז"ל והראשונים. כן היה מעמד הר סיני כפשוטו והיה גם מיד אחרי זה חטא העגל כפשוטו. זה טבעו של האדם ובחירתו.

מי שמרחיב בנקודה זו הוא ר' נתן בליקוטי הלכות שלו. 

[אגב שמתי לב שהמקום בו מוזכר שם שמים ביותר בשיח של אנשים דתיים הוא כשמדובר על התמודדות וכשלים לגבי יצרים קשים. הבן ודו"ק] 

האשכול עוסק בכשל בטיעון התיעוד והמוטיב המרכזי.

תיאוריות אפולוגטיות אודות הנהגת הבורא וטבע האדם מקומן באשכול נפרד.

תלמיד טועה