כולנו מכירים את פסק הרמב"ם בהלכות סוכה ולולב פרק ו הלכה ז:
אכילה בלילי יום טוב הראשון בסוכה חובה, אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו,
מכאן ואילך רשות, רצה לאכול סעודה סועד בסוכה, רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פירות או קליות חוץ לסוכה אוכל כדין אכילת מצה בפסח.
עד כאן דברי הרמב"ם.
כלומר, בשאר ימי החג אין חיוב כלל לאכול בסוכה, אפשר שלא לאכול, אלא שאם אוכלים צריכים לאכול בסוכה.
אבל האם באמת ככה זה במקורות?
ובכן המשנה אומרת בפרק ב משנה ה:
ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה.
וחכמים אומרים אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד.
אם כן באופן פשוט, פסק הרמב"ם ברור, מכיוון שהרמב"ם פוסק כחכמים, הרי שאין חיוב לאכול בסוכה רק בלילה הראשון.
אבל בירושלמי על המקום כתוב כך:
ר' יוחנן בשם ר' ישמעאל [שם כג ו לד] נאמר ט"ו בפסח ונאמר ט"ו בחג.
מה ט"ו שנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות אף ט"ו שנא' בחג לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות.
רב הושעיה אמר כל שבעה חובה.
ר' ברכיה אמר פליגין.
רב אבונא אמר לא פליגין.
מה דאמר ר' יוחנן בשנתן דעתו.
מה דאמר רבי הושעיה בשלא נתן דעתו.
עד כאן ציטוט הירושלמי.
כאן אנחנו רואים את שיטת ר' הושעיה שסובר שאפילו לפי חכמים כל שבעה חובה, והירושלמי דן האם אותו רבי יוחנן המובא גם בבבלי חולק עליו או לא.
רבינו תם הובא במחזור ויטרי עמוד 405 שכל המחלוקת במשנה היא על החיוב בלילה וביום, אבל על סעודה אחת ביום או בלילה חכמים לא נחלקו ובודאי חייבים, וזה ייתכן פשט דברי ר' הושעיה.
אבל מה שמיוחד יותר המדרש תנחומא פנחס פרשת ביום השמיני אות טו לפי הרבה נוסחאות שנראות יותר מדויקות מהנדפס הרגיל, כפי שיראה כל לומד את דברי המדרש:
ביום השמיני עצרת.
ילמדנו רבינו מהו לאכול בחג חוץ לסוכה,
כך שנו רבותינו רבי אליעזר אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה,
וחכמים אומרים אין לדבר קצבה חוץ מליל י"ט האחרון בלבד,
ולמה התירו חכמים להפטר מהסוכה בי"ט האחרון של חג,
אלא כל ז' ימי החג היו מתפללין לטללים ובי"ט האחרון היו מתפללין לגשמים ולכך נפטרין מן הסוכה כדי שיתפללו על הגשמים בלב שלם,
ואעפ"כ י"ט האחרון עולה לימות החג למה שכך כתיב עצרת תהיה לכם.
עד כאן דברי התנחומא.
נראה שהתנחומא היתה לו גירסא אחרת במשנה, ובמקום חוץ מליל יום טוב הראשון, גרס חוץ מליל יום טוב אחרון.
וכאן השאלה, אם כן במה נחלקו חכמים ורבי אליעזר, האם באמת יש לנו שיטת תנאים מקורית הפוטרת מאכילת ארבע עשרה סעודות בסוכה?!
או אולי חכמים נחלקו לחומרא מרבי אליעזר, שרבי אליעזר מחייב רק ארבע עשרה סעודות, ואם אדם אוכל יותר מהם הוא יכול לאכול מחוץ לסוכה, ואילו חכמים מחייבים גם אם אדם אוכל בחג הסוכות עוד סעודות חייב לאכול בסוכה. שאף חכמים מודים שחייבים אחת ביום ואחת בלילה.