| נשלח ב-18/10/2011 23:58 |
 |
| |
חוץ ממקצועות ההוראה למיניהן אין היום עבודה שחוזרים לפני השעה 4 אחה"צ...
אבל אז המשכורת בהתאם..
אבל שירלי19, לגבי להצליח את שניהם. צריכים לעבוד מאד קשה ולא כולן מסוגלות לזה.. וצריך גם בעל שיעזור..
ואם את רוצה שהוא ילמד?..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2011 00:09 |
|
| |
memt, ברור שזה לא מתאים לכולם, כמו כל דרך בחיים...
ואני מצפה שבעלי יעזור, זה לא אומר שהוא צריך להיות הסמרטוט.. אבל ת'כלס זה יהיה גם הילדים שלו לא?!
ובקשר לבעל לומד, דבר ראשון לא בטוח שאני יקח אחד כזה... וגם אז דווקא בעל לומד יותר עוזר בדר"כ, בעל עובד אין לו הפסקה בצהריים, וגם הוא חוזר ב5, לעומת אברך שפנוי בין 1 ל3,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2011 00:16 |
|
| |
בדר"כ הילדים במעון עד ארבע... כך שלבעל יש שקט..
אבל כמובן שהוא לא אמור להיות הסמרטוט אבל גם לא "פרזיט" ולא! חלילה אני לא מתכוונת לאחד שלומד שנקרא פרזיט.. כי אי מאחלת לעצמי אחד לומד.. אלא שישלב גם עזרה בבית כשצריך.. כי האישה רק בנאדם ולא מלאך..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2011 02:53 |
|
| |
פגעת בנקודה רגישה..
לדעתי זה מתחלק לכמה נקודות..
יש את הנשים שיוצאות לעבוד בכדי להביא כסף הבייתה ויש את הנשים שיוצאות לעבודה
כי זה החיות שלהם.. העבודה היא חייהם.. ושם צריך לדעת לשים גבולות נכונים או לחילופין גבר שיציב אותם..
וכן כמו בכל דבר בחיים משהו יבוא על חשבון משהו אחר. כי אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאירה שלמה!
לכן צריך לעשות את השיקול אם תרצי לקבל כל יום את ילדייך ולפתוח להם את הדלת אבל עם אוכל משלשום
כי אין כסף לקנות.. או שילדייך יהיו ילדי מפתח אבל שבעים..
צריך הרבה סייעתא דשמיא וכמובן להפעיל שיקול דעת!!!
_________________
ואלוקים משיב: בזמנים הקשים כשהנך רואה זוג עקבות אחד זה משום שנשאתי אותך על כפי...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2011 20:36 |
|
| |
מה שהכי מצחיק בכל הנושא הזה שכולם חיות עם הקונפליקט הזה אבל אף אחת לא חושבת שאולי החינוך שאנחנו מקבלות קצת הזוי..
אני לא מבינה למה אישה צריכה לשאת את הקונפליקטים האלה אם הקב"ה בכלל לא ייעד לה אותם. אני לא אומרת שאישה לא צריכה לצאת לעבוד אבל אם ה' לא ייעד לה את עול הפרנסה כנראה שהוא רצה שהיא תהיה טרודה בדברים אחרים..
לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2011 07:15 |
|
| |
אם את יודעת שבשורה התחתונה השחור והלבן פה הוא - או שיהיה לך בעל ת''ח, או שהחינוך של הילדים שלך לא יצא כמו שתיכננת (בל' המעטה) את תמיד תדעי היכן את עומדת.
אני אישית מעדיף קרייריסטית, והשאלה שלך עוררה אותי לחשוב, האם זה באמת פשוט בשביל האשה, גם אם היא מוכנה להשקיע את הכל בכדי שהבעל ישב ללמוד- המחשבה על העוללים שהשאירה בבית. זה באמת קונפליקט.
ומכנגד- המעגל הזה של'' נעבוד בכדי שלילדינו יהיה כל מה שצריך בכדי לשבת ללמוד'' לא נגמר. (מפני שהילדים שלכם גם ינהגו כך, ומי ישאר ללמוד?)
דעתי- שבסיסה ביטחון בסיסי בה'- שאם תשימי לנגד עינייך את המטרה העליונה, תוכלי לדעת בביטחון שה' ישמור על השאיפה שאת מנסה לגדל, ואם יש קיצונויות לכאן או לכאן, שאלת חכם תפתור את הנסיון שלך בצורה שתמיד תשאיר אותך עם הביצים בסל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2011 11:06 |
|
| |
הערת המחברת:
כלל לא התכוונתי להפוך את האשכול הנוכחי לעוד אשכול משלל האשכולות הדנים בזכרכרים השוקדים על תלמודם ובת זוגן המפרנסת. דיברתי על נשות קריירה, דבר שבעשרות שנה רווח לאו דווקא בקרב הציבור הדתי/חרדי, וכמה מקום יש לייחס לה בהתחשב בעובדה שמשפיעה על חיי המשפחה וכדו'.
תוקן על ידי האלכסנדרה ב- 21/10/2011 11:39:41
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2011 17:56 |
|
| |
כשנגיע לגשר נחצה אותו...
אני מניחה שנצטרך הרבה שיקול דעת ומה שנקרא "בינה יתרה" כדי לתמרן בין כל זה..
אבל בסופו של דבר הכל עניין של סדרי עדיפויות.
| האלכסנדרה כתב: |  | גולדה מאיר פעם אמרה:
"בעבודה, את חושבת על הילדים שהשארת בבית, בבית, את חושבת על העבודה שלא סיימת. מאבק ניטש בתוכך,
ביתך נקרע."
למרות שדרך כלל אינני מחבבת את אמרותיה של אותה גולדה, באופן מפתיע אני מזדהה עם מילים אלו. כיום לגיטימי שאשה תבנה לעצמה קריירה ותשקיע בה רבים מיכולותיה וכוחותיה, דבר שלכשלעצמו ממש חיובי. אך מה חבל שעל מזבח אותה קריירה היא מקריבה חלקים נכבדים מהזוגיות שלה, מגידול הילדים, מתפקודה כאישה בבית, אצטרה אצטרה.
ואני תוהה, כמה מקום יש לייחס לכל אחד מהתפקידים, משום שמחד, רצוי שאישה תמצה את עצמה ואת כישוריה ותסייע בכלכלת משפחתה (אופס, סליחה, הוא יסייע לה, היא המפרנסת העיקרית), ומאידך, מה חטאו ומה פשעו אותם זאטוטים
סמוקי לחיים/זבי חוטם שנאלצים לגדול עם אמא לא זמינה? ואיך ניתן לנהל זוגיות נורמלית כאשר האישה שבויה במסלול המתיש של משרד-מטבח-אולטרסאונד?
אחח... קונפליקט סבוך. |
|
|
|
|
|
|
