|
|
| נשלח ב-25/10/2011 17:27 |
 |
| |
יהי,
כשהמציאות תשתנה הכללים ישתנו מייד.
כיום אי אפשר לשרוד יותר מימים ספורים, כך שלפיתוח עתידי אפשרי אין משמעות מעשית.
אני מעריך כי בסופו של דבר יתגברו על כל ענין המוות. זה לא אומר שצריך להקפיא את כל המתים בצורה מיוחדת.
(ההשוואה לא ממש מדוייקת, זה רק לתת כיוון מחשבה)
תוקן על ידי ייתכן ב- 25/10/2011 18:10:14
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 18:05 |
|
| |
מטפחת
הויכוח שלך עם ירוחם מתחיל עוד בשלב מוקדם יותר. לתפיסתו ההלכה הינה "תועלתנית" ומשרתת את האדם ולכן יש מקום רב לשיקולים אם האדם במצב בלתי הפיך ו"חסר תועלת".
לדעתך ההלכה היא קריטריון עצמאי ולכן גם אם אדם פלוני כל עתידו באשפה, כעת הוא מוגדר כחי. וראה גם באשכול לגבי אמונת בריסק בהגדרת יתכן את שיטת בריסק
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 18:17 |
|
| |
יתכן ואתה צודק, אולם גם אם ההלכה (או כל מערכת חוק אחרת) היא תועלתנית על הרופא לענות רק על השאלה מה מצבו של המוטל לפניו, ההחלטה אם המצב הזה הוא מוות או חיים היא החלטה נפרדת (יתכן ותהיה משיקולים תועלתניים).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 19:03 |
|
| |
ייתכן אם המציאות תשתנה לכאורה זה מוכיח שכבר עכשיו המצב הזה הוא לא מוגדר מת. אלא כמו כל מחלה סופנית שלא ידענו לה תרופה עד עכשיו. זה שונה מתחיית המתים שתהיה שינוי בכלל דרכי פעולת המציאות. [אפילו שתהיה בדרך טבעית כלשהו]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 19:48 |
|
| |
מטפחת
כנראה שאתה צודק- אנחנו מדברים בשפת החרשים- אתה לא מבין איך אני לא מבין אותך. ואני באמת לא מבין אותך, אני לא מסוגל להבין את ההגיון בזה שרב יקבע את את מותו של אדם .
- למרות שאני אורח במאה ה21. אני נוכח לדעת כי הרופאים אינם אותם רופאיים שהיו במאה הקודמת, פעם הרופא היה המרפא הישיר והעיקרי.
היום הרפואה יצאה משליטתו הבלעדית של הרופא לשליטת המכשירים המכונות והמחשב. הם המבצעים את עיקר העבודה
הן בדיאגנוזה והן בהמשך הריפוי. הרופא היום הוא יותר הטכנאי המפעיל את המחשב והמכשירים.
אי לכך- אני יודע כי בן אדם יכול לטעות- (לא רב-) אבל טעות של מכונה ושל מחשב כמעט לא קיימת- ולכן אם המחשב המכונה קובע מות.
המות הוא ודאי. כאמור הרבנים אין להם לא מחכמתם הרפואית של הרפואה הישנה. ולא כישרון להפעיל את מחשבי הדיאגנוזה. ולקרא את תוצאותיה.
אבל לא לשכוח נכון שהמחשב הוא הנותן את התשובה- אבל הבן האדם בסופו של דבר קובע איך לקבל את התוצאות,
בענין המוסר- נכון שלרופאים אין תמיד את המוסר המצופה מהם- אבל במחילה גם לרבנים אין את זה תמיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 20:16 |
|
| |
יהי, אינני רופא, אך ממה שהבנתי, אפשרות חזרה לחים לאחר מוות מוחי אינה קיימת כלל בתנאים הנוכחים. אין מדובר במחלה סופנית, אלא בסוף. בכל אופן הרבנים לא באים מהכיוון הזה בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 21:31 |
|
| |
אם לב פועם הוא חיים,
למה לא נשתיל אותו במקום אחר?
מיהו/מהו ה'אדם' שמת במקרה של הוצאת לב מאדם שמת מוות מוחי?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 21:43 |
|
| |
יש לדון שגם לשיטת המחמירים הרי מי שנמצא במוות מוחי בוודאי הוי בגדר טרפה [וטרפה באדם תלוי בדעת הרופאים ולא בכללים כמו בבהמה לכו"ע] וא"כ מדאורייתא ההורגו פטור וכל השאלה פחות חמורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 21:49 |
|
| |
עיין מאמרו של הרב מיכאל אברהם בתחומין כט.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 25/10/2011 21:49:47
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 22:23 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2011 22:43 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 01:00 |
|
| |
מטפחת, ההבדל הוא ברור, תפקידו של הרב להכריע מהו הקריטריון לרגע המוות, ותפקידו של הרופא לקבוע אם אכן הקריטריון קיים, מיכי הביא דוגמה לכך מכללי תעבורה, שבהם המומחה קובע מהי רמת הסיכון לכל מהירות, והפוסק הנורמטיבי (בית המשפט בית המחוקקים) קובע מהי הנורמה- המהירות האסורה. כמו"כ קביעת רגע המוות היא קביעה נורמטיבית לא עובדתית, שבה הרב עדיף על הרופא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 08:11 |
|
| |
"תפקידו של הרב לקבוע מהו הקריטריון לרגע המוות"
עולם הפוך ראיתי.
ובאשר להסתמכות על דבריו של הרב הדוקטור מיכאל אברהם :מה המיוחד בחוקי התעבורה? האם רק בתעבורה חוקים נקבעים בהסתמכות על חוות דעת של מומחים?
בבתי המשפט מידי יום ביומו פסיקות השופטים נקבעות על פי מומחים לדבר.
לעיתים יש חילוקי דעות בין המומחים ואז תפקידו של השופט לבחור בחוות דעת אחת מתוך חוות הדעת המנוגדות ולנמק את בחירתו.
תוקן על ידי צענערענע ב- 26/10/2011 08:18:38
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 13:32 |
|
| |
צענע,
מהו מוות זוהי שאלה שהרופא לא יוכל להכריע בה משום שהשאלה איננה רפואית, אפשר להגדיר מוות כהעדר פעילות גופנית, או כהעדר פעילות מוחית, או שלל הגדרות. אין הגדרה אמיתית הכל תלוי לגבי הנושא הנידון, ייתכן שבשביל להיות רוצח מספיק להפסיק את פעילות מוחו של הניזק, ובשביל שבניו ירשוהו יש צורך בהעדר פעילות בכלל, ההכרעה הזו נתונה בידי המחוקק ולא הרופא משום שההחלטה היא נורמטיבית, ביד הרופא בס"ה נמצאת הידיעה באיזה מצב נמצא החולה שלפנינו את הגדרתו המשפטית\ההלכתית של המצב קובע המחוקק (משפטי\הלכתי).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 16:20 |
|
| |
ובכל זאת הרופא חותם על תעודת הפטירה ולא הרב. ובלי חתימת הרופא -על תעודת הפטירה- אפילו לרב אסור לקבור.
|
|
|
|
|
