המתבולל מאמין באלוקים- הוא מתבולל בדת אחרת. מיליוני אנשים מאמינים באלוקים ואינם יהודים= לקרא למישהו מתבולל אין פרושו שהוא כופר. יוסף הודה לאלוקים כי נשה אותו מבית אביו-השכיח לו את בית אבא- והפרא אותו במצריים. יוסף היה צדיק גדול שפיטפט ביצרו עם אשת פוטיפרע. אבל הוא האב טיפוס היהודי של המתבולל- פרויד דה יזרעלי קיסינגר ואחרים טובים יהודה לא פיטפף ביצרו עם תמר- אבל על שמו נקראת- היהדות היהדות על משמעותה אתמול היום ומחר.
נשלח ב-31/10/2011 17:11
מקס,
משום מה אתה סבור שאמונת חכמים והגיון אנושי חייבים להיות בסתירה זה לזה. דווקא רבי גדליהו נדל סבר שהתורה מתאימה להגיון האנושי. לדוגמא, באופן כללי מי שעובר מעבר חציה באור אדום, אפילו אם הכביש ריק, עובר לא רק על חוקי המדינה, אלא גם על התורה. מדוע? לא רק בגלל הסתכנותו מיותרת, אלא כי מעשהו הוא דוגמא רעה לאנשים אחרים שעלולים ללמוד ממנו ולסכן את נפשותיהם. מאידך, אם האור ירוק, אין הדבר אומר שהאדם החוצה את הכביש לא צריך להיזהר. אמר דוד: כי אם תורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. פירש רש"י: בתחלה היא נקראת תורת ה' ומשעמל בה נקראת תורתו. כלומר, רק מתוך קבלת תורתם של הדורות הקודמים תיבנה תורתך.
איש ציפור, מסכים על כל מה שכתבת על אמונת חכמים (ושים-לב שכתבתי בד"כ ולא תמיד, כי אין חכם שאיננו טועה, ויש טעויות שנצטברו במהלך הדורות עד שהפכו בשוגג לאמתות כמעט מוחלטות).
נשלח ב-31/10/2011 17:20
ירוחם, האנכרוניזם שלך מגוחך. יוסף לא חי בתקופה בה יש דתות , הוא חי בתקופה של עבודת אלילים. את שאר הדרך אני משאיר לקורא הנבון לעשות בעצמו. מ80, יפה, שמחתי לשמוע. בבחינת את והב בסופה. (ולא שחלילה היה כעס גדול בהתחלה.)
נשלח ב-31/10/2011 17:35
מ80 כתב:
מקס,
משום מה אתה סבור שאמונת חכמים והגיון אנושי חייבים להיות בסתירה זה לזה. דווקא רבי גדליהו נדל סבר שהתורה מתאימה להגיון האנושי. לדוגמא, באופן כללי מי שעובר מעבר חציה באור אדום, אפילו אם הכביש ריק, עובר לא רק על חוקי המדינה, אלא גם על התורה. מדוע? לא רק בגלל הסתכנותו מיותרת, אלא כי מעשהו הוא דוגמא רעה לאנשים אחרים שעלולים ללמוד ממנו ולסכן את נפשותיהם. מאידך, אם האור ירוק, אין הדבר אומר שהאדם החוצה את הכביש לא צריך להיזהר. אמר דוד: כי אם תורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. פירש רש"י: בתחלה היא נקראת תורת ה' ומשעמל בה נקראת תורתו. כלומר, רק מתוך קבלת תורתם של הדורות הקודמים תיבנה תורתך.
מ80 היקר
להפך אני לא רואה סתירה אני מסביר את ההיגיון הפשוט שבדבר, ומקובל עלי דבריך בשם ר' גדליה וזה פשוט,
אני רק חולק עליך ועל איש היקר,
בעניין אחר לגמרי, שהיא השפה העברית הפשוטה,
למה להשתמש במונח אמונת חכמים שזה מבלבל את ההמון העם שזוכה היום בחינוך חובה ולא צריך לדבר במשלים והגדרות ושפת חכמים, כמו עניין משיח בן יוסף ואמונת חכמים וכדומה,
כל אלה היום מזיקים יותר ממועיל,
היום שההמון זוכה בחינוך חובה אפשר ורצוי וחייב לדעתי לדבר רחל ביתך הקטנה,
לא בשם תורה משמים ולא בשם אמונת חכמים עיוורת ולא בשם קבלת הארי והגר"א וכדומה,
אלוקים נתן לנו את האינטרנט רק בשביל זה, שכל אדם יכול לזכות לדברי הרש"י שצטט לעיל,
וצדיקים ילכו בה ורשעים יכשלו בה,
האלוקים נמאס מהחכמים והנוכלים שהנהיגו אותנו בכל הדורות רק לאבדון תמידי,
דיי הוא אומר וזועק,
אני אתן לההמון העם את האינטרנט ואני יתן להם חכמה ובינה ודעת, ואין יותר חכמים גדולים ופחות חכמים, ואין יותר מקום ולנוכלות ולכתות ולאמונות טיפילות, כולם חכמים ונבונים בזכות האינטרנט והמידע הרב והחכמה והתבונה והדעת שיש בכל הרשתות ובכל השפות,
באיזה דור זכינו למתנת האלוקים שכזו ? כל אדם שאוהב ללמוד יכול להתכתב\לדון\לדבר עם כל חכמי האומות,
מי מקבלי פרסי נובל עד האדם הפשוט באפריקה, (אני עושה זאת כל הזמן הלכה למעשה, גם קושי הבדלי השפות אין היום בזכות האלוקים והעושה דבריו,)
צריך רק שיעברו מהעולם כל אלה שעוד סובלים מדעות קדומות ומשנאת האחר או מעבדות אלילים ואלהים אחרים,
ובדור הבא כבר כולם יהיו חכמים ונבונים באמת, בלי שטיקים וטריקים,
ההבדל בין משיח בן יוסף ולמשיח בן דוד, היא בכך
שמשיח בן יוסף יהיה המלך הרע שילחם, ואחר כך יבוא המשיח בן דוד שהיה המלך הטוב,
כלומר במקום מקל וגזר אצל מלך אחד, אז הפרידו את המלך לשניים,
כלומר אחד יהיה קשה ורע כביכול ויכין את האומה ויעשה סדר בכוח,
ואחריו יבוא המשיח בן דוד שהכל מוכן כבר במילא,
היום לא צריך את המשיח בן יוסף, השיטה והחשיבה הזו לא עבדה לעולמים, בוודאי לא באופן נצחי,
היום האינטרנט היא המשיח שלנו,
יעבור דור אחד או שנים וזה יהיה המצב, מי שלא רואה את זה פשוט עיוור,
וכלן חייבים לדבר בשפת רחל בתך הקטנה, איי נשאל מה אם הלייצנים שישמעו כמה התורה כפשוטו ולא יהיו מחוייבים לשמור אותה, תשובתינו בעניין 1, צדיקים ילכו בו ורשעים יכשלו בו, 2, גם המידות ברעות יבוטל בעולם, כי מתוך התבונה נראה כמה לא כדאי ללכת אחרי המידות הרעות,
תוקן על ידי maxmen ב- 31/10/2011 17:40:50
נשלח ב-31/10/2011 18:23
מקס,
כידוע לך, חכמה פירושה להיות חכם להיטיב, ובינה פירושה להבין דבר מתוך דבר. השאיפה שכולם יהיו אפסים, ומתוך כך חכמים ונבונים, יכולה להצליח רק אם כולם יהיו ענוים. התרבות המודרנית מדגישה את ה"אגו" וה-"אינדיבידואליזם", ומרוב הישענות על בינה (לא עמוקה במיוחד) בזה לחכמה (שעיקר החכמה איננה ההתחכמות אלא הקבלה מחכמים). ראה כמה ויכוחים היו פה רק כי למלה התבוללות שני פירושים והפירוש המודרני איננה זה שהראי"ה קוק השתמש בו בדבריו.
נשלח ב-31/10/2011 18:26
מ80 כתב:
מקס,
כידוע לך, חכמה פירושה להיות חכם להיטיב, ובינה פירושה להבין דבר מתוך דבר. השאיפה שכולם יהיו אפסים, ומתוך כך חכמים ונבונים, יכולה להצליח רק אם כולם יהיו ענוים. התרבות המודרנית מדגישה את ה"אגו" וה-"אינדיבידואליזם", ומרוב הישענות על בינה (לא עמוקה במיוחד) בזה לחכמה (שעיקר החכמה איננה ההתחכמות אלא הקבלה מחכמים). ראה כמה ויכוחים היו פה רק כי למלה התבוללות שני פירושים והפירוש המודרני איננה זה שהראי"ה קוק השתמש בו בדבריו.
זה היה כך עד האינטרנט, והנה אתה מסביר וכולנו מבינים, שאין לדבר לא בשם הנאורות ולא בשם אלוהים אחרים,
ברור שהלייצנים ינצלו את הנאורות לטובתם ולאגו וכדומה, אבל שיש אינטרנט הכל פתוח לדרוש ולבקר כמו שאתה עושה עכשיו וטוב שכך,
נשלח ב-31/10/2011 18:41
האינטרנט כלי טוב אם משתמשים בו נכון, אולם איננו תחליף ללימוד עיון. לדוגמא, לו הייתי נסמך רק על בינתי, ונבהל מהמלה התבוללות בדברי הראי"ה קוק, הייתי סובר שדבריו מוזרים, אלא מתוך ידיעתי את קטנותי לעומת גודל והיקף תורתו ועומק מחשבותיו, פתחתי את ספר אוצר לשון המקרא והמשנה מאת ר' שמואל יוסף פין ומצאתי שהפועל להתבולל יש לו גם מובן מושאל של התערבות בין אנשים.
נשלח ב-31/10/2011 19:04
מ80 כתב:
האינטרנט כלי טוב אם משתמשים בו נכון, אולם איננו תחליף ללימוד עיון. לדוגמא, לו הייתי נסמך רק על בינתי, ונבהל מהמלה התבוללות בדברי הראי"ה קוק, הייתי סובר שדבריו מוזרים, אלא מתוך ידיעתי את קטנותי לעומת גודל והיקף תורתו ועומק מחשבותיו, פתחתי את ספר אוצר לשון המקרא והמשנה מאת ר' שמואל יוסף פין ומצאתי שהפועל להתבולל יש לו גם מובן מושאל של התערבות בין אנשים.
כן בוודאי, אני אומר זאת כל הזמן, צריך כל לימוד ללמוד לפחות ארבע פעמים עד שיורדים לעומק, אסור ללכת אחרי הרצון להוכיח מה שהדעות הקדומות רוצות להוכיח, וזה כשל של כל לומד תורה, אם הוא לא לומד שוב ושוב אז בוודאי יטעה בסוף,
אבל שוב, הנה לנו היזדמנות ללמד את כולנו איך ללמוד, וזה המתנה הכי גדולה שהאלוקים נתן לאנושות,
נשלח ב-31/10/2011 19:19
הגר"א אמר שלימוד של פחות ממאה פעמים ואחד איננו נקרא לימוד. מה כוונתו? לענ"ד מאה פעמים ללמוד את הדברים עד שמקבלים אותם ומבינים לעומק את כוונת אומרם, באופן שהנם מונחים אצל הלומד כאלו הוא אמרם בעצמו, ואחד - מה שהלומד מחדש מדעתו-הוא. כמובן שאם אין זמן ללמוד מאה פעמים ואחד, נדרש ללמוד כל דבר ששומעים/קוראים לפחות שלוש-ארבע פעמים.
נשלח ב-31/10/2011 20:09
איש ציפור
יוסף דיבר על ה'. אם העולם לא הכיר את ה'? אז הרי הוא דיבר דברים לא מובנים. כלומר הוא דיבר לא לעניין. נראה לך?
השכלתך על התקופה הידונה מבוסס על מה שלמדת בחיידר או בישיבה.. חוץ מהידע שיש לך . יש ידע אחר.
בתקופתו של יוסף שלטה במצריים דת מונוטואיסתית, -הפרעה- היה לפי כמה מהחוקרים -תות ענך אמון,- זיגמונד פרויד כתב ספר על הנושא.
הרב כשר כתב בספרו על התורה, תורה שלמה- שמאתיים שנה שלטו "הרועים" במצריים,המזוהים עם המונותואיזם ואחר כך ויקם מלך חדש- ויקם משמעו מרד.
כמובן שאת זאת לא מלמדים בחיידר- וכנראה בגלל זאת אתה כותב דברים לא לענין ומסיק מסקנות חסרות שחר.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 31/10/2011 20:31:52
נשלח ב-31/10/2011 20:28
מ80 כתב:
הגר"א אמר שלימוד של פחות ממאה פעמים ואחד איננו נקרא לימוד. מה כוונתו? לענ"ד מאה פעמים ללמוד את הדברים עד שמקבלים אותם ומבינים לעומק את כוונת אומרם, באופן שהנם מונחים אצל הלומד כאלו הוא אמרם בעצמו, ואחד - מה שהלומד מחדש מדעתו-הוא. כמובן שאם אין זמן ללמוד מאה פעמים ואחד, נדרש ללמוד כל דבר ששומעים/קוראים לפחות שלוש-ארבע פעמים.
אשליה נעימה.
לימוד הדברים מספר רב של פעמים לא יביא להבנת הכתוב.
הבנת הכתוב אינה תלויה במספר הפעמים שלומדים אלא בגורמים אחרים.ואכמ"ל.
נשלח ב-31/10/2011 21:21
אומרת הגמרא (פסחים ע"ב): תנא מיניה ארבעין זימנין ודמי ליה כמאן דמנחא בכיסיה. ועיין מגילה ז', כתובות נ'. ובתענית ח נאמר שריש לריש (עוקר הרים גדול, דהיינו חזק מאד בבינתו) היה מסדר את תלמודו ארבעים פעם לפני שהיה נכנס ללמוד אצל רבי יוחנן. ואידך זיל גמור.
נשלח ב-31/10/2011 21:53
האם בציטוטים שציטטת מדובר על הבנת הנקרא?
מדובר על שינון-שינון יכל לעזור כשמדובר על לימוד בע"פ של חומר.
סידור(עריכה) זה שלב שלאחר ההבנה.
הבנת הנקרא לא תלויה בכמות הפעמים שאתה קורא את הטקסט.. וזה פשוט.
נשלח ב-31/10/2011 22:04
האם תורה יכולה להיות מונחת בכיס מבלי שהינה מובנת ללומדה? האם האמוראים שיננו ארבעים פעם מבלי להבין את מה שהם משננים? מדוע חזר רב אשי ארבעים פעם על ההלכה "סעודת פורים שאשעה בלילה לא יצא ידי חובתו" עד שהיתה מונחת בכיסו?
נשלח ב-31/10/2011 22:15
התורה שלך יכולה להיות מונחת בכיסך מבלי שהבנת אותה.אין קשר בין הדברים.
אצל האמוראים -הם שיננו ארבעים פעם לאחר ההבנה ואז החומר היה מונח בכיסם.
