אם לומדים דברים שכתבו גדולי ישראל, כגון הראי"ה קוק, ראשית-כל צריך לקבלם, וזה נקרא אמונת חכמים. אח"כ, בין אם הם מתיישבים בדעתו של הלומד יותר או פחות, צריך להתייגע על תלמודם עד שמבינים אותם היטב.
נשלח ב-2/11/2011 13:17
ואם הבנת היטב , אתה יודע על מה הוא מתבסס , וכתוצאה מכך מבין את חוסר הדיוק או הטעות שבדברים ? מותר לך להגיד , או שהחסידים לא מרשים ויפסלו אותך או במקרה הטוב את דבריך על הסף ?
נשלח ב-2/11/2011 14:08
כשלומדים גדולי ישראל, וסבורים שדבריהם לא מדויקים או שיש טעות בדבריהם, הדבר נובע או מהיעדר אמונת חכמים או מעצלות וחוסר סבלנות בלימוד או מקטנות-מוחין. מי שיודע את התורה כולה כמו גדולי ישראל, יכול לסבור שהוא יודע את כל המקורות עליהם דבריהם מתבססים. לדוגמא, הרב ריינס ידע את המקורות בשני התלמודים לכל הלכה של הרמב"ם, או הגר"א ידע את המקורות לכל ההלכות בשלחן ערוך. הם הגיעו לידיעה שכזו בזכות יגיעה מתמדת בתורה. יצר האדם לסבור שהוא מבין כל מה ששומע, אולם בתורה העיקר הקבלה ולא ההתחכמות. הראי"ה קוק היה ממשיך דרכו של הגר"א כשם שהיה ממשיך דרכה של החסידות, ולענ"ד לא שייך להכניס מחלוקות בין למדנים לחסידים להבנת דבריו.
נשלח ב-2/11/2011 14:18
מ80, אודה לך אם תתחיל לענות לענין, את הסיסמאות כבר שמעתי כמה וכמה פעמים. בתודה מראש.
נשלח ב-2/11/2011 15:03
אם יש לך קושיות על דברי הראי"ה קוק, בבקשה להביא מקורות ברורים לדבריך (הסברתי לכך שלפועל בלל יש שתי הוראות: אחת מקורית - להיטמע, ואחת מושאלת - להתערב בין, ונוכחנו שהיו מפרשים שפירשו את הפסוק מהושע בדרך הראשונה והיו שפירשוהו בדרך השניה, ומכל מקום ברור שהראי"ה קוק התכוון למשמעות השניה).
נשלח ב-2/11/2011 15:18
מ80, צר לי אבל הדיון הזה מטריח ומעיק שלא לצורך. (כלומר לא נוצר ממנו שום לימוד וצמיחה) בהקשר הנוכחי, עם כל הכבוד הורדות ידים בין חסיד של רב שמתיימר לדבר בשמו, לביני , אינו דיון שיש לי ענין להשתתף בו. כתבתי את הבעיות, אתה רוצה לעצום עינים כי לדעתך אסור לחשוב שרב גדול לא דייק , זו בעיה שלך, אין שום ענין לטחון את זה שוב ושוב במחילה, בפרט שפיתוח הנושא עצמו נעצר בשל כך. המשך יום נעים.
נשלח ב-2/11/2011 16:07
ידידי, קרא שוב את דבריך והיווכח האם הבעיות שמצאת בדברי הראי"ה קוק קיימות אם מפרשים את המלה התבוללות במובן התערבות בין הגויים כדי ללמד את דרכי ד' לגויים ולהוסיף גרי צדק לישראל.
נשלח ב-2/11/2011 16:44
ואם מפרשים חתול כעכבר , ונמר כגדי ? אין מקרא יוצא מדי פשוטו וכ"ש לא מימרא פשוטה. פלפולים סלטות וגלגולי עינים אני משאיר לחסידים. אגב יש לך מקור לפירוש החדיש שלך על התבוללות , ועל התאמתו לפרק הנ"ל ?
נשלח ב-2/11/2011 16:59
מ80 אתה כותב כשלומדים גדולי ישראל, וסבורים שדבריהם לא מדויקים או שיש טעות בדבריהם, הדבר נובע או מהיעדר אמונת חכמים או מעצלות וחוסר סבלנות בלימוד או מקטנות-מוחין. אולי זה נובע מגילוי מרעיש שהחכמים הם לא חכמיים והאמונה בהם נובע מעצלות וחוסר סבלנות ללמוד ולהשכיל ולדעת ומקטנות המוחין, כמו אמירותיו למשל של הרב הנערץ על ידך דבריו הפלצניים שמתאימים יותר לתחום השירה הלא ענינית אם תבדוק את רוב תורתו המחשבתי אין לה כל אחיזה במציאות איני אוהב בדרך כלל את דבריו של איש ציפור אבל הפעם אני מחזק את ידו
נשלח ב-2/11/2011 18:09
איש ציפור, אתה צודק לגמרי שאין מקרא יוצא מדי פשוטו, והכוונה שכל פירוש צריך להתאים לדרך הפשט. אם תבחן דברי חכמים בגמרא, תמצא שהרבה פעמים הם דורשים פסוק ומוציאים את הפסוק מהקשרו, ועדיין אפשר לקשר את המדרש לפשט. הראי"ה קוק אמר על יוסף: "יוסף אמר כי קדושת ישראל היא ללמד לתועים בינה, להתערב בגויים וללמדם דרכי ד' כדברי הנביא אפרים בעמים הוא יתבולל" וכו'. מובן מאליו שאין כוונתו היטמעות, שהרי אז ישראל איננו שומר על ייחודו ואיננו מסוגל ללמד את הגויים את דרכי ד'. אלא לענ"ד כוונתו התערבות חיצונית בין הגויים, דהיינו לשבת בין הגויים ולהשתוות אליהם מבחינה חיצונית, כמו יוסף שמבחינה חיצונית נראה מצרי, ועדיין נקרא עברי ושמר על ייחודו. מהבחינה הזאת יוסף המשיך את דרכי האבות, שכולם נקראו גרים, ואילו יהודה הבין שדרך שכזו מתאימה לצדיקים יחידים ואיננה מתאימה לאומה הישראלית שצריכה להיבדל מהגויים ולשמור על קדושתה בא"י.
נשלח ב-2/11/2011 20:37
הנה שני מקורות המחזקים את דברי הראי"ה קוק:
1. ילקוט שמעוני על התורה, קמח: "כיון שחזק הרעב באו המצרים אצלו א"ל תן לנו לחם אמר להם אלוה שלי איננו זן את המצרים אלא לכו ומולו את עצמכם".
2. בראשית רבתי פרשת ויגש מ"ז: "הבו מקניכם, מפני שמצרים עובדים לטלאים וחשב לבטל ע"ז מהם".
נשלח ב-2/11/2011 21:00
השאלה עם יוסף היה מתבולל פטריוט מצרי? יש גם מקורות אחרים, לדמותו- חוץ מזה שמביאים כאן
מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קעו
כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים, באותה שעה אמר: מוטב שאתודע להם ואל יחריבו מצרים.
נשלח ב-2/11/2011 21:44
ירוחם, אפשר להניח שאחיו של יוסף תהו בלבם ושאלו את שאלתך, אולם חלילה לסבור שיוסף הצדיק היה מתבולל ופטריוט מצרי. המקור שהבאת מבוסס על בראשית רבה פרשה צג: "אמרו לו אחיו: יהודה מצרים איננה כשכם, אם אתה מחריב את מצרים תחריב את העולם כולו, באותה שעה ולא יכול יוסף להתאפק, כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים, אמר יוסף בלבו מוטב שאתודע להם ולא יחריבו את מצרים". יהודה רצה להחריב את שווקי מצרים, דהיינו את הכלכלה העולמית באותה תקופה, ומאחר שישראל נתחייבו גלות במצרים, יוסף מנע את חורבן מצרים לטובת ישראל ולטובת העולם כולו. עוד הוכחה שיוסף הלך בדרכי האבות.
נשלח ב-2/11/2011 21:55
את התשובה שלך מנסה הרמב"ן להסביר למה יוסף לא הודיע לאבא שלו שהוא חיי- הוא רצה שהחלומות שלו יתגשמו- הדברמעיד על אופיו של יוסף- לא אכפת היה לו שאבא שלו- שאותו הוא אהב הרי- יסבול ויתענה, העיקר שהלומות יתגשמו. והאחים ישתחו לו, זה הרבה יותר חשוב מסיבלו של אדם זקן בן למעלה ממאה, שבמקרה הוא היה גם אבא שלו.
ר' יצחק ערמא בספרו עקידת יצחק- מתקיף את הרמב"ן קשות על התרוץ הזה שלו- על האדם לקיים מצוות כיבוד אב ואם - ולא לדאג שהחלומות יתגשמו- או אצלך שהגלות תתגשם - זו שחצנות להיות הקבלן של הבורא
