|
|
| נשלח ב-13/11/2011 15:07 |
 |
| |
פשששששששששש גילוי מדהים
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 23:52 |
|
| |
ייש"כ על הגילוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 01:27 |
|
| |
עוד פעם מסתמכים על אשכנזים
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 09:55 |
|
| |
די ללמוד את טכניקת הפסיקה של הגר"ע יוסף כדי לדעת כבר מה הוא יפסוק בכל סוגיה הלכתית.
עד שניתן להמליץ עליו: קראת ספר אחד ? - קראת את כולם!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 09:57 |
|
| |
| BABA1985 כתב: |  | | ייש"כ על הגילוי. |
|
נו מילא
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 00:36 |
|
| |
| מוטיבןשלום כתב: | | די ללמוד את טכניקת הפסיקה של הגר"ע יוסף כדי לדעת כבר מה הוא יפסוק בכל סוגיה הלכתית.
עד שניתן להמליץ עליו: קראת ספר אחד ? - קראת את כולם! |
|
מה שכתבת מתאים לכל פוסק או ראש ישיבה ולא רק להגר"ע יוסף
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 00:45 |
|
| |
פורתניק,
אם נניח הבננו סוגיה אחת עד עומקה על פי הבנת הרי"ף, האם זה מבטיח לנו להבין כמו הרי"ף בשאר הסוגיות? לא !
ולמה זה? כי ישנו הבדל מהותי בין גישה פסקנית שתלויה בכל סוגיה וסוגיה לכשלעצמה לפי כושר ההבנה העצמית שבה, לבין גישה טכנית שלוקחת את הסברות כולם ועורכת בהם טכניקה של כללים מוכתבים מראש במנותק מהכרח ההבנה בסוגיה העצמית.
הר עובדיה יוסף עוסק בפסיקת הלכה שאפשר לקרוא לה " מכניקה של פסיקה" או "טכנולוגיה פסיקתית" , לוקחים סברות שהוזכרו בראשונים ומכניסים אותם לתוך כללים,והכללים מכריעים מייד. לכן כל שעליך לדעת בשיטה הזאת זה רק את הכללים. ובכל סוגיה שתצוץ עליך לפתוח אנציקלופדיה ולראות מה קשת הדעות האפשריות שנאמרו בה, ואז להכריע בהתאם לכללים. בשיטה הזו אתה פטור מכל יגיעה תלמודית לשבור את הקושיות ולרדת עד לחקר האמת , כל שעליך לעשות הוא רק פשוט להיות מודע למגוון הדעות ולפעול בהתאם לכללים. אבל בשיטה הראשונה כל סוגיה היא עולם חדש שיש לגלותו עד יסודו ללא קשר כנוע למגוון הדעות שנאמרו בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 00:58 |
|
| |
למוטיבןשלום
א) רואים שלא פתחת ספר יביע אומר מימיך, או טהרת הבית וכו' וכו'
ב) ידוע שבפסקי הלכה אנחנו מקבלים את האיש ולא בוחנים את האמור, למשל רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה, גם כאן תשאל מדוע תמיד כרבי יהודה, אולי בזה אנחנו מבינים כרבי יהודה, ובמקום אחר נבין כמו רבי מאיר?
וכן במחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל, וכו' וכו'.
אלא ודאי שיש לכל אחד קו חשיבה מסויימת בהלכה, שעמה הוא צועד בכל ההלכות.
ולכן מרן הבית יוסף קבע לעצמו כללים בהלכה לפסוק כשלשה עמודי הוראה, וגם הרמ"א מי שלומד דרכי משה של הרמ"א לא רואה שום חריפות בהלכה אלא יותר ליקוט של פוסקי אשכנז שהוא הולך אחריהם, וכבר כתב השל"ה שמהרש"ל היה חריף יותר מהרמ"א, ומשום מה דוקא הרמ"א נתקבל לפוסק ההלכה, וגם בדורו של מרן היו חריפים ממנו, ויש שהיו קוראים לו המאסף וכמו שהבית יוסף כותב בעצמו בתשבותיו, ואפילו הכי הוא זכה שיתקבלו הוראותיו ולא החריפים ממנו.
ללמדך שבהלכה דרוש יותר כללים ולא חריפות. והכללים הראשונים בפסיקת ההלכה בלי שום קשר לחריפות ניתנה כבר בגמרא כמו הכללים שכתבנו לעיל.
זהו לעצם הענין, אבל לומר שיש ביביע אומר רק כללים, זה כמו שתגיד שבבית יוסף ובדרכי משה לרמ"א יש רק ליקוטים, ואם לגבי הבית יוסף והרמ"א זה טוב, אז גם לגבי היביע אומר זה טוב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 01:23 |
|
| |
נראין דברי מוטי בן שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 01:24 |
|
| |
פורתניק,
יישר כח ותודה על הדברים הנפלאים.
אבל נראה לי שבכל זאת אין בהם כדי לסתור את מה שכתבתי , וכן את החילוק שבין ספרי עיון אחרים לבין ספרי הלכה כעין אלו.
( אגב, נראה לי שתשמח מאד לראות את שיטת העיון הספרדי המקורית, כפי שבאה לידי ביטוי בתשובות הרמ"ה והרמב"ן והרשב"א וכו' או אצל אחרוני הספרדים כמו הרב דברי אמת והמחנה אפרים והמשנה למלך ודומיהם. נראה לי שלא תמצא דימיון גדול מדי בינם לבין היביע אומר )
נ"ב : מישהו פעם הראה לי את הספר יביע אומר. בהחלט מרשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 09:27 |
|
| |
למה תלך כ"כ שנים קדמוניות
קח את הספרים אור לציון \בן איש חי על כל ספריו\חקרי לב\רח"פ על כל ספריו\איש מצליח ואפי' ישכיל עבדיאין שום דמיון ביניהם ליביע אומר כך שממש א"א לקרא לזה שיטת לימוד\פסק ספרדית
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 11:16 |
|
| |
נכון שהיו מבין רבותינו הספרדים ששילבו חריפות בתשובותיהם, אבל כשהגיעו לפסק הלכה התחשבו תמיד בפוסקים שקדמום.
החקרי לב כותב בפירוש שהולכים אחרי הרוב גם בפוסקים, ודחה דברי הגט פשוט בזה.
דרך אגב, הפוסקים שהתקבלו לפסיקה הם הפוסקים המלקטים יותר מהחריפים, ראה מרן הביתיוסף הרמ"א, הכנסת הגדוטלה, באר היטב, משנה ברורה, כף החיים, ובפרט המשנה ברורה שהחזון איש שהוא ההיפך הגמור משיטתו, כתב שהוא הפוסק האחרון, והוא בעירו ורובו ככולו ליקוטים, אם כי יאמרו שהם ליקוטים באחריות ולא לקוטים בעלמא, אבל סוף סוף זה ליקוטים.
גם אותם תלמידי החזון איש ואף המובהקים ביותר כהגר"ח קנייבסקי, הוא ההיפך הגמור מהחזון איש, שהחזון איש אמר שכל אחד צריך לפסוק מעצמו כפי הנראה לו, והם סוברים שאי אפשר לחלוק החזון איש, הם סוברים כהחזון איש, ועושים היפך ממנו. מלבד שדרך הלימוד של הגר"ח וספריו הם היפך דרך החזון איש, שדרך החזון איש היא מתאימה רק לאחד בכמה דורות. והחזון איש סבר כן לדעתו, אבל לגבינו אם יש לנו לסמוך עליו, הרי שחזרנו לכללי הפסיקה, שלא יהיה החזון איש גדול מהראשונים, שיש מחלוקת ראשונים יש לנו כללי הפסיקה כמי לפסוק.
הדברים ארוכים, והעיקר שלא לזלזל בשום גדול ובשום דרך גם אם אתה לא מסכים איתו, ובפרט בדרך שגדול מסויים הולך איתו במשך שבעים שנה, ויש ציבור שלם ראוי ומבין שהולך אחריו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 15:11 |
|
| |
זה שהוא הולך איתו שבעים שנה זה לא אומר כלום
מה אתה מתכוין שלא להעליב אותו\אותם? זה טיבו של דיון
ההגדרה על הגר"ח שהוא לומד ההיפך מן החזו"א לא מדוייקת כי במהותו דרכו שונה מכל הלומדים אבל לומר שדרך החזו"א מתאימה לאחד בכמה דורות זה כנראה נובע מחוסר הכירות כי יש רבים הלומדים בשיטה זו ועושים חיל אלא שאינם נמנים על קוראי העיתונות ומכתיבה וממילא שאין להם ביטוי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 16:37 |
|
| |
א) הפתגם אומר: אתה יכול לרמות מעט מהעולם כל הזמן, או את כל העולם מעט מהזמן, אבל אי אפשר לרמות את כל העולם כל הזמן.
ב) הגר"ח לומר כדרך כל הלומדים, וכדרך כל הפוסקים להסתמך על מי שקדמם, ובפרט בספרי ההלכה שלו, ותראה שהוא בנוי כמו המשנה ברורה ושער הציון שעיקרו ליקוטים. נכון שיש לו גם באור הלכה, אבל שם אין חריפות ולמדנות ישיבתית, אלא בירור השיטות וכדומה, כדרך כל הפוסקים.
ג) רבים ילמדו כמו החזון איש, אבל לא יגיעו לפסק הלכה באותו דרך כמו שעשה החזון איש. האם אותו אברך שבדרך לימודו סובר לא כמו החזון איש או פוסק גדול אחר, יעשה כמותו, ובפרט להקל? לא! לא זכור לי עתה פוסק בדורות האחרונים ששיטת לימודו היתה כהחזון איש, וגם נתפרסם לפוסק מפורסם כמותו.
ד) לא נשכח שהוא אמר שהמשנה ברורה הוא הפוסק האחרון, והוא בודאי לא למד ופסק כפי דרך החזון איש. מה שאומר שאין לזלזל בשיטת פסיקה שונה.
ה) דרך אגב, הוזכר לעיל שמו הגר"ח פאלאג'י, והוא אבי המלקטים. גם הבן איש חי בעיקרו ליקוט. גם אור לציון חלק ב וחלק ג יש בו הרבה מן הליקוט כפי שיראה המעיין. כמובן שבתשובות אדם מאריך יותר ופעמים אף מפלפל, אבל מהפלפול הוא מגיע לפסק ההלכה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 21:04 |
|
| |
אענה לפי סדר הדברים
א) אכן הפתגם נכון ואני תופס לשון ראשון שבו "לרמות מעט מהעולם כל הזמן" ובסה"כ יש לו מעט תלמידים וכמעט אף אחד מהם אינו בגדר ת"ח אם בכלל
ב) זה שספר דרך אמונה להגר"ח בנוי כמו המשנ"ב זה לא אומר שהוא לומד באותה השיטה וזה ממש בדיחה עלובה להשוות לו את המשנ"ב שהוא אמנם במצבתו ליקוט אולם בפועל החיבור עיוני בכל קנה מידה שבא להכריע בין ההרים הגדולים משא"כ ספרי הגר"ח מלכתחילה לא באו להכריע הלכה רק לסדר הלכות שהיו שכוחות בין הלומדים וסדרם עם עיקרי השיטות בבהירות הפשט השמורה להגר"ח בסגנונו הבלעדי שכל קורא יכול לרוץ בספריו אבל מכאן ועד לראות בזה שיטת לימוד זה רחוק ולך תעיין בשאר ספריו שלא ראי דרך אמונה כנחל איתן או מסכתות ציצית וכו' ושניהם לא דומים לביאורו על הירושלמי והצד השוה שבהן היא לקחת נושאים שעדיין לא האירו אותם כדי הצורך
ג) רבים לומדים כמו החזו"א וגם פוסקים הלכות (וזה שאתה לא מכיר זה לא אומר שאין) וזה נכון שאין בדורות האחרונים פוסק שנתפרסם כמותו אבל זה לא אומר שאף אחד לא למד בסגנון זה אלא שלא כתבו בסגנונו ועיקר חידושו של החזו"א היה בסגנון הדברים שמעלים על הכתב ולא בעצם החשיבה
ד) הוא אמר שהפוסק האחרון זה המשנ"ב ! נו ואז מה? וכי הוא לא פסק אחרת מהמשנ"ב לאין ספור? ומהיכן לקחת שהמשנ"ב זהו שיטת פסק שונה (ושוב אני לא מדבר על צורת הכתיבה) אדרבה יש להם קווי דמיון רבים בעוצמה להכריע בין ראשי ההרים מה שלא כל הפוסקים נטלו על עצמם
ה) רח"פ הוא ליקוט? איזה ספרים שלו אתה מכיר?
הבן איש חי הוא ספר ליקוט? הצחקת אותי כל מי שכותב הלכות אצלך הוא מלקט אבל יש גם אופציה אחרת שכתיבת ההלכות היא הכרעת כל הליקוטים! הבנת? וחוץ מזה בא"ח זה ספר אחד מיני ספרי תשובות עיוניים למכביר
אור לציון היה מלקט? לך תראה את התעוזה של ההמצאה והחידוש בספריו ,
אולי כדאי לבדוק קצת לפני שמרבים בברברת
|
|
|
|
|
|
