וציוויתי את ברכתי

כל טקסט דתי (לפחות ביהדות) מוסיף להתקדש עם הזמן.
* תנאים יכלו לדון על קהלת ויחזקאל האם מקומם בתנ"ך או מחוצה לו. אני מאמין שבזמן האמראים לא היו מעיזים לדון בזה.
* אחר חתימת התלמוד מצינו גאונים החולקים במפורש על התלמוד, אמנם לעיתים רחוקות. [דוגמה חמודה: יש תשובה ארוכה של ר' האיי לגבי שימוש בשמות קודש. בתשובה זו מקשים עליו השואלים מגמרא בגיטין לגבי אשמדאי. בתשובה כותב להם ר' האיי שר' שמואל בן חופני אמר שהרבה אגדות בתלמוד הם אמונות טפלות, (ולכן קושיא מהגדה אינה קושיא טובה). וממשיך שאף שהוא חולק בזה על רשב"ח, באגדת אשמדאי יש טעויות גם לפי דעתו.]
* היו ראשונים שסברו שחז"ל לא יכלו לטעות. ברור שבזמן חז"ל לא סברו כך לגביהם, גם לא הם עצמם.
* היו אחרונים שסברו שראשונים לא יכלו לטעות. ברור שבזמן הראשונים לא סברו כך לגביהם, גם לא הם עצמם. [דוגמה לזה זה דברי חזו"א על 'היומם'( ר"י טיקוצינסקי, בעניין קו התאריך), שלא יכול להיות שראשונים טעו בכך שלא הכירו את אמריקה]

וכן על זה הדרך תמיד.
לדעתי, תופעה זו טובה פרקטית, כי איך היהדות היתה נראית אם בכל דור רבנים היו משנים דברים הנהוגים מעל אלף שנה.

תוקן על ידי פינגווינאי ב- 02/11/2011 21:02:13

כל התורה היא נגד "השיטה".

שיטת שכר מצווה בהאי עלמא ליכא, היא במקרה הטוב אפולוגטיקה ובמקרה הרע אליבי. מה טעם לעסוק בה כאן באשכול.

"היתר מכירה" אינו מהווה שום "פתרון" לשאלת מה נאכל כיוון שזה בעצם ביטול השמיטה, אז מה בכלל הסיפור?

לפי הבנתך את הבטחת התורה, כל "ראייתו" של גרילק חסרת שחר.

גם אני מסכים ש"ראיית גורליק" חסרת שחר. 
כשאתה מחליט לבד שכל התורה הוא נגד השיטה ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא אתה חולק על תנאים. בגלל שאני חשב שגם הם ידעו את התורה בערך כמונו אני לא יכול לקבל את ההנחה  הוודאית הזאת. 

בנותן טעם להוסיף כאן סיפור חביב שסיפר ג'קי לוי.

ידיד ותיק ביקר אותו קשות על ההשוואות אותן ערךבין מנהיגים דהיום למשה רבינו.

כאשר ניסה להתגונן בטענה כי רש"י כבר עשה זאת לפניו, נענה בתשובה הזועמת, איך אתה משווה עצמך לרש"י?...