|
|
| נשלח ב-3/11/2011 17:02 |
 |
| |
| ייתכן כתב: |  | מקס,
"הסתברותית האדם היהודי מצליח יותר"? |
|
כן בוודאי,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 19:43 |
|
| |
צריך להבין את כוונת רבי יעקב- שכר מצווה בהאי עלמא ליכא. לא כאמירה מוחלטת.
מקס הזכיר את קבלת המשכורת- הרי אי אפשר להעלות על הדעת שה' שמצווה לנו לשלם שכר לאדם העובד בשבילנו,- הוא בעצמו יגלה דוגמה שלילית במתן שכר לעבדים-אנחנו שעובדים בשבילו- הרי מצווה היא לדבוק בדרכי ה'.
המצוות שיהוד מצווה עליהם, הרי הוא חייב לקיים כל ימי חיו, עד יום מותו,
ולכן רק לאחר מותו הוא גומר את עבודתו- ואז ורק אז הוא יקבל את שכרו.
אבל כל זה מדובר על מצוות האדם, שהוא מצווה עליהם, כל יום ויום. מצוות אחרות הן לא באותה קטגוריה, ועליהם הוא אמור וצריך לקבל שכר.
הוכחה לכך- פנחס קיבל שכר על קנאותו- איך אומרים שם חז"ל- בדין הוא שיקבל שכרו.-
למה בדין? כי הוא גמר עם המצווה! ואנחנו לא רוצים שימשיך בקנאותו ויהרוג אנשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 23:47 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | | מקס הזכיר את קבלת המשכורת - הרי אי אפשר להעלות על הדעת שה' שמצווה לנו לשלם שכר לאדם העובד בשבילנו,- הוא בעצמו יגלה דוגמה שלילית במתן שכר לעבדים.... |
|
בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ - פי' יום שכולו ארוך. יש הנוהגים ע"פ פירוש זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2014 19:37 |
|
| |
הן קרבה שנת השמיטה ואין בית המדרש בלי חידוש. וכך נשאל ר"ח קנייבסקי בשו"ת שהתפרסם ב"יתד נאמן" י"ג שבט. "האם אפשר לומר לחקלאים שגם בזמנינו תתקיים הברכה של "וציויתי את ברכתי"? מרן שליט"א: כן, כך כתוב בחזון איש"". כמובן שאין זה מונע מהעיתון לדווח באותו עמוד על הצורך לחזק את "קרן השביעית".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2014 20:34 |
|
| |
יתכן
האמת אם הרב קנייבסקי אמר בשם החזון איש -שכן .אפשר להרגע.
אבל אותי מטרידה שאלה אחרת,, הפועל היוצא מאמירה הזו ביתד נאמן, בטאונם של לומדי התורה, מוזרה בעייני.
יתד נאמן מפרסם כי אלוקים ישלח ושולח את ברכתו לחקלאיי ארץ ישראל, שבמקום ללמוד, עובדים את האדמה. רובם לא כל כך מקיימים מצוות. הם בחזקת בועלי נידות ואוכלי שפנים,- להם שולח אלוקים את ברכתו??
ותמיהה גדולה יותר- מה איכפת ליתד נאמן מצב החקלאות היהודי בארץ ישראל? הרי קהל קוראיו, בשביעית הוא אוכל ירקות ופירות מיובאות, וחלילה לא של החלקאים הישראלים, הם הרי נגד התר המכירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2014 18:08 |
|
| |
פסק על פסק.
מתוך העיתונות.
כה אמר הרב שטיינמן.
כתב החזו"א שגם בזמנינו יש ברכה, כיון דמסתבר שבית דין של מעלה עושין מה שגוזרין בית דין של מטה.
לאחר שהחזון פסק שיש ברכה גם בזמן הזה, קיבלו בשמים את דבריו ומביא הקב"ה ברכה.
ואחר שפסק הרב שטיינמן וגו'
תוקן על ידי ייתכן ב- 25/05/2014 18:10:52
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2014 19:48 |
|
| |
אף פעם לא הבנתי- אם יש להם כל כך הרבה כח לצוות על בית דין של מעלה שיעשו כרצונם, למה הם לא פועלים בכחם זה לעזרתם של בני ישראל? מעורר תמיהה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 09:10 |
|
| |
ואם חלילה אין ברכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 09:12 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2014 00:42 |
|
| |
כה אמר חזון איש (שביעית יח, ד). והא דכתיב וכי תאמר מה נאכל וגו' וציויתי את ברכתי, אין הכוונה הבטחה שלא תבא לידי פיקוח נפש על ידי חסרון תבואת שנה שביעית, אלא הבטחת ברכה בשביל שמירת שביעית ומה נאכל דכתיב רצה לומר לא כמו שתחשוב בדרך הטבע ששביתתך תביא לך הפסד ותחיה בחיי צער אלא אצוה לך את הברכה, והבטחה זו אפשר שיגרום החטא לקפחה וגם הברכה אינה אלא לכל ישראל, אבל היחיד יוכל ללקות בשביל חברו, ומצוות שביעית נדחית מפני פיקוח נפש ככל מצוות התורה בשעת מצור ומלחמה ואין להם לחם לאכול, ובזה ניחא שהניחו כרכים מלקדש כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית, ולא סמכו על הבטחת ברכה בשישית דודאי גם עניים בכלל הברכה, אלא שראו שגברה העניות ולא אמרה תורה לסמוך על הברכה להמנע מהשתדלות המחויבת בדרך הטבע. אם אפנה, אנסה לנתח קצת.
תוקן על ידי ייתכן ב- 03/06/2014 01:01:18
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2014 01:57 |
|
| |
| ייתכן כתב: | |
כה אמר חזון איש (שביעית יח, ד). והא דכתיב וכי תאמר מה נאכל וגו' וציויתי את ברכתי, אין הכוונה הבטחה שלא תבא לידי פיקוח נפש על ידי חסרון תבואת שנה שביעית, אלא הבטחת ברכה בשביל שמירת שביעית ומה נאכל דכתיב רצה לומר לא כמו שתחשוב בדרך הטבע ששביתתך תביא לך הפסד ותחיה בחיי צער אלא אצוה לך את הברכה, והבטחה זו אפשר שיגרום החטא לקפחה וגם הברכה אינה אלא לכל ישראל, אבל היחיד יוכל ללקות בשביל חברו, ומצוות שביעית נדחית מפני פיקוח נפש ככל מצוות התורה בשעת מצור ומלחמה ואין להם לחם לאכול, ובזה ניחא שהניחו כרכים מלקדש כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית, ולא סמכו על הבטחת ברכה בשישית דודאי גם עניים בכלל הברכה, אלא שראו שגברה העניות ולא אמרה תורה לסמוך על הברכה להמנע מהשתדלות המחויבת בדרך הטבע. אם אפנה, אנסה לנתח קצת.
תוקן על ידי ייתכן ב- 03/06/2014 01:01:18 |
|
החלק בדבר ההבטחה לכלל או לפרט הוא נושא מפורסם שכבר נידון רבות. החלק בדבר פיקוח הנפש מבוסס על הנחה פשוטה ש1) ברכת התורה היא רק אחר קיום המצוה לפי כלליה. 2) אין ציווי לקיים שום מצוה במצב של פיקו"נ.
תשאל למה ה' בחר לעשות זאת כך? שאלה. (אבל כידוע, על הקב"ה אפשר לשאול רק מה ולא למה והדברים עתיקים)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2014 01:58 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | | ועדיין לא עניתם לשאלתי. יש מחלוקת אם שכר מצווה בהאי עלמא. האם וציוותי את ברכתי אינה בכלל? למה לא? |
|
וצויתי הוא לא שכר על קיום המצווה, אלא היכי תמצי לקיום המצווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2014 09:12 |
|
| |
בעב הקשה כיצד חכמים חייבו שמיטה דרבנן כאשר זה כ"כ קשה ונזקק לברכת וציויתי. – חכמים אכן השאירו את עמון ומואב לסעד לעניים. העשירים אכלו בכספי חסכונות. השאלה עדיין קיימת משבטלו עמון ומואב, אבל זו רק דוגמה נוספת של "אי התאמות" שנוצרו בהלכה במרוצת הזמן. יהי ענו לך בעמ' 3. וכן מטיןו דברי החזו"ש שהובאו כאן שמשתמעים שוציויתי פירושו רק שלא תפסיד ממצבך ה"רגיל" בגלל השמיטה
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2014 14:11 |
|
| |
וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים. וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן. וכי אפשר להלום באופן כלשהו פסוקים אלו שלא על האי עלמא?
תוקן על ידי ייתכן ב- 03/06/2014 14:11:51
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2014 14:29 |
|
| |
אי אפשר
|
|
|
|
|
