הוכחות לכתיבת התורה בזמן המאורעות

פרזנט
אתה טענת שכמקרה קבלת הזהר כן מקרה קבלת החומש. כלומר ששניהם התקבלו ללא בדיקה ובקורת אלא מסיבות שונות.
על זה השבתי שאכן שניהם התקבלו בגלל שהם היו מתאימים לתפיסות הקודמות של העם. [ויסלח לי מיימוני שחותר ליהדות מקורית שאף פעם לא היתה] וממילא על קבלת הדת מלכתחילה צריך לשאול. למה היא כן התקבלה. 

פעם אחרונה שקראתי ספר דברים הוא היה מלא באזהרות מפחידות נגד ע"ז וכו'. נדמה שגם סיפור מציאתו עוסק בנקודה זו, ולא באי אלו הטבות שאולי יש בו לשכבות החלשות.

הצגת סיפור מחדש במילים מגוחכות לא משנות שום דבר. 

איך אומר דייר..
הכל אצלך קונספירציות...
לפחות אתה מודה שכמקרה החומש מקרה הזוהר. ולא כמיימוני שכופר בזהר רח"ל. 

האם שיבוליאו זה יהודי או עברי?

עץ נטוע, עם כל הכבוד מכך שמצאת טעות, לא נובע שכל מה שייאמר בנושא זה הוא הבלים ודברים מצחיקים. כמדומני שאם מישהו היה מסיק מטעות כזו בספרו של קנוהל שכל דבריו הם חובבנות פושעת זה היה גובל בצביעות. מתוך הרעיון שאין ב'אבה' שום דפוס אתה מגיע למסקנה שאין בכלל שום דפוסים של התפלגויות בעברית. אני חוזר ואומר שהרעיון הזה אינו שלי, והוא כלי בסיסי לבדיקת תקופות בספרים, וגם בספרות המקרא. הבאתי כמה וכמה מקורות לכך.

דינוזאורוס כתב: עץ נטוע, עם כל הכבוד מכך שמצאת טעות, לא נובע שכל מה שייאמר בנושא זה הוא הבלים ודברים מצחיקים...

דינו, הצעת ייעול.

כפי שכבר העירו לך רבים, הניסיון להציג את הטיעון שלך דרך אינספור דיוני הצד הקטנים הללו, הוא מסורבל ביותר (אא"כ זו בדיוק מטרתך, וגם על כך העירו לך).

כשכותבים מאמר טוב, מתחילים בהצגת מבנו במבט על: במאמר זה אני אוכיח כך וכך. בפרק א' אוכיח טענת עזר כך וכך, בפרק ב' טענת עזר כך וכך. ע"ס אלה, אוכיח בפרק ג' שמשילובם נובע כך וכך, ואדון בהשלכות בפרק ד'.

לדוגמה: באשכול "דרכי הסקת מסקנות וכו'" היה כדאי לכתוב כך: אתחיל בהגדרות "שקר, אמת, מופת במה, וכו'". אחר זאת אנמק מדוע הכללים הידועים לנו לגבי שכנוע קבוצות בני אדם חלו בעבר, ולפי כללים אלה העדות אינה נתונה לפרשנות ,שקר, או טעות. לאחר מכן אטען שלמעשה אין סיבה הגיונית לחשוב שהכללים הידועים לנו חלו אי פעם, ולכן הניסים אינם בלתי סבירים. משילוב טענות אלה, נובע שסביר שהעדות אמינה.

מבט על זה היה מאפשר להבין האם יש טעם ועניין להתעמק הלאה בהגיגיך בדבר תכונותיה האקוסטיות של סוכת משה, הגדרותיך ההזויות למדע, וכו'. כך גם כאן. יעיל ועדיף שקודם תציג את התזה המרכזית שלך, ולאחריה יוכלו עץ_נטוע, פרזנט, ואחרים להחליט האם ציון פרטי השגיאות הספיציפיים שלה הוא כלל בעל עניין.

ראשית תודה על הצעת הייעול, שנית, השתדלתי מאד לעשות זאת, בתחילת הדיון באשכול של האם צבי ינאי וכו' הצגתי רשימה כזו של פרטים בטיעון. מה לעשות שכשניסיתי לעמוד בה, נתקלתי בנסיונות חוזרים ונשנים (בין השאר שלך) לקבוע לי על מה אדבר קודם ועל מה אחר כך. הדיון כאן בענינים בלשניים אינו יוזמה שלי, אלא סוג של תגובה של 'חפשי' ללינק שנתן דייר (למאמר אחר בכלל), ומכיון שנאמרה בו ביקורת על דברי, ראיתי צורך להתייחס. היזמה היחידה שאני מקדם (בדיעבד) היא הדיון עם ייתכן. וצר לי שהיית רוצה שידברו אתך על ענינים אחרים. אין לי מושג מה זה 'סוכת משה'.

ואגב, הנה כתבתי את התזה שלי בקיצור נמרץ לפני שתי הודעות:

דינוזאורוס כתב:     אני טוען שברוב הכלים האפשרים לבדיקת קדימה או איחור, כגון השתקפות תנאים פיסיים, תנאים מדיניים, מצב רוחני, דעות תיאולוגיות, השפעות של ספרות קדומה על מאוחרת, התפתחות מוסדות הדת, וכו' וכו' ישנה תמיכה באפשרות המסורתית. אי לכך הבאתי גם את הענין הלשוני והארכיאולוגי. אבל ברור שהם לא הדברים הראשונים שיש לבדוק. ואעפ"כ איני סבור שיש בכך בכדי לבטלן.