בית פורומים עצור כאן חושבים

הוכחות לכתיבת התורה בזמן המאורעות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-8/11/2011 17:37 לינק ישיר 

אל תהיה קטנוני הכוונה שזה היה פרוייקט שהעם השתתף בו גם בתרומה וגם בבנייה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/11/2011 17:41 לינק ישיר 

אם אינני טועה רצית להוכיח מכאן שהעם היה בקי בכל פרטי ההקמה, לא רק בעצם העובדה שהיה משכן.
איני רואה לכך שום אסמכתא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2011 17:44 לינק ישיר 

גם מי שלא השתתף פיזית לדעתי זה עניין אותו
זה כמו שישראל תבחר לארח את האולימפיאדה ולשם כך יבנה איצטדיון ששם בכיס הקטן
את מה שבנו הסינים.
זה לא יעניין אותך איך הוא יראה איך הוא יבנה האם העיתונים לא יפרסמו את תוכניות הבנייה
וטכניקות הבנייה..



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/11/2011 17:53 לינק ישיר 

לא
(לא יעניין ולא יפרסמו. ההנדסה, אני מתכוון - איך התאימו את האדנים לקרשים ומה עשו עם חצי היריעה העודפת. ושוב, תזכור על חשבון מה זה מגיע).


תוקן על ידי thepresent ב- 08/11/2011 17:55:15




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2011 17:54 לינק ישיר 

טוב.
לא זה מה שטענת.
אני מעתיק: "לפי המתואר בתורה הקמת המשכן הייתה פרוייקט של כל העם
התחלקו קבוצות קבוצות וכל קבוצה עסקה בחלק אחר מהקמת המשכן".
ומכאן שזה כן ענין את העם ולהיפך מה הטעם לספר את הכל בפרטי פרטים
למי שחי מאות שנים אחרי וזה לא אומר לו כלום(כמוך).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2011 19:07 לינק ישיר 

אתם לא מבינים את הרעיון ! התורה מספרת שגם הנשים השתתפו כחלק פעיל בהקמת המשכן שווה ערך ואפילו יותר מהגברים, בלי מחיצות ובלי עזרת נשים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2011 20:00 לינק ישיר 

ייתכן הכוונה שלי הייתה שבניית המשכן הייתה פתוחה לכולם זה
לא שבחרו חברה קבלנית לבניית הכלים.
ולכן זה עניין את כולם כי לכולם הייתה הזדמנות להתנדב ולבנות.
אז אולי לא כולם בנו אבל אין ספק שזה נגע לכולם.
ותראה גם את הרמב"ן על בניית הארון בפרשת תרומה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/11/2011 20:54 לינק ישיר 

דייר כתב:
ייתכן הכוונה שלי הייתה שבניית המשכן הייתה פתוחה לכולם זה
לא שבחרו חברה קבלנית לבניית הכלים.


זה בדיוק מה שעשו (לפי המתואר במקרא)

שמות לא
א
וַיְדַבֵּר יְהווָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה. ג וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה. ד לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת. ה וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלָאכָה. ו וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ, אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן, וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב, נָתַתִּי חָכְמָה; וְעָשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. ז אֵת אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת-הָאָרֹן לָעֵדֻת, וְאֶת-הַכַּפֹּרֶת, אֲשֶׁר עָלָיו; וְאֵת, כָּל-כְּלֵי הָאֹהֶל. ח וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן, וְאֶת-כֵּלָיו, וְאֶת-הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה, וְאֶת-כָּל-כֵּלֶיהָ; וְאֵת, מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. ט וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וְאֶת-הַכִּיּוֹר, וְאֶת-כַּנּוֹ. י וְאֵת, בִּגְדֵי הַשְּׂרָד; וְאֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְאֶת-בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן. יא וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת-קְטֹרֶת הַסַּמִּים, לַקֹּדֶשׁ: כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוִּיתִךָ, יַעֲשׂוּ. {פ}

שמות לה
ד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהווָה לֵאמֹר. ה קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַיהווָה, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָוה: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. ו וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. ז וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. ח וְשֶׁמֶן, לַמָּאוֹר; וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. ט וְאַבְנֵי-שֹׁהַם--וְאַבְנֵי, מִלֻּאִים: לָאֵפוֹד, וְלַחֹשֶׁן. י וְכָל-חֲכַם-לֵב, בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהווָה. (פירוט:) יא אֶת-הַמִּשְׁכָּן--אֶת-אָהֳלוֹ, וְאֶת-מִכְסֵהוּ; אֶת-קְרָסָיו, וְאֶת-קְרָשָׁיו, אֶת-בְּרִיחָו, אֶת-עַמֻּדָיו וְאֶת-אֲדָנָיו. יב אֶת-הָאָרֹן וְאֶת-בַּדָּיו, אֶת-הַכַּפֹּרֶת; וְאֵת, פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ. יג אֶת-הַשֻּׁלְחָן וְאֶת-בַּדָּיו, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וְאֵת, לֶחֶם הַפָּנִים. יד וְאֶת-מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת-כֵּלֶיהָ, וְאֶת-נֵרֹתֶיהָ; וְאֵת, שֶׁמֶן הַמָּאוֹר. טו וְאֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, וְאֶת-בַּדָּיו, וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים; וְאֶת-מָסַךְ הַפֶּתַח, לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן. טז אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת-מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-לוֹ, אֶת-בַּדָּיו, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; אֶת-הַכִּיֹּר, וְאֶת-כַּנּוֹ. יז אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר, אֶת-עַמֻּדָיו וְאֶת-אֲדָנֶיהָ; וְאֵת, מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר. יח אֶת-יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-יִתְדֹת הֶחָצֵר, וְאֶת-מֵיתְרֵיהֶם. יט אֶת-בִּגְדֵי הַשְּׂרָד, לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ: אֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְאֶת-בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.

ל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא יְהווָה בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה. לא וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה. לב וְלַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת--לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת. לג וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת. לד וּלְהוֹרֹת, נָתַן בְּלִבּוֹ: הוּא, וְאָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן. לה מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, וְאֹרֵג; עֹשֵׂי, כָּל-מְלָאכָה, וְחֹשְׁבֵי, מַחֲשָׁבֹת.

שמות לו
 וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָוה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה, לָדַעַת לַעֲשֹׂת, אֶת-כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה, יְהווָה. ב וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-בְּצַלְאֵל וְאֶל-אָהֳלִיאָב, וְאֶל כָּל-אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהווָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ--כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, לְקָרְבָה אֶל-הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. ג וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה, אֵת כָּל-הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ--לַעֲשֹׂת אֹתָהּ; וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד, נְדָבָה--בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. ד וַיָּבֹאוּ, כָּל-הַחֲכָמִים, הָעֹשִׂים, אֵת כָּל-מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ--אִישׁ-אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-הֵמָּה עֹשִׂים.

ח וַיַּעֲשׂוּ כָל-חֲכַם-לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, אֶת-הַמִּשְׁכָּן--עֶשֶׂר יְרִיעֹת:...


שמות לז
א וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת-הָאָרֹן,... י וַיַּעַשׂ אֶת-הַשֻּׁלְחָן... יז וַיַּעַשׂ אֶת-הַמְּנֹרָה... כה וַיַּעַשׂ אֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת...
 כב וּבְצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה, עָשָׂה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָוה אֶת-מֹשֶׁה. כג וְאִתּוֹ, אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן--חָרָשׁ וְחֹשֵׁב; וְרֹקֵם, בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן, וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וּבַשֵּׁשׁ

יש עוד...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2011 22:46 לינק ישיר 

ממש ממש לא.
להיפך בדיוק כל חכם לב בלי הבדל מעמד או שבט וכל אשה שסורגת כיפות לבעלה ובניה מוזמנים ליטול חלק במלאכה.
אני לא מבין  את ההבנה שלך בפסוקים.
נכון שבצלאל ואהליהב היו מנהלי העבודה הראשיים אבל המלאכה הייתה פתוחה לכולם ולכל מי שחפץ
לעבוד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/11/2011 23:05 לינק ישיר 

כל חכם לב = כל בעל תואר בהנדסה.
למה שזה יעניין את היתר?

אה, ולא היו אז מזרחניקים!  (ומי סורג לבעל? סורגים לחבר...)


תוקן על ידי thepresent ב- 08/11/2011 23:25:34




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2011 23:22 לינק ישיר 

בכל מקרה קשה, למה נצרך פירוט של בניית המשכן ליום אחרי שהמשכן היה כבר בנוי. (רק חלק מהתיאור נצרך לפירוק והרכבה)
אך התמיה פחותה במקצת אם נניח שנכתב כשהמשכן היה עוד בנוי ונודד, מאשר אם נניח שנכתב כשהמשכן היה כבר אגדת עם בלבד.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-8/11/2011 23:24 לינק ישיר 

טוב, אז אלו פחות או יותר ההוכחות שהתורה נכתבה בגרסה שבפנינו בזמן שנטען? רשימה הנדסית שלכאורה אין בה עניין למי שלא השתתף שם (למעט אלו שמצאו בה מאוחר יותר אינספור רמזים, כמובן), וטענת איש הקש שאין עם שהמציא היסטוריה שלמה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2011 23:34 לינק ישיר 

פינגווינאי ושיבולאיו

דווקא אני ראיתי בכך אינדיקציה להפך: שמדובר בטקסט של כהנים גיקים, שנמצא לו באיזה מקדש, שיחד עם טקסטים כהניים אחרים שנוגעים להתנהלות המקדשית, הוכנס אל ה'תורה'. כמו שתמצא סיכום של חומר בהנדסת תוכנה באיזה ספר חוקה ותבין מי כתב אותו וספר החוקה לא הוכר על ידי כולם.
יש להניח שגם אם זה היה בתקופת משה הכהנים וההנדסאים הם אלו שידעו על כל זה, אבל אז אני מתקשה להבין למה בכתיבת התורה הוחלט להכליל את כל הקטע הזה. בעיניי זה מתאים יותר לתורה שהורכבה מלכתחילה מקטעים של כהנים גיקים שניסו למכור את עולמם לכל העם.
אבל נראה שטיעון זה אינו חזק במיוחד, ויש שיאמרו שהוא מהווה טיעון דווקא לטענה המנוגדת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2011 23:42 לינק ישיר 

חזרנו לסיפורי אלף לילה ולילה??????
השראת שכינה בעם ישראל הייתה מטרת ההוצאה ממצרים
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
זאת משאת הנפש של עם ישראל לא הגיוני שלעניין הסופר דופר מרכזי הזה
ייוחדו פרקים שלמים וחזרות ותאור מפורט על חשבון דינים טריוויאלים של מישהו
שהוציא לחברו עין שיחזירו לו בחזרה או לא לטגן ג'וקים על מחבת
חלבית?????


תוקן על ידי דייר ב- 08/11/2011 23:44:55




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/11/2011 23:50 לינק ישיר 

thepresent כתב:
דווקא אני ראיתי בכך אינדיקציה להפך...


לא ניסיתי להתווכח אתך לגבי זה, אלא להבין באופן כללי האם האשכול הופך לדרכי הסקת מסקנות מתיעוד למציאות הפתטי, שבו אוסף הווכוחים הקטנים על משמעות הפסוקים (שכ"א מהם הוא אולי בעל עניין לאשכול קטן משלו) ממסך על העדר טענה כלשהי לגבי נושא האשכול.


תוקן על ידי xibolaiyu ב- 08/11/2011 23:53:33




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הוכחות לכתיבת התורה בזמן המאורעות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 14 15 16 ... 24 25 26 לדף הבא סך הכל 26 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.