הוכחות לכתיבת התורה בזמן המאורעות

חפשי

לדינו

אם לא הייתי קורא לא הייתי יודע על מה להגיב.

כתבת על כפל מילים שאתה וידידך ולדמן לא מצאתם בנביאים .זו טעות גסה.

כתבת שאין שורש אבה. יש גם בנביאים אחרונים ביחזקאל וישיעהו.

המלה קדם לציון מזרח. ביחזקאל מופיע, מפאת קדים ועד פאת ימה.

ועוד כמה הערות,

ברגע שהמילים מופיעות מעט פעמים בנביאים אחרונים,מאד קשה לבנות על זה ראיה.

כי זה מראה שהמילים כן היו בשימוש. וזה שבספר אחד הוא מופיע בתדירות גבוהה יותר

מפני שזה שני סופרים שונים [בעלי סגנון שונה] בני אותה תקופה.

ועוד נקודה חשובה.

כאשר הנך מנסה להוכיח כדוגמה שהמלה זמר או שקט אינם מופיעים בתורה,

אתה צריך לבדוק באיזה מקומות הם אמורים להמצא ולהראות לנו מה המלה הנרדפת

לשקט שהתורה כן השתמשה בה. או מה המלה   הנרדפת לזמר. והיכן היית משחיל את המלה זמר

בתורה.

ואחרון אחרון

יש לי הערכה גדולה להשקעה העצומה שהשקעת. אני סך הכל מנסה לדון איתך ולראות יחד עד כמה

לגבי המיני-דיון שנוצר כאן בין 'חפשי' לדינוזאורוס:

הענין עם ה'כפל' (=פירוט דקדקני בואכה טרחני שיכל להחסך באלגוריתם כמו "ויהיו א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' י' וכל אחד מהם עשה XYZ" במקום "ויהי א' ויעש XYZ, ויהי ב' ויעש XYZ, ויהי ג' ויעש XYZ, ויהי ד' ויעש XYZ, ויהי ה' ויעש XYZ, ויהי ו' ויעש XYZ, ויהי ז' ויעש XYZ, ויהי ח' ויעש XYZ, ויהי ט' ויעש XYZ, ויהי י' ויעש XYZ" או לאחר ציווי מפורט וארוך לחזור ולפרט שקיימו כל ציווי במקום "ויעש כאשר נצטווה") המופיע בחלקים מסוימים בתורה אך לא באחרים ולא בנביאים ראשונים (יחד עם מאפיינים נוספים המבחינים בין הקטעים/הספרים) אך חוזר בספרים הכהניים של גלות בבל ותחילת ימי הבית השני, הוא ממצא קלאסי של תורת התעודות (מקור P הכהני, מלשון Priest=כהן, לעומת מקורות אחרים), לא ברור איך הפך להוכחה לטענה המסורתית. יש באקדמיה טענות למאפיינים אחרים שהם דיפרנציאליים לחלוקות אחרות - מסורתיות - של התנ"ך למקורות ולתקופות היסטוריות, ובהן יש לדון (מזוויות שונות שאת חלקן ציין חפשי בהודעה שמעליי), אבל זה?!
(בראשית א' - סיפור הבריאה הראשון, הסכמטי, ופרק ה' - הגנאולוגיה, נחשבים כשייכים למקור הכהני. ראו כאן)



לגבי השימוש בלשון מכפילה-מחזקת ('המול ימול' וכדומה), אין לי כל כך דרך לבדוק את זה, אך לא ראיתי הערות של דינואורוס על ההשגות של חפשי. כנ"ל לגבי השורש א.ב. במשמעות רצון, לא עולים בדעתי כל ההטיות האפשריות כדי שאוכל להריץ עליהן חיפוש מוצלח (יש באתר סנונית אופציה של חיפוש מורפולוגי אבל הוא לא מוצלח).



לגבי ה'קדם', יש לשים לב לפרט קטן שהוא שה'קדמה' אינו שם של צד אלא הַכוָונָה (addressing), קדמה=לקדם כמו 'ירושלימה'=לירושלים, השימוש הוא בשם העצם 'קדם' בצורת ההכוונה 'X-ה'=ל-X (אמנם יש פעמים שבהם נראה - אמנם לא באופן חד משמעי - שה'קדמה' הוא במשמעות של שם של צד; ייתכן שהשתרבב השימוש במילה גם לצד בפני עצמו) ולכן מה שרלבנטי לבדוק אם שימוש במילה 'קדם' ו/או שימוש בהכוונה 'X-ה', או השילוב ביניהם, משתנה דיפרנציאלית על פי העולה בקנה אחד עם החלוקה המסורתית (ולא זו של תורת התעודות... כפי שמצביעה האקדמיה עצמה על שינויים בין החומשים עצמם).
מבחינת הנתונים הטהורים (ללא שקלול של מתי היה אמור להופיע 'הכוונה למזרח' ויש דיפרנציאציה בין ספרים שונים בביטויים מקבילים המשמשים לכך), המילה 'קדמה' מופיעה 4 פעמים ביהושע ו5 פעמים ביחזקאל (שזה לא מפריע לאקדמיה - כי יהושע הוא מתקופת התורה ויחזקאל החיה את לשון התורה. אני מקווה שיש לטענה אודות יחזקאל הסבר תיאורטי וכן תוקף מתכנס, אחרת מדובר בהסברים explaining away מהסוג שבו האקדמיה מאשימה את תורת התעודות) אך גם במלכים עוד 3 פעמים לפחות (חיפשתי 'קדמה' באתר סנונית, בד"כ יש פספוסים בגלל אלגוריתם חיפוש לא ממצה) מלכים א פרק ז פסוק ל"ט: וַיִּתֵּן, אֶת-הַמְּכֹנוֹת, חָמֵשׁ עַל-כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין, וְחָמֵשׁ עַל-כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ; וְאֶת-הַיָּם, נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית קֵדְמָה--מִמּוּל נֶגֶב. {ס} מלכים א פרק יז פסוק ג: לֵךְ מִזֶּה, וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה; וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. מלכים ב פרק יג פסוק י"ז: וַיֹּאמֶר, פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה--וַיִּפְתָּח; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה, וַיּוֹר, וַיֹּאמֶר חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה.
אם להסיק מסקנות נמהרות, זה עולה בקנה אחד עם החלוקה של פינקלשטיין: ספר יהושע הוא פיקציה דויטרונומיסטית (שמטרתה לתאר ישום סטריאוטיפי של חוק החרם ואת חוק איחוד הפולחן [פרק כ"ב] ולקשור אותם לעם כולו ולדמות סמכות מוכרת) וכן ספר מלכים הוא חיבור היסטוריוגרפי מאותה הגישה שמטרתו גם כן לפרש את ההיסטוריה כתוצאה של פולחן אלים אחרים ושל אי יישום חוק החרם וחוק איחוד הפולחן (שופטים אף הוא קטעים עתיקים שנוספו להם קטעי קישור היסטוריוגרפיים ברוח דומה, בעיקר פולחן אלים אחרים, אך יש בו רק מופע אחד של הכוונה eastward ושם הנוסח הוא מִזרְחָה-שמש המופיע רק בספר דברים [ד מא אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, מִזְרְחָה, שָׁמֶשׁ. מז וַיִּירְשׁוּ אֶת-אַרְצוֹ וְאֶת-אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן--מִזְרַח, שָׁמֶשׁ. פינקלשטיין FTW!!!])



ככה אי אפשר להתקדם. תנאי בסיסי לדיון הוא דיווח נתונים מהימן, אני לא יכול בכל פעם לבזבז זמן בבדיקות של הנתונים (שלא לדבר על מקרים שבהם המקור אינו תחת ידי, למשל ספרים של ארכאולוגים, היסטוריונים וחוקרי מקרא שלא מועלים לרשת). לכן באקדמיה (האמיתית...) יש נוהג של peer review, ודיווח סלקטיבי (בואכה שקרי ממש) של נתונים, אם נודע עליו, אינו מוסיף נקודות זכות לחוקר ואינו מגביר את מידת המהימנות שירחשו לפרסומיו העתידיים (אם להיות עדין).
סורי.

אחר המחילה, מעולם לא כתבתי שאפשר להוכיח משהו מהבדלי הלשון האלו שחפשי הביא כאן, לא כל משהו שכתוב באתר שלי זה אומר שהוא בדיוק הנושא המכריע לקביעת תקופות. הקטע הזה של חילופי לשון חביב מאד על הולדמנים והחפשים למיניהם, למרות שהוא ממש לא חשוב, והסתייגתי ממנו וכיוצא בו בלשון מאד ברורה,

ולדבריו הנוספים של חפשי