| נשלח ב-3/11/2011 08:13 |
|
| |
| thepresent כתב: |  |
אני מקווה שלא נצטרך לעסוק בהמשך בהבלים כאלו. נא להביא טיעונים משמעותיים, תודה.
|
|
מעבר להבלים בפרטים, טיעונים משמעותיים למה? הטענה האלטרנטיווית איננה שהסיפור הומצא יש מאין בבית שני. איך הפרטים בינתיים בכלל רלוונטיים לשינויי גרסה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 08:34 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | לא התכוונתי שנלסון גליק צריך לחבוש שטריימל וזה גם לא נובע מדברי.
מטרתי היתה להוכיח שכל הציטוטים שהובאו על ידי דייר מתוך האתר שלך על חוקרים שמאשרים את הממצאים הכתובים בתורה על האבות אברהם יצחק ויעקב (והדיוק נובע מהקירבה למאורעות)אין להם כל משמעות שצריכה לעניין אותנו
והעובדה שמבחינה דתית זה לא הזיז במיוחד לנלסון גליק או לחוקרים האחרים היא,בניגוד לדעתך, משמעותית מאד
כידוע לך פה בפורום לא דנים בהסטוריה או בארכאולוגיה או בפוליטיקה אם אין לכך משמעות למצוות שאנו אמורים לקיים.
תוקן על ידי צענערענע ב- 02/11/2011 23:38:53 |
|
איני יודע מי קובע את הכללים מה 'כותבים פה בפורום', אבל לגבי השאלה הענינית, זה לא מסובך להבין. ישנן שתי שאלות: 1) מתי נכתבה התורה, 2) אם היא נכתבה בזמן שנטען על ידי המסורת, מה זה אומר? הדיון בשאלה 2 הוא ענין נפרד (במקרה מדברים עליו עכשיו באשכול 'דרכי הסקת מסקנות' ובעוד כמה אשכולות. ואילו הדיון בשאלה 1 הוא ענין היסטורי גרידא, שיש לו השלכות על נושא 2. האשכול הזה עסק בנושא 1. מתי נכתבה התורה. הנושא הוא לא אם 'זה מעניין אותך', אלא אם זה נוגע לדיון שמתנהל כאן על זמן כתיבת התורה. מה שאומר שההערה שלך היתה פשוט לא במקום. המשפט שלך 'העובדה שמבחינה דתית זה לא הזיז לנלסון גליק היא משמעותית מאד', מגוחך. דוקא נלסון גליק היה אדם דתי ומאמין, והעובדה שהוא בחר להיות רפורמי, אינה קשורה לשאלה של זמן כתיבת התורה, הוא באמת האמין בכתיבת התורה בזמן המאורעות, אבל בחר להיות רפורמי, שזו סוג של פרשנות של התורה.
בפרט שגם אם הוא היה חילוני, אין זה אומר שום דבר, יהושע עציון הגיע למסקנה שהתורה נכתבה בזמן המאורעות, אבל פירש את המאורעות כפעולה של חייזרים, כנ"ל פון דניקן. שיבולת טוען שגם אם התורה נכתבה בזמן המאורעות וגם אם יש תופעות בלתי מוסברות, עדיין לא סביר שיש אל שמתערב בעולם. לא חסרות דעות אחרות שטוענות להסברים שונים. בחירתו האישית של האדם לא נוגעת לממצאים ולעובדות. נניח שפיטגורס לא האמין במשפט פיטגורס, זה ממש לא מעניין, מכיון שהוא סיפק הוכחה למשפט שלו, עד שלא תופרך ההוכחה, דעתו האישית לא מעניינת אף אחד.
אגב, קונאן דויל שהיה אחד מהסופרים הפופולאריים של המטריאליזם במאה ה19, היה באופן אישי מאמין בשדים ורוחות וישויות, למרות הדברים היפים והחזקים שהוא כותב נגד. החלטותיו האישיו תשל אדם לא גורעות או מוסיפות לערך דבריו מבחינה אובייקטיבית שזה מה שקובע.
תוקן על ידי דינוזאורוס ב- 03/11/2011 09:00:41
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 08:45 |
|
| |
מעניין ריפורמי יכול להיות יהודי דתי ומאמין.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 09:01 |
|
| |
כלום לדעתך רפורמי הוא בהכרח חילוני וכופר? הוא יכול להאמין באירוע של מתן תורה אבל לפרש את דרישות התורה כהבנתו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 09:25 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: |  | | שיבולת טוען שגם אם התורה נכתבה בזמן המאורעות וגם אם יש תופעות בלתי מוסברות, עדיין לא סביר שיש אל שמתערב בעולם. |
|
אני מאד מבקש לא לייחס לי דעות שונות משלי.
הסבירות לאל מתערב בעולם איננה מוגדרת. דעתי היא (כדעתו של פרופ' לייבוביץ' המנוח) שקיומו של ה' הוא הכרעה ערכית שרירותית שאינה לא רציונאלית אלא כלל אינה שייכת לתחום הרציונאל.
הדבר דומה לכך שאני יכול לחשוב שירוק הוא הצבע היפה ביותר, ועדיין להיות מודע לכך שאין שום אפשרות להוכיח זאת.
בלי קשר, הטענה הרציונאלית - שמכלול העובדות הידוע לנו ביציאת מצריים מצביע על סבירות גבוהה יותר לקיום הניסים - לדעתי שגויה, ובנוסף מעולם לא נתקלתי בנימוק לו שאיננו לקוי. זה מה שטענתי. (לבסוף, השאלה אם דווח יציאת מצריים נכלל ב"תופעות לא מוסברות" בצורה חריגה, נידון בהרחבה באשכול הקודם ועתה גם כאן. במיוחד לאור הדברים הקודמים, נראה לי שכדאי להמנע מניסוח שמאפשר אפילו במובלע להסיק ממנו שהדבר הוכרע לכוונך. מי שרוצה יכול לעיין באשכול ולהתרשם בעצמו/בעצמה.)
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 03/11/2011 09:57:23
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 10:08 |
|
| |
לדינו אני בהחלט לא בא לבטל את כל העבודה שלך , וזה באמת לא נכון להתפס לדוגמאות ספציפיות, אני סך הכל באתי להראות שהמאמר שלך צריך הגהה וליטוש רב, וכל נקודה שם שווה בדיקה, ואין לסמוך על הממצאים שם כיוון שהוא לוקה בהרבה טעויות . אני כתבתי ביחזקאל מופיע, מפאת קדים ועד פאת ימה. ואתה ענית 'פאת קדים' זה לא 'קדם', קדים זו רוח הקדים, וקדם זה כינוי אחר, למרות הדמיון. אתה יכול להוכיח את ההנחה הזאת? אני מסכים שזה לא משמעותי לגבי הדיון בכללו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 11:34 |
|
| |
חשבתי לעצמי ותקנו אותי אם אני טועה בפרשת נח מוזכרת מלכותו של נמרוד והערים שמלך בהן ארך ואכד השאלה שלי האם הערים האלה היו קיימות בימי בית ראשון? אם לא מה שייך לכתוב עליהן למי שהשמות האלה לא אומרים לו כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 11:52 |
|
| |
דייר, האם קראת מילה ממה שכתב שיבולאו באשכול?
המקסימום שתגיע אליו, הינו הוכחה לכך שישנם חלקים בתורה מהזמן העתיק. הכיצד זה מנוגד לתזה הסבורה כי שולבו כתבים (לפעמים מנוגדים) מהזמן העתיק, ביחד עם פוליטיקה עכשווית ויצרו תורה?
ואגב, המקרא כולו מלא במקומות שלא היו באותו זמן. התרוץ הנפלא הינו "אין מוקדם ומאוחר".. ועיין באשכול האליבי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 11:58 |
|
| |
איני יודע מי קובע את הכללים מה 'כותבים פה בפורום', אבל לגבי השאלה הענינית, זה לא מסובך להבין. ישנן שתי שאלות: 1) מתי נכתבה התורה, 2) אם היא נכתבה בזמן שנטען על ידי המסורת, מה זה אומר? הדיון בשאלה 2 הוא ענין נפרד (במקרה מדברים עליו עכשיו באשכול 'דרכי הסקת מסקנות' ובעוד כמה אשכולות. ואילו הדיון בשאלה 1 הוא ענין היסטורי גרידא, שיש לו השלכות על נושא 2. האשכול הזה עסק בנושא 1. מתי נכתבה התורה.
כידוע לך יש הבדל בין הספרים ולכן לא ניתן לדבר בהכללה מתי נכתבה התורה אלא מתי נכתב כל ספר.
אני התייחסתי לציטוטים שהביא דייר על תקופת האבות.
בגלל הדיוק בתאור(כפי שמתארים החוקרים שהבאת ) ניתן להניח שאכן השמות והתאורים במגילת ספר בראשית היו מדויקים.
השקר נכנס בשלב מאוחר יותר כאשר נוסף ממד דתי -הוספת האלוהים לתוך התמונה
וההוכחה שזה אפשרי ניתנה בימי בית שני.
ומשם אפשר ללמוד קל וחומר.
גם בזמן בית שני נכתבה הסטוריה סמוך למאורעות
היה שם אדם בשם ישו שכנראה עזר לנצרכים והיה דמות כריזמטית.
הרבה שנים אחרי זה לקח מישהו אחר את ההסטוריה המדויקת ושיפץ אותה קצת על ידי הופעת נסים לא מוסברים על ישו.
וכך נולדה האמונה.
והקל וחמר הוא שאם הדבר היה אפשרי בתקופה מאוחרת יחסית (ימי בית שני)קל וחמר שהדבר היה אפשרי בתקופה קדומה יותר.
הנושא הוא לא אם 'זה מעניין אותך', אלא אם זה נוגע לדיון שמתנהל כאן על זמן כתיבת התורה. מה שאומר שההערה שלך היתה פשוט לא במקום.
היא היתה במקום ועוד איך.
אם כל הציטוטים שהבאת על זמן כתיבת ספר בראשית יש להם חשיבות מעשית היא שאלה נכבדה.וזו היתה כוונתי.
המשפט שלך 'העובדה שמבחינה דתית זה לא הזיז לנלסון גליק היא משמעותית מאד', מגוחך. דוקא נלסון גליק היה אדם דתי ומאמין, והעובדה שהוא בחר להיות רפורמי, אינה קשורה לשאלה של זמן כתיבת התורה, הוא באמת האמין בכתיבת התורה בזמן המאורעות, אבל בחר להיות רפורמי, שזו סוג של פרשנות של התורה.
טוב לדעת שלהיות רפורמי זה אפשרי לפי התורה זה חידוש בשבילי.
בפרט שגם אם הוא היה חילוני, אין זה אומר שום דבר, יהושע עציון הגיע למסקנה שהתורה נכתבה בזמן המאורעות, אבל פירש את המאורעות כפעולה של חייזרים,
אתה תמיד מרחיק את עדותך למחוזות אחרים.
מדובר פה על עדויות להיותם של אבותינו אברהם יצחק ויעקב אנשים אמיתיים,לא מומצאים
הדברים נכתבו בזמן המאורעות והתאורים אמינים.
ושום דבר חזק ובעל משמעות דתית לא מתחולל אצל ספייזר ואחרים?
אלא שהם הבינו כמוני שגם כתיבת ספר בראשית בזמן אמת לא אומרת כלום,לא מעניינת מבחינה מעשית אלא רק מבחינה הסטורית ולכן אין משמעות מעשית לכל הגילויים .(וסליחה רבה שערבבתי אשכולות )
אילכנ"ל פון דניקן. שיבולת טוען שגם אם התורה נכתבה בזמן המאורעות וגם אם יש תופעות בלתי מוסברות, עדיין לא סביר שיש אל שמתערב בעולם. לא חסרות דעות אחרות שטוענות להסברים שונים. בחירתו האישית של האדם לא נוגעת לממצאים ולעובדות
ממצאים ועובדות? פה מדובר על חשיבות הממצאים והעובדות ולא על ממצאים ועובדות סוג העובדות וס. נניח שפיטגורס לא האמין במשפט פיטגורס, זה ממש לא מעניין, מכיון שהוא סיפק הוכחה למשפט שלו, עד שלא תופרך ההוכחה, דעתו האישית לא מעניינת אף אחד.
שוב אתה גולש למחוזות אחרים. אני הסברתי כנ"ל.
אגב, קונאן דויל שהיה אחד מהסופרים הפופולאריים של המטריאליזם במאה ה19, היה באופן אישי מאמין בשדים ורוחות וישויות, למרות הדברים היפים והחזקים שהוא כותב נגד. החלטותיו האישיו תשל אדם לא גורעות או מוסיפות לערך דבריו מבחינה אובייקטיבית שזה מה שקובע.
קונאן דויל היה סופר.האם סופר אתאיסט לא יכול לכתוב ספר על אדם מאמין?מה הקשר בין השקפת עולמו של סופר לבין תוכן ספריו?
תוקן על ידי דינוזאורוס ב- 03/11/2011 09:00:41 [/quote]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 12:09 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: |  | הסבירות לאל מתערב בעולם איננה מוגדרת. דעתי היא (כדעתו של פרופ' לייבוביץ' המנוח) שקיומו של ה' הוא הכרעה ערכית שרירותית שאינה לא רציונאלית אלא כלל אינה שייכת לתחום הרציונאל.
הדבר דומה לכך שאני יכול לחשוב שירוק הוא הצבע היפה ביותר, ועדיין להיות מודע לכך שאין שום אפשרות להוכיח זאת.
|
|
ובמסגרת ההכרעה הערכית הזאת אתה גם מכריע שהיתה התגלות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 12:21 |
|
| |
שאלתי את דינו- כי הבנתי שהוא יודע- אבל הוא לא ענה לי?
למאי נפקא מינה מתי ערכו את מגילות התורה? בימי בית שני - בשיבת ציון- בערבות מואב או בהר סיני.
אם אדם מאמין כי התורה היא מצוות האלוקים שניתנו לעם ישראל. מה איכפת לו מתי הם נכרכו? האם הוא יאמין בתורה רק אם הוא ידע כי התורה ניתנה כחטיבה אחת. בפירומטריה, ומופע אור קולי? האם התגלותו של ה' למשה חייב היה את התפאורה המתבקשת, לאנשים עם הבנה מסוימת שבלעדיה אמונתם אינה אמונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 12:35 |
|
| |
ירוחם, להבדיל ממך, יש המחפשים אמונה כידיעה. כידע המחייב אותם לפעול בדרכים מסויימות. לשם כך חשובה השאלה על הידע שבבסיס המסורת.
לא נראה לי שהאשכול האלו מתאימים לאלו שעניין האמונה הינו הרגשה אישית שלהם. הויכוח הוא אודות עובדות, דרכי ההוכחה שלהן, והמסקנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 12:37 |
|
| |
ירוחם ומדוע שיאמין? אם התורה היא צבורית ויש חובת ערבות, חינוך וביעור הפושעים, היא איננה יכולה להסתמך על אמונה פרטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2011 12:43 |
|
| |
אלי
למה להבדיל ממני? אני בהחלט חושב שמצוות התורה מחייבות. מה הקשר? - אבל במה הידע הזה משנה את אמונתו של האדם כחייוב לפעול ברוח המצוות של התורה?
אודות עובדות? עשבים יעלו בלחיי נינך -ולא ימצאו עובדות. אדם מאמין בלי עובדות, שום עובדות ושום ניסים מעל לטבע ומתחת הטבע, לא יהפכו את האדם למאמין. ראה את ההיסטוריה של עם ישראל.
|
|
|
|
|