הרצון להיות חלק מהעולם הסובב אותנו

העלתי הנתחלה את דברי בנשימה אחת, וקרתה תקלה והדברים לא עלו, אז עתה אינני סומך על חסדיו של אתרינו, וע"כ אעלה את זה בחלקים.

אעלה כאן כמה מרחשי ליבי, ואשמח לשמוע את דעתכם.

הרצון הפנימי להיות חלק מהעולם הסובב אותנו, זוהי למעשה החלק העיקרי שגרם לתנועת ההשכלה לפרוח ולשגשג.

כמו"כ, זה למעשה אחד מההבדלים היותר ניכרים בין הציבור החרדי לציבור הדתל"י.

ולמעשה, באמת , חלק מהסיבה של הדרך החרדית קשורה בזה, שהרצון הזה זה מה שהביא לתנועת ההשכלה, והם רוצים להתנתק מהרצון שהביא לתנועה זו.

אני נאלץ לחלוק על הנחת היסוד של פותח האשכול. אני לא חושב שיש איזשהו רצון להיות "חלק מהעולם הסובב אותנו". רובו של העולם הסובב אותנו חי בזבל, וחי ממשכורת של דולר ליום (פלוס-מינוס 99 סנט).

מה שכן יש הוא רצון לחיות חיים נכונים, מתוך הכרה בערכי אמת ורווחה כלכלית. ואם לצורך זה יש ללמוד מדרכי העמים הסובבים אותנו - לרוב האנשים השפויים זה לא מפריע.

בנוגע להשלכה שעשית מהנושא הזה למחקרי היהדות המניחים השפעה מהסביבה: מכיוון שמניעים נסתרים אפשר למצוא אצל כל אחד (ואתה עצמך רמזת שגם את ההתנגדות השמרנית למחקרים הללו אפשר לייחס לרצון להיבדל מהעולם), אין לנו ברירה אלא לדון בגופו של עניין.

קח למשל דוגמא קטנטנה, של העיסוק הגובר והולך בעשור האחרון בדיני הצניעות. האם יש ספק למישהו שהקצנה זו נגרמה כתוצאה מפזילה לתרבות המוסלמית מסביבנו? אז כמה שנים שכנענו את עצמנו באפולוגטיקה הידועה ש"אנחנו לא כמו הגויים. הם מבטלים לגמרי את העולם הזה ואנחנו יודעים לחיות ביחד איתו". אבל כמה זמן אפשר לשקר לעצמך? בסופו של דבר חודרת ההכרה כי להיכלא בתוך בורקה צריך יותר כוחות נפש מאשר להסתובב עם פיאת קאסטם, והנה היבול התורני העיקרי של העשור האחרון הוא קונטרסים על אורך הגרב, גובה המחיצות והסדרי הישיבה באוטובוסי המהדרין. וזו רק ההתחלה.