אכן כתוב משפט זה.
אבל יש הבדל חשוב, 'תשמישו ועיבורו שוה', זמן העיבור צריך להיות שוה, את התנאי הקטן הזה לא כתבת בהודעתך לעיל (בכלל, לא מצאתי ברבינו גרשום שכותב משהו על זה). וכן לא מוזכר בגמרא שאם יימצא בעל חי שזמן עיבורו שוה לבני אדם הוא יכול להתרבות מבני אדם, אפשר שמדובר רק על בעלי חיים, וכך מסתבר שחשבו חכמים. ור"ג כותב "עיבורו שוה, כגון כל בהמה דקה".
ולגבי הדולפין עיקר חסר מן הספר, לא כתוב זמן עיבורו של הדולפין, ולכן אין טעם לחשוב שחכמים הניחו מראש שזמן עיבורו הוא בדיוק כמו בני אדם ולא טרחו להזכיר זאת. והוא הדין לאופן תשמישו שאינו כבני אדם. ולכן אין סיבה לחשוב שהוא יולד מבני אדם. אפילו מי שמפרש 'בני ימא' – אדם הים, אפשר שזה רק משום הדמיון שהוא פרה ורבה כבני אדם, יונק שחי בים, זה דבר נדיר. ולא משום שהוא מתרבה מאדם.
|
|
