| נשלח ב-7/11/2011 08:50 |
 |
| |
האם "לשון הרע לתועלת" היא עדיין "לשון הרע"?
.
בשולי דיון שהתארך כאן בשנתיים האחרונות, אני רוצה להעלות שאלה אחרת, ממוקדת יותר:
מוכר המושג "לשון הרע לתועלת", וידוע כי יש מקרים בהם לא רק שמותר לספר, אלא אף חובה לספר.
האם אדם שחובה עליו לספר משהו, יתכן כי נאמר שדיבר לשון הרע, אע"פ שמחוייב היה על פי ההלכה לעשות כן?
האם "לשון הרע לתועלת" היא עדיין "לשון הרע"?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:04 |
|
| |
"האם "לשון הרע לתועלת" היא עדיין "לשון הרע"? "
מכיון שמדובר בדבור של דבר רע על פלוני הרי ברור שיש כאן לשון הרע אבל לשון הרע לתועלת שזה מותר.
הדבר דומה לנאמר שמותר לשקר למען השלום-הדבר נשאר עדיין בגדר שקר (כי אי אפשר לקרוא לשקר אמת כי זה יהיה שקר) .
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:04 |
|
| |
האם חתול במגפים הוא עדין חתול ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:10 |
|
| |
כוונתך האם עדיין דבק במי שעשה זאת משהו שלילי (למרות שהיתה חובה[*])? מה ההוא אמינא לכך בכלל?
מקבילה: ההלכה בעקרון אוסרת הריגת יהודי. עדיין אומרים "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס", ולא "עושה מעשה זמרי ומבקש עונש מופחת והתחשות בנסיבות כפנחס".
[*] במקור כתבתי "מותר" בטעות; תוקן בעקבות הערת מואדיב בהמשך.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 07/11/2011 10:07:58
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:25 |
|
| |
האם מטיל כלאים בציצית לובש כלאים?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:25 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: |  | | כוונתך האם עדיין דבק במי שעשה זאת משהו שלילי (למרות שהיה מותר)? מה ההוא אמינא לכך בכלל? |
|
הדיבור השלילי הוא פגם בנפש בכל מקרה, אלא שלפעמים צריכים לעשות זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:27 |
|
| |
שיבוליהו,
מה לנו ולשכר ?
אם כבר המקבילה ההלכתית היא בענין טומאה דחויה בציבור או הותרה בציבור.
שממה נפשך טומאה ודאי יש כאן , אלא שחולקים האם היא הותרה לגמרי או רק נדחתה מפני המצווה להקריב קורבנות הציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:39 |
|
| |
.
במחילה ממעכת"ר, הריני מבקש לדון לא במקרה שזה מותר, אלא במקרה שמדובר בחובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:41 |
|
| |
ההבחנה כאן היא בין מהות המעשה לבין החיצוניות(שבמקרה דנן היא הלשון).
ברור שמהות המעשה חיובית כי לשון הרע לתועלת הוא מעשה של חובה.
אבל מבחינה לשונית (חיצונית)עדיין יש כאן לשון הרע ולא לשון הטוב.
(וכמדומני שמואדיב שאל לגבי השימוש הלשוני ולא המהותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:45 |
|
| |
מואדיב
מה פרוש לשון הרע לתועלת? לתועלת של מי? לתועלת של הציבור. ומי קובע מה היא התועלת של הציבור?
ומי מוסמך להוציא את הלשון הרע הזה?
האם אדם שחושב שפלוני אלמוני עשה מעשה שלילי, יחליט כי לתועלת הציבור לדעת את המעשה, האם גם זה בכלל לשון הרע ,לתועלת הציבור? הרי הציבור הרי חייב לדעת, לתועלתו.
כפי שאמרו חכמנו- זכות הציבור לדעת. ולכן הרבה אנשים מזכים אותו, מכלל זכין לאדם שלא בפניו,
לשון הרע לתועלת הציבור? כל לשון הרע היא לתועלת הציבור. הציבור נהנה ללכת רכיל ולדבר לשון הרע,
מועצת גדולי התורה ומנהיגי דגל- יתד, שוקלים לאחרונה להתיר לספר לשון הרע, בשבת. הם עדיין חולקין ביניהם
אם ההתר לזה- כדברי החסידים -מכלל עונג שבת. או כדברי הליטאים- מפאת פיקוח נפש!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:53 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | |
האם חתול במגפים הוא עדין חתול ?
|
|
[מה ההבדל בין ארנב?]
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:54 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | |
.
במחילה ממעכת"ר, הריני מבקש לדון לא במקרה שזה מותר, אלא במקרה שמדובר בחובה.
|
|
[מואדיב,
אולי תתן דוגמא?  ]
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 09:56 |
|
| |
נפ"מ אם דחויה או הותרה?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 10:16 |
|
| |
תלמיד,
לעניננו אין נפקא מינה. הנקודה היא שבכל מקרה עדין מדובר בטומאה.
אמשלום,
זה בדיוק הענין שההבדל לא רלוונטי בכל מקרה ארנב הוא ארנב הוא ארנב.
לכל היותר השיפוט שלנו לטוב או לרע משתנה לגביו בהתאם להקשרים השונים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 10:23 |
|
| |
אם זו חובה אז מותר לכתחילה ואינו גורם שום פגם בנפש. למאי נפק"מ אם זה מוגדר כלשון הרע? לכל היותר לשון הרע הוא והתורה התירתו, כמו בשעת מלחמה או ברודף, רציחה היא והתורה התירתה או אף חייבתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2011 11:21 |
|
| |
בעל,
הנפקא מינה קורית כאשר עולים ספקות, לתועלת מי בדיוק היתה התועלת.
במקרה כזה יש שרוצים לסמא את עיני הבריות וחושבים שע"י זה שיעקרו את המושג לשון הרע מהענין, הרי יצליחו בכך להעלים מעיני ה"טועים" (לשיטתם) את הספקות , כי הרי כביכול מעיקרא לא היה כאן שום בעיה.
|
|
|
|
|
