|
|
| נשלח ב-14/11/2011 10:46 |
 |
| |
נקרא
אחזור ואשאל, האם למדת את 'זכרון תרועה' ושאר ספריו ההלכתיים של הרב שילת?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 10:52 |
|
| |
למוטי שלום, ראשית הרמב"ם וודאי הכיר את ריה"ל שיצק מים על ידי הר"י מיגש ש"לב האיש ההוא בתלמוד מבעית" כדברי הרמב"ם באיגרת. בנוסף יש השפעה במשל הודו השני המובא במו"נ איני זוכר איפה.
ובעניין הערב רב זה קשה רק לשיטת הרעיא מהימנא ולא לכוזרי, והשווה כוזרי ד, יא.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 11:17 |
|
| |
גרוס,
איני מבין מהיכן הוודאות שהרמב"ם הכיר את ריה"ל, אף אם נאמר ששניהם תלמידי הר"י מגאש, הרי שאפשר שלא למדו במעמד אחד. וכאשר למד הרמב"ם בצעירותו לפני הר"י מגאש ( אם למד ממש ממנו ) הרי שריה"ל המבוגר מהרמב"ם בעשרות שנים כבר פנה והלך לדרכו מספר שנים קודם. אפשר ששמע את שמעו.
אך עיקר שאלתי היתה לגבי השפעתו של ריה"ל בספר הכוזרי על הרמב"ם. ההשפעה במשל הודו לא הבנתי . אודה לך אם תבאר מהיכן ההוכחה להשפעה ומניין שאין לשניהם מקור שלישי שממנו שאבו. וכן כיצד תסביר את התעלמותו של הרמב"ם ממנו.
*
לא הבנתי מה השבת על שאלתי אודות הראיה מהערב רב. וההפניה שציינת אליה איני מבין מה תשובה יש בה.
ואין לתלות דבר זה בשיטת הרע"מ. כי שאלה זו עומדת בפני עצמה גם ללא הרע"מ.
דברי ריה"ל ברורים שכל ישראל שנכחו במעמד הר סיני היו במדרגת הנבואה, וכן דברי חז"ל ברורים כי גם גרים עמדו באותו מעמד. מכאן שאי אפשר בשום פנים ואופן לטעון שדעת ריה"ל שסגולת הנבואה אינה חלה אלא על צאצאי אברהם יצחק ויעקב באופן גנטי בלבד ולא על הנספחים לבית ישראל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 11:32 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 11:43 |
|
| |
מוטי קושיתך על הכוזרי - מאתגרת, זו סתירה בכוזרי. ייתכן והכוזרי לא ס"ל את המדרש על גרים שנשמותיהם עמדו בהר סיני. ריה"ל למד אצל הרי"ף והיה בן דור קודם לרמב"ם, ייתכן שהרמב"ם ראה את ספרו, מנחם קלנר טוען שהרמב"ם עונה לכוזרי, ראה http://tinyurl.com/c27azrk
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 11:57 |
|
| |
כוונתי שהערב רב או שלא היו גוים או שלא נכחו במעמד או שלא השיגו מה שהשיגו ישראל במעמד או שהיה זה לצורך ישראל כיחזקאל בחו"ל.
הרמב"ם לא למד את הר"י מיגש אלא אביו. הרמב"ם לא מציין הרבה מספריו שהיו לפניו, כמו למשל האמונה הרמה שבודאי היה נר לרגליו ובדיקת הציטוטים מבהילה, אלא כמו שכתבה עמירה ערן בספרה על הנ"ל הרמב"ם מפותח יותר, בהיר יותצר, חד יותר וכו' וכו'.
גם מן הגויים לקח הרמב"ם מבלי להזכיר את שמם כמו אלפראבי ון' סינא שקריאה בספריהם מעוררת פליאה על הדמיון הרב.
אין זה פלגיאט, שהרי לא גנבו משם פשטים בכתובים שזה היה עיקר עניינם אלא לקחו משם הגדרות, דומה הדבר למי שילמד מישהו את ההוכחה למשפט פיתגורס ויאמרו עליו שהעתיק מן הראשנים, וזה ממש כלימוד א"ב.
לגבי השפעה ממש. לענ"ד,הרמב"ם היה כה עצמאי שאם שאב הרי זה פרטים קטנים כמשל הודו הנ"ל, והדמיון לריה"ל הוזכר במהד' שוורץ א, מו הערה 6. אמנם שוורץ מסתייג, אך אין ההסתייגותו כלום והקורא יבחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 12:11 |
|
| |
בעל ,
ריה"ל לא צריך לסבור את מדרש עמידת נשמות הגרים באותו מעמד, די לו בגופם שנכחו שם, שהרי גם גרים ממש עמדו לרגלי הר סיני ושמעו את דבר ה'. וזה כמעט פסוק מפורש. וכן צריך הוא לדחות מאמר חז"ל "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל" וכו' וכן צריך לדחות מה שאמרו בעובדיה בגמרא סנהדרין, וכן צריך לדחות מה שאמרו בתנא דבי אליהו , ועוד. ( ומה שפירש שאין שכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות,דווקא להוציא גרים, מניין לו שריה"ל מפרשה כרש"י דווקא? שמא כהרמב"ם שלא באה מימרא זו להוציא את הגרים מכלל אפשרות הנבואה) ומה שמביאים ראיה ממה שהתפלל משה רבינו ( בגמ בבא בתרא) אין מזה כלל ראיה,כי שם היינו בעומדם בגיותם ולא לאחר שנתגיירו.
סוף דבר מוטב להניח שמעולם לא התכוין ריה"ל לישראל גנטית אלא פירוש אחר יש בדבריו מאשר לעשותו חולק על כל דברי חז"ל הללו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 12:18 |
|
| |
גרוס
האם אינך סותר את עצמך, מחד הדמיון להוגים הערבים, ומאידך שהוא היה עצמאי ששאב רק פרטים קטנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 12:18 |
|
| |
גרוס, חז"ל אומרים בפירוש שגרים יצאו עמהם ממצרים. וכפי שציין בעל אף אומרים בפירוש שאפילו הנשמות העתידות להתגייר - גם נכחו שם. כלומר , להחיל על כולם את המעמד הזה. וזה ברור כי רמות ודרגת הנבואה משתנות בין אדם לאדם כפי כח קבלתו ודמיונו, אבל הרי כולם נכללו בשמיעת דבר ה', ואם מתארים זאת כנבואה כדעת ריה"ל, הרי שכולם נביאים. וכל החילוקים להוציאם מנבואה, אין להם יסוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 12:24 |
|
| |
לגבי ריה"ל והרמב"ם -אין זה משנה כלל אם גם נפגשו יחד לארוחת צהרים, כי מה שמשנה זה האם הרמב"ם הושפע מהכוזרי, ואם כן היכן מוכח ? ולמה לא הזכירו בפירוש כבר פלוגתא? או באיזה איזכור יחיד היכן שהוא בספריו, ולו ברמז. האם לא יהיה נכון לומר שמעולם לא ראה הרמב"ם את ספר הכוזרי? ( כלומר עיקר שאלתי היא: מה מביא בהכרח את הסבור שהרמב"ם ראה או הושפע מריה"ל - לחשוב כך. )
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 12:36 |
|
| |
מוטי
האם הרמב"ם הזכיר את חובות הלבבות, כמה הוא הזכיר את רס"ג בשמו?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/11/2011 12:36:45
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 12:46 |
|
| |
בעל,
הרמב"ם לא מזכיר את חובות הלבבות, ובאמת אינני יודע אם הושפע ממנו בכלל. ( כלומר אף אם ייתכן והכיר את הספר ). את הרס"ג כידוע הזכיר , ואולי אף הושפע ממנו גם בהלך מחשבה.( בקרבה לשיטת המועתזילה ובאופן מסויים גם יותר מכך.)
אבל אם הושפע מריה"ל לחיוב או לשלילה שאפילו כתב את ספרו כנגד ריה"ל , כאשר מעולם לא זכרו ? זה בעיני דבר מוזר להניח ככה ללא שום ראיה. לכן שאלתי למצוא ראיה או הוכחה לאחת השיטות. ללא זה, או שהרמב"ם הכיר את הכוזרי והתעלם ממנו, או שמעולם לא הכיר. בעיני סביר יותר שהרמב"ם לא ראה את ספר הכוזרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 18:34 |
|
| |
אחרי שמיעת דבריו (בהרצאה הנ"ל) מובן מה ראה להעמיס על ר' גדליה סברות בוסר, בעוד שר"ג היה ידוע כחוקר עד תכלית. אין זאת אלא שהלז קליפתו אכל ותורתו זרק, הרכיב אותה על חושחש שחונך בו ויצא העגל הזה.
תוקן על ידי פילקו ב- 14/11/2011 18:36:49
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 18:54 |
|
| |
קצת מוזר שלא ראהו שכן הלא במצרים היה ריה"ל גדול ומהולל ומפורסם ביותר, אך הכל אפשרי. למעשה זכור לי שני רעיונות שראיתי שהם מהכוזרי (ולא בדקתי כעת בדיוק) ההוכחה ביסוה"ת על מעלת מתן תורה שכל כלל ישראל ראה את מתן תורה בעצמם, והמבואר בהל' מלכים שנצרות ואיסלם הם הכנה למשיח שדומה לדברי הכוזרי.
בכל אופן גם אם הרמב"ם לא ראה את דבריו כלל או התעלם בזה או זלזל בזה ולכן לא ראהו צורך לזכור אותו כלל, אין שום בעי' להציג שתי תפיסות עולם מתנגשות על הדת זו הסופר רציונלית של הרמב"ם לעומת זה של הכוזרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 19:30 |
|
| |
פילקו, אחר ששמעת את דברי הרב שילת בהרצאה הנ"ל, שמא תוכל לסכם לנו בקצרה את עיקרי השגותיך?
|
|
|
|
|
