| נשלח ב-13/11/2011 17:28 |
 |
| |
אה אוקי הבנתי... =)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2011 17:41 |
|
| |
חברה,התכנסות חירום!צו אדום!
הפסקת האש נגמרה!כולם מתבקשים, לצאת מהמקלטים,לעלות מן המחתרת,ולצאת לפעולה!
בקצב הזה,סכנת הקריסה הטוטאלית,שמרחפת על ראש הפורום שלנו,עתידה להפוך למוחשית וממשית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2011 20:57 |
|
| |
איך השם שלי התערבב כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2011 21:58 |
|
| |
גריני - מיט א קאך לעפל ;)
חברים, זה לא עסק ככה.
האשכול הזה לא ברור.
אם האשכול הזה אמור להיות אשכול הפסיכולוגיה, אז בבקשה.
אם לא - אז לא ברור לי במה האשכול הזה שונה מ"שיחה בפורום", ששם אפשר לשים חדשות שלא ראויות לאשכול משלהן. חדשות שכן ראויות לאשכול משלהן, זכאיות לקבל אותו.
(נערכה הודעה ראשונה באשכול)
ולעניין הסבר המילים: יש לי את ההסבר המדוייק (לא לקפוץ. זה רק מלפני כמה ימים...)
אני אסביר את העניין אי"ה באשכול מתאים יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 17:35 |
|
| |
אוקי.המטרה המוגדרת בפתיחת האשכול הזה,היתה דיונים,פרשנויות וניתוחים פסיכולוגיים,בכל נושא הקשור למיאמי(אפי' בעקיפין...)
אלא,שכותרת האשכול הובילה אותי,להכליל גם את האפשרות להודעות דחופות,שלא מצריכות אשכול שלם,
שממילא יורד תוך זמן קצר,לטמיון.
מסכימה,שיש דמיון בענין זה,לאשכול שיחה בפורום.אבל חשבתי,שאם כבר הולכים על פורום בנוסח ממשלתי,אז נחקה את זה עד הסוף....
אבל למען הסדר הטוב,השינוי מקובל.
אז יאללה, חבר'ה.להרכיב משקפיים על קצה האף,ולצאת לדרך!
(נ.ב.איפה גריני ראתה שהשם שלה התערבב...?)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2011 14:04 |
|
| |
טוב אז אני אתחיל...
נכון שיש סוגים של ילדים במקהלה? זתומרת ברור שכל ילד שונה אבל אפשר גם לחלק אותם לסוגים כלליים כאלה.
לדוג:
יש את המנהיג- זה שיש לו אחריות כללית על כל הפשלות של כולם...שיזכיר מה לעשות..שיחייך לילד אחרי הסולו שלו בהבעה של "עשית את זה"...
יש את החברים הכי טובים- שתי אלה שהכימיה זורמת ביניהם במשך כל ההופעה...הם מגבים אחד את השני מגניבים משפטים וחיוכים וגורמים לנו להנות יותר...
יש את החייכן- זה ההוא שלא משנה איפה יתקעו אותו וכמה סולואים יהיו לו- פשוט טוב לו! הוא מחייך ומבסוט ומופיע כאילו הוא היחיד על הבמה...
יש את הקטנצ'יק המתוק- ההוא שעוד לא יבש החלב משפתיו והוא כבר על הבמה. מתוק מדבש שלא משנה כמה הוא יזייף- הקהל יריע לו ויפרגן לו כי "הוא כזה מתוווק"...
יש את פצצת האנרגיה- גם כשכולם כבר מותשים ומתפקדים בכוח על הבמה הוא מקפץ כאילו הרגע התחילה ההופעה... זה הילד שהאנרגיה שלו יכולה להספיק לכולם...וההוא שגם בשקטים הוא מוצא איפה לזוז ולקפץ...
זה מה שעלה לי...תנו גם אתם רעיונות ותוסיפו דוגמאות...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2011 15:08 |
|
| |
לדעתי:
המנהיג - יושי בנדר
החברים הכי טובים-חברי המקהלה עם יוסי שיק
החייכן - ז'ק נוסבאום ללא כל ספק!
האמת היא גם מרדכי שפירו
הקטנצ'יק - דוד פרלמן אבל הוא בכלל לא מזייף
פצצות האנרגיה - איזיק בנישי, ההרשקוביצים, וריצ'י אייל
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2011 15:11 |
|
| |
גם יש את
הרחפן - שהוא מרחף כל ההופעה ורק בסולו שלו הוא מתעורר ונזכר לגשת(כמובן שזה חייא)
האדיש- שגם עם כל המקהלה תקפץ מולו הוא ישאר רציני
המתכוון בשירתו - זהו לדעתי עודד קאריטי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 16:54 |
|
| |
סול הוא רחפן בלתי נלאה וזה מה שעושה אותו בעיני חמוד
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 16:58 |
|
| |
המתכוון הוא עודד קאריטי ללא צל של ספק
ולדייויד באמת לא כל כך התכוונתי התכוונתי במיוחד למקס
(טוב זהו סוד גלוי וידוע בפורום שמכל ההרשקוביצים הכי אהבתי את מקס)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 17:00 |
|
| |
ולקטגורית החברים הם עודד ואריק סטרן
נחום סטארק וארי גאלדוואג
שמולי ברוין ויגאל ספרסטיין (שכל הזמן הם מדברים וחושבים שאף אחד לא רואה אותם)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 19:14 |
|
| |
אני מוסיפה.....
בכל מקהלה,יש את הילדים ש...
באופן אוטומטי,וללא כל תאום מראש,כמו פרפרים אל האור ומגנט למקרר...,עשרות,מאות (ואולי,יותר..)אנשים,
במרחביו המרוחקים של הגלובוס,נמשכים אליהם בחבלי קסם.
עוד לפני שיודעים להגות את המילה מיאמי נכון,אומרים כולם,באורח פלא:נחום,ארי,...מרדכי,שאול,יאיר,דיויד..
(ומחילה,מכל אותם שמות שלא הזכרתי...)
וגם אם לא יודעים "לקרוא לילד בשמו...",אז לפחות יודעים לתאר למי מתכוונים.ומתחילים לחפור בכל הדיסקים הישנים,בנסיון לחפש כל פיסת מידע..,עד לסוף הטוטאלי והבלתי נמנע,שעובר בלחש מאוזן לאוזן....
מ מע מערי מ-ע-ר-י-צ-י-ם!....
שנים,אני תוהה,איך כל זה קורה לנו.גם בלי שנרצה.מהו הכח המאגי שיש בילדים הללו,שגורם לנו פעם אחר פעם,דור אחרי דור,ללכת שבי.
(טוב,הזמן קצר והמחקר עוד ארוך....בעקרון,זהו שחזור כושל,של תאוריה עמוקה שעמלתי עליה רבות,ביום קיץ רחוק אחד.ולצערי הרב,כנראה נזרקה בבזיון לפח האשפה,יחד עם ניירת אינסופית,מחברות גדושות שירים ושלל אוצרות,שהיו לי במגירה....)
הנקודות שהגעתי אליהן,בקיצור...
קול-מרכיב ראשי.ילד,שהקול שלו לא מוצלח יכול להיות,מלך יופי,אבל לא סולן כובש.
מראה-כמובן,שקובע.(וכבר דנו בכך באשכולות השונים.)ילד ללא הופעת במה ופיגורה טובה,לא יגיע לציון גבוה,גם אם הקול שלו מדהים.
והיו עוד כמה פרמטרים.
אח"כ גם, שאלתי את עצמי,האם כל ילד יכול להגיע למקום הזה?,הרי לא חסרים קולות מפוספסים..., אז במי זה תלוי?
האם זה אומר,שכל הילדים האחרים במקהלה,הם נעדרי קסם אישי?
זה היה מפורט בצורה מושלמת,לטעמי.הבעיה,שזה כבר לא קיים.אולי זה יגיע בהשראה חדשה,בהמשך.
מה לעשות אלו הם החיים מדלגים מפרויקט לפרויקט,וממטלה למטלה....אז עד כאן לבינתים.כי באמת השעון זז מהר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 20:16 |
|
| |
אידי טנקס...
לבבית- אני איתך בתאוריות האלה עם ההשראה שכשהיא הולכת- הולכת התאוריה...זה כזה מעצבן...
כאילו את יודעת שהיתה לך אחלה תאוריה מדהימה מפרי מוחך...אבל כשאין לך את זה- אין לך את זה... (זה גם היתה תאוריה שאבדה...)
אני יוסיף בקטגוריות-
האח של...- זה ההוא שמזהים אותו בתור האח של...ולא ממש בפני עצמו...לפעמים לוקח לו זמן לעמוד בפני עצמו ולהראות את יחודיותיו ולפעמים הוא נשאר בתואר הזה עד סוף ימיו במקהלה...(שזה די מבאס..)
יש באותו ענין כמובן את החמולה המשפחתית- עיין ערך אייל, אברמוביץ...
יש את הgood looking- שלוקח לו זמן להוכיח שהוא לא שם רק כדי "לקשט את הבמה"(ציטוט מאידי נדמה לי...=)) אם כי לנו הוא בהחלט מקשט...מה לעשות- כיף לראות סולן שגם נראה טוב...זה מוסיף לאוירה...
(דובי שפירו..)
יש את ה"זיסע נשומלה"- הכוונה לאלה שהנשמה הטובה והאישיות שלהם קורנת מהם... (לא יכולה שלא לתת את הדוגמא של יעקב משה ברוין וזלמן פולק..ויש עוד...)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 20:32 |
|
| |
משה יעקב בראון
הוא באמת ילד עם נשמה
גם עודד קאריטי כמובן נכלל בזה...
|
|
|
|
|
