|
|
| נשלח ב-21/1/2012 21:29 |
 |
| |
עידודו :)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2012 22:11 |
|
| |
זו לא ממש הגדרה של לוגו.אידי,את הסברת על הענין הזה,בעבר,לא?
זה אייקון נחמד מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2012 22:31 |
|
| |
| netson כתב: |  | לא הבנתי בדיוק על מה פה הדיון  כבר כמה ימים  . לא נורא.
תגידו:מה אתם מעדיפים  הופעה קיצבית/מעורבת/שקטה, של מיאמי? באופן כללי הייתי מעדיף הופעה
בסגנון מעורב, ופעם בכמה זמן הופעה על טהרת הקיצביות  .
קיצבי זה שמח, וכדאי שיעשו יותר הופעות קיצביות מאשר הופעות היסטוריוניות.
מהי דעתכם/גישתכם? |
|
שקטה ורוגעה
יש משפט בשם וולפגנג אמדאוס מוצרט
גם הבעת הרגש החזק ביותר אסור לה לעבור את גבול הטעם הטוב. גם כן המוזיקה, אסור לה לצרום את האוזן. היא צריכה לשמח את הלב, כלומר היא צריכה להישאר תמיד מוזיקה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2012 22:44 |
|
| |
חבר'ה, הבולים הם לא עצם העניין! זה היה רק משל.
לפי דעתי הלוגו הזה יכול להיחשב כלוגו, אולי לא הכי קליט אבל סקרים מראים שגם ככה אף אחד לא זוכר לוגואים מכל סוג. :)
ואם כבר מדברים על בולים, הדובר עיצב פעם 2 בולי מקהלה, אני מקווה להעלות אותם בהזדמנות אי"ה.
:)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2012 23:03 |
|
| |
| אידי כתב: | | חבר'ה, הבולים הם לא עצם העניין! זה היה רק משל.
לפי דעתי הלוגו הזה יכול להיחשב כלוגו, אולי לא הכי קליט אבל סקרים מראים שגם ככה אף אחד לא זוכר לוגואים מכל סוג. :)
ואם כבר מדברים על בולים, הדובר עיצב פעם 2 בולי מקהלה, אני מקווה להעלות אותם בהזדמנות אי"ה.
:) |
|
המשל עם הבולים ברור,ומלא השראה.הבנתי את הרעיון,גם בלעדיו.רק שזה לא קשור לספקולציה,שאני העליתי.
נוודא שקלטתי נכון.
לגבי הלוגו,אני חושבת,שכולם שמו לב.מי שלא,זו בעיה אישית שלו.יש כאן את הענין של התנופה עם החיצים,
(אבל מה זה אומר,שהם לצד?)הירוק,בהחלט נותן תחושה של פורום פורה ופורח.
אבל בלי לזלזל בכישוריו של איש,יש דברים מבטאים יותר.(עידו,אל תקח את זה קשה.ביקורת בונה,תמיד מועילה...)
ועל הבולים שהדובר עיצב..,אידי,תרשי לי לגנוב לך את התפקיד.פשוט זה זמין לי עכשיו.... :)
תעלי,את השני...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2012 21:34 |
|
| |
מה עדיף: מקהלה או קריירה עצמאית?
טוב, נראה לי שאין צורך להצביע על כמה פרחים שנטשו את המקהלה לטובת קריירה עצמאית (כילדים).
יוסי שיק הוא הבולט שבהם, אבל לא היחיד.
(ישנן מקהלות שבהן התופעה בולטת יותר, אבל אנחנו כידוע עוסקים במיאמי... אם כי אפשר להביא דוגמאות נוספות.)
אז עכשיו - מה אתם אומרים: מה עדיף לדעתכם - להיות פרח במקהלה בכלל ובפרחי מיאמי בפרט, או לפנות לקריירה עצמאית?
ולמה אתם חושבים ככה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2012 21:41 |
|
| |
לדעתי...-קודם כל להיות במקהלה ואח"כ לפרוש לקריירה עצמאית.
מכיוון שכאשר אתה נמצא במקהלה אז אח"כ אתה יוצא יותר מנוסה (ואולי גם עם יותר בטחון..)
ונסיון... אתה יודע מה עליך לעשות ומה לא...
אתם כבר מבינים לבד.. (סמיילי קורץ)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2012 22:40 |
|
| |
קודם כל מה הקיפוח הצורם הזה? יוסי שיק & שמחה קוץ' (ופה נזכיר את יונתן ברודי ממיאמי 26 שגם שר בדיסק של שלשלת ג'וניור כלומר גם הוא פרש...)
כדאי להיות פרח במקהלה ובמיוחד בפרחי מיאמי, זה מאוד נותן ומפתח את הילד בהרבה תחומים
אם יש ילד שרוצה לפנות למשהו אחר כדי לפתח את עצמו יותר במחינה מוזיקלית וכו' זה מעולה אבל לא מתאים לכל אחד יש ילדים שאפילו יהיו כמה שנים במקהלה ועדיין עם כל מה שצברו זה עדיין לא מספיק להם,כלומר צריך לבחון כל ילד לגופו,
עכשיו: שלשלת ג'וניור, או אפילו שבת חברים זו להקה כלומר סוג של מקהלה זה גם נקרא קריירה עצמאית? יותר קריירה מקהלתית.
ואם כבר שאלתי את השאלה הזאת אז עדיף להיות בתוך להקה-מקהלה ולא בתור יחיד, לדעתי ענין של חינוך ומסגרת,ילד לא צריך לגדול בצורה אנוכית שבטוח שהוא הכוכב וכל כולו על הבמה וכו'
(ואם בילדי קינדרלאך עסקינן אז הם פשוט מסוג מסוים ודי למבין)
שיר אני גם מסכים שעדיף קודם כל להיות במקהלה ואח"כ לעבור למשהו אחר כי אז יש את הנסיון וכו' ורואים זאת בברור, גם אצל דוד דאקס אל אף שהוא בעיקרון התחיל ועדיין גם כיחיד יש לו הרבה יותר נסיון על הבמה רואים את זה.
ואגב אל תשכחו את חנניא שגם הוא פנה לקרירה מקהלתית, וכמובן את דובי שפירו ויונתן פאלי ששניהם היו בצליל וזמר ועברו באמצע לפרחי מיאמי.
בכל אופן דובי ממשיך את הקריירה אף עתה לעומת זאת הגו'ניירים שלאחר שהתבגרו פנו לתעשייה הכי יקרה בעולם...
לעומת זאת יושי בנדר ותזמורתו מפרגן לו עם כל הלב בהצלחה, לי זה נראה קצת מוקדם לא?
עכשיו, השאלה גם מתייחסת לאלו שבגרו כמו נחמן (במקהלתו יש כמה ילדים שפרשו לעצמאי) ארי,מנחם,איצי שהיום ממשיכים עם תעשיית המוזיקה-קריירה עצמאית?
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2012 23:35 |
|
| |
| משיחמשיח כתב: | | קודם כל מה הקיפוח הצורם הזה? אויייי... הייתי צריכה לזכור מראש שאתה בטח תמחה על העניין :) הזכרתי דווקא אותו כי הוא פשוט הכי כיכב במיאמי לפני הפרישה. יוסי שיק & שמחה קוץ' (ופה נזכיר את יונתן ברודי ממיאמי 26 שגם שר בדיסק של שלשלת ג'וניור כלומר גם הוא פרש...)
כדאי להיות פרח במקהלה ובמיוחד בפרחי מיאמי, זה מאוד נותן ומפתח את הילד בהרבה תחומים
אם יש ילד שרוצה לפנות למשהו אחר כדי לפתח את עצמו יותר במחינה מוזיקלית וכו' זה מעולה אבל לא מתאים לכל אחד יש ילדים שאפילו יהיו כמה שנים במקהלה ועדיין עם כל מה שצברו זה עדיין לא מספיק להם,כלומר צריך לבחון כל ילד לגופו,
עכשיו: שלשלת ג'וניור, או אפילו שבת חברים זו להקה כלומר סוג של מקהלה זה גם נקרא קריירה עצמאית? יותר קריירה מקהלתית.
ואם כבר שאלתי את השאלה הזאת אז עדיף להיות בתוך להקה-מקהלה ולא בתור יחיד, לדעתי ענין של חינוך ומסגרת,ילד לא צריך לגדול בצורה אנוכית שבטוח שהוא הכוכב וכל כולו על הבמה וכו' יש בזה משהו, בהחלט. בהחלט בהחלט.
(ואם בילדי קינדרלאך עסקינן אז הם פשוט מסוג מסוים ודי למבין)
שיר אני גם מסכים שעדיף קודם כל להיות במקהלה ואח"כ לעבור למשהו אחר כי אז יש את הנסיון וכו' ורואים זאת בברור, גם אצל דוד דאקס אל אף שהוא בעיקרון התחיל ועדיין גם כיחיד יש לו הרבה יותר נסיון על הבמה רואים את זה. לגמרי - לגמרי - לגמרי! בפרט בולט ההבדל בין ילדי שלשלת ג'וניור 1 - שלפחות 2 מהם היו בוגרי מיאמי, והקרינו המון בטחון וידע ש"עשה את זה" על הבמה (ע"ע האסק 20 לעומת האסק 24, שלא עושה רושם שמישהו טרח להעביר לילדים שם הדרכה מינימלית לגבי מה שמותר לעשות על הבמה ומה אסור בתכלית האיסור (רמז: ידיים בכיסים... לאאאא!)
ואגב אל תשכחו את חנניא שגם הוא פנה לקרירה מקהלתית, וכמובן את דובי שפירו ויונתן פאלי ששניהם היו בצליל וזמר ועברו באמצע לפרחי מיאמי.
בכל אופן דובי ממשיך את הקריירה אף עתה לעומת זאת הגו'ניירים שלאחר שהתבגרו פנו לתעשייה הכי יקרה בעולם...
לעומת זאת יושי בנדר ותזמורתו מפרגן לו עם כל הלב בהצלחה, לי זה נראה קצת מוקדם לא? כן, הוא באמת נראה עדיין באמצע תהליך ההתחלפות... מצד שני, נראה שהם הלכו על הגימיק שכולם שם נראים חצי ילדים, וזה באמת מתוק! אני אהבתי.
עכשיו, השאלה גם מתייחסת לאלו שבגרו כמו נחמן (במקהלתו יש כמה ילדים שפרשו לעצמאי) ארי,מנחם,איצי שהיום ממשיכים עם תעשיית המוזיקה-קריירה עצמאית?
אני התכוונתי לקריירה עצמאית כילדים, אבל הנושא השני הוא רעיון לדיון נוסף! :)
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2012 17:08 |
|
| |
מה זה יושי בנדר ותזמורתו? פספסתי משהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2012 18:16 |
|
| |
יו, גדול!
אבל באמת יושי צריך עוד להשתפר..
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2012 19:29 |
|
| |
| אידי כתב: | | |
טוב, נראה לי שאין צורך להצביע על כמה פרחים שנטשו את המקהלה לטובת קריירה עצמאית (כילדים).
יוסי שיק הוא הבולט שבהם, אבל לא היחיד.
(ישנן מקהלות שבהן התופעה בולטת יותר, אבל אנחנו כידוע עוסקים במיאמי... אם כי אפשר להביא דוגמאות נוספות.)
אז עכשיו - מה אתם אומרים: מה עדיף לדעתכם - להיות פרח במקהלה בכלל ובפרחי מיאמי בפרט, או לפנות לקריירה עצמאית?
ולמה אתם חושבים ככה?
|
|
לא מאד תפסתי את החלוקה של-זה או זה.פרישה,צריכה להיות מאיזשהוא מקום.אם ילד התחיל בקריירה עצמאית,עוד לפני שנכנס למקהלה,אז הוא לא פורש.אם הוא פרש,ז"א שהוא מיצה את עצמו במקהלה.בד"כ זה חלק מתהליך טבעי.
ילד מתבגר,ומפנה את המקום.דור הולך ודור בא.הרי ממילא, אין אפשרות להשאר במקהלה לנצח.
ברגע שהגיע הזמן לעזוב,אם הוא פונה לקריירה מוזיקלית,זה לא מוגדר כפרישה.זה המשך טבעי וישיר,למה שהיה קודם.
אז בעצם,הוא מספיק לשלב את שתי האפשרויות.
אבל ברור,שהשנים במקהלה,רק משביחות את היכולות והכשרון המוזיקלי.(למעט כמה כבשות שחורות,שלא זכו לזה...)
הפרסום והנסיון שנצברים,הם בונוס ענק.להמשך הדרך.
בכל מקרה,אפרופו פרחים...אז ברור שבמיאמי.זו דעת כולם כאן,לא...? 
נ.ב מה לעשות...?לפעמים,אני קצת קשת הבנה....
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2012 16:45 |
|
| |
דעת כולם בהחלט 
--
במילה "פרישה" לא התכוונתי בגלל התחלפות קול וכד', אלא בתקופה שהקול עדיין מצויין - לעזוב את המקהלה ולפנות לקריירה עצמאית.
--
ומה הכוונה ב"כבשים השחורות"? יש כאלה שלא מקבלים נסיון במקהלה? (אולי סולואים לא, אבל נסיון והכשרה?)
|
|
|
|
|
