כולם צריכים אהבה?!

אדם,א. א"א להביא פס' כפשוטם מכיון שאנחנו לא יכולים באמת להבין מה הפשט שלהם רק ע"י קריאה שלהם..
אז יעקב בשעה שהוא ראה את רחל הוא לא ראה מה היא מבחוץ אלא את שורש נשמתה ואיך ששורש נשמתה ושורש נשמתו שלו יכולים יחד באמת ליצור את הדבר המיוחד הזה שהוא עמ"י ואיך הכוחות שלו ושלה יחד יבאו לבנין שלם.
ושאומרים לנו שהיא אוהב אותה זה לא מה שאנחנו קוראים אהבה, אלא באמת איחוד של נשמות, שהאיחוד שלהם יוצר שלמות בגוף ובנפש. ואל תשאל אותי מה זה אומר.. אבל זה כמובן לא מה שאנחנו מתכוונים שאומרים שאנחנו אוהבים מישהו,
ב. כן לפי ההלכה אחרי 10 שנים (נראה לי ) צריך לגרש אותה אם היא עקרה, בימינו יש הרבה כאלה שלא עושים זה, כי יש להם גם אהבה בנשואים, וכי מעורב בזה רגש,( אבל התורה לא עובדת לפי רגש ומה שצוו אותנו זה הכי טוב בשבילנו ) עיקר הנישואים זה המשך הדורות, כי אם ככה למה אנחנו לא נישאים בין המינים? למשל יש לי אהבה עצומה לבת אחרת למה שאני לא הנשא איתה?
ג. לא ראיתי צורך להגדיר אהבה וחיבה אבל נראה שיש.. אז ככה שאמרתי חיבה התכוונתי לרגשי ידידות, בן אדם שמסתדרים איתו ומחבבים אותו וזהו אהבה זה הרבה יותר מזה...
אחי
א. נראה לי שעניתי לזה קצת בתשובה של אדם אבל בכל אופן, התכוונתי לתת דוגמא מפעם, אז בא נאמר גם באירופה, לא התחתנו מאהבה ולפעמים גם אהבה לא התפתחה בנשואים... הם חיו אחד עם השני כל אחד דאג לדברים אחרים בבית וככה חיו כל חייהם ואני לא חושבת שהם הרגישו שחסר להם משהו.. בימינו כ"כ מדברים על אהבה ואהבה והופכים את זה לעיקר ושוכחים שזה לא המטרה העיקרית בנשואים, 
ב. אתה צודק לגמרי (לא שאתה צריך ת'אישור שלי :P )ואכן אמרתי שבנשואים עם אהבה יכולים להגיע להרבה,
יותר,  אבל אני לא רואה איך זה סותר? שאלת אם אפשר להנשא בלי אהבה אז כן אפשר, האם זה האידאל ? לא ברור שלא, אבל זה לא הופך את זה לבלתי אפשרי

נתחיל מהשאלה של מה זה אהבה, ונקצר שאין לזה תשובה שאתה יכול לכתוב לי....

ונסיים בזה שברור שאהבה מאז ומעולם היה שני לדברים אחרים, וזה הקיף את כל המגזרים בעולם, אהבה הוא בעצם דבר מודרני ויש כאלו שלא קבלו אותו כסמל ראשון בחיים.

למה נראה לך שמה שהיה בימיהם לא כימינו? אני באמת לא רוצה לצטט פה ממעשה יהודה ותמר...

כן, ולא מסכים איתו...

לדעתי שירלי19 צודקת. יש זוגות שנכנסות לחתונה במטרה להקים בית, להוליד ילדים וכו', ולא חושבים הרבה על אהבה. האהבה לפעמים מגיעה ולפעמים לא. ומה שמחזיק אותם ביחד, זה הקהילה, המטרה, וכדומה. אם זה הבחירה שלהם, אז מי אנחנו שנבוא ונשפוט. רק שתי נקודות יש להעיר.

1. לפעמים בגלל שמתחתנים צעירים, ההתפתחות הרגשית והנפשית נמשכת. ואז לאחר כמה שנים הבחור או הבחורה מפתחים את הצורך לאהוב ולהיות נאהב, בעוד שהבן זוג השני אין לו כלל מושג על מה מדובר. במקרים כאלו, נגרם המון סבל לבן זוג אחד, שלא באשמת אף אחד.

2. פעמים נולדים ילדים שהם יותר מפותחים מההורים, ולילדים יש צורך עז באמא רחמנית ואוהבת, אבל מה לעשות שהאמא לעולם לא פיתחה יכולות אלו, לא לגבי בעלה, ולא לגבי הילדים שלה. היא אמא נהדרת ללא ספק, משקיעה, ואיכפתית, ועושה כל מה שהיא יכולה. אבל יש מקום אחד בנפש שהיא לא מסוגלת להביע, ולפעמים זה מאד חסר לילד, והחסך הזה יכול לגרום לבעיות נפשיות עמוקות.

בסופו של דבר, כל שיטה יש לה את היתרונות והחסרונות שלה. וכל אדם צריך לבחור עד כמה שהוא יכול, בשיטה שהכי מתאימה לו.

היתרונות של חיים בלי אהבה הם בעיקר ברמת הציפיות. אין ציפיה למשהו יוצאת דופן, וגם כך אין אכזבה כשזה לא מגיע. ואכן החיים האלו זה כמו לחיות עם שותף. בנישואין כאלו, כל עוד שהרגיעה נשארת, אז החיים הם על מי מנוחות.

באשר לביקורת שלך על דרך חיים זו, אולי היא מוצדקת, ואולי לא. אבל ללא ספק יש הרבה זוגות (ואני עצמי מכיר כמה), בפרט אצל החסידים, אבל גם אצל הליטאים, בפרט אצל אסכולות בריסק וחזון איש, החיים כך.