שיר..

לראות אותם

הם מעבר לפינה,

יש להם נשמה כה עדינה.

אינם מראים את כוחם,

כי אין הוא נראה,

אין מדברים בשבחם,

אף כי פנימיותם כה נאה.

אך כשבהם נתקלים,

פתאום כך, באגביות,

הרי שעומדים נפעמים ומעט נעלים,

מול הרמים בעקביות.

עקביות בשמחה שאותם מציפה,

ואינך מבין איך רוחם לא עפה,

מעל לגופם המתייסר,

על אף שמשכנה בתוכו - לא חסר.

לראותם בהתמודדותם,

ולהבין כי הם החזקים ביהדותם,

באמת,

ולהתחזק, כל עוד אינך מת.

ואז, כה רוצה אתה להם לומר,

כי על אף גורלם המר,

הרי שאתה לצידם, בתקוותם,

שיתרפאו מהרה וכאבם ייתם.