|
|
| נשלח ב-3/1/2012 23:15 |
|
| |
| נגוהות כתב: |  | בכללי התכוונתי להגיד שיש לפעמים כמעין אדישות כזאת, אחרי השלב של היאוש.... שמנתקים את הרגש מהמחשבה, ואז לפעמים כשכואב, אני יודעת בשכל ובמחשבה ובהגיון שכואב לי עכשיו, אבל בקושי מרגישה את זה באמת.... וזה גם קורה לא במודע. כלומר, אני לא יכולה לשלוט בזה. לכל מי שקורא את זה - גם לכם זה קורה? אשמח אם תגיבו! |
|
כן, גם לי זה קורה...
ולמדתי להכיר בזה לפי העובדה שאחרי השלב הזה היה עולה לי החום לכמה ימים ונהייתי חולה ממש.
אז קלטתי שכנראה היה לי קשה...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 08:11 |
|
| |
אצלי זה קורה רק לזמן קצרכי אני מרגיש כ"כ לא טוב פיסי ונפשית שאני לא יכול להשאר אדיש אפילו שאני רוצהאני עומדלהתפצץ,לדוגמא עכשיו הכל כ"כ מיאש ואין אור בקצה המנהרה הייתי שמח קצת לאדישות עד יעבור זעם,אבל הראש מתפוצץ ואין מנוחה אתה מרגיש שאתה עומד להשתגע,[יותר ממה שאתה כבר משוגע]
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 08:14 |
|
| |
נגוהות
קראת את הספר "מכתב לאבא" מפרנץ קפקא?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 08:40 |
|
| |
| נגוהות כתב: |  | אתמול בלילה,למשל, נכנסתי למיטה שבורה ועצובה, לאחר שיחה עם אבי, בה ניסיתי להבהיר לו את כאבי אך הוא היה בדיעה שאני סתם מתלוננת וכלל לא הבין אותי....פרצתי בבכי מר מתחת לשמיכה והרגשתי את הכאב חזק ומוחשי. אבל כעבור 10 דקות בערך הרגשתי איך הכאב עוזב אותי והשתלטה עלי שוב האדישות המעצבנת הזאת.... אבל אולי בעצם זה הכרחי, כי רק כך הצלחתי להרדם... לכן לפעמים יש משהו בדכאון שממכר אותי לחזור לשם. כמה שזה נשמע מוזר, דכאון זה כואב, מאוווווד כואב, אבל בו אני מרגישה, לפחות את הכאב, ויכולה לגעת בו. לא כמו באדישות שהוא מסתתר ואינני יכולה להצביע עליו...ואז הוא מהתל בי ומגיע ממקומות שונים בלי שתהיה לי שליטה עליו....
|
|
אויש... עצוב.
ואת צודקת שטוב יותר להרשות לכאב להרגיש לנו... וזה יגיע כשתוכלי להכיל אותו...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 20:13 |
|
| |
כנראה שכשתרגישי את הכאב תדעי שזה קורה... ואת מתחילה להכיל אותו... מה את אומרת? נראה לי. ועל הגיוון בהשתתפות - אני לא בודקת במה השתמשתי, ואומרת מה שאני מרגישה. זה מאד חשוב לך? כי זה אמיתי מבחינתי, לא ביטוי סתמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2012 09:13 |
|
| |
לכל המשוררים והמשוררות ,אפשר לתת לכם פרויקט כתיבה ? הנושא :אמא .
מהי אמא ,מי היא אמא , צפיות ופנטזיות , קשר , כאב , תפילות וכל העולה על דעתכם .
ואפשר גם אבא . ואפשר גם אבא ואמא . ואפשר גם אח/ות. ואפשר גם חברה .
בהצלחה ושבת שלום .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2012 11:30 |
|
| |
נחשוב עלייך... כמה את משלמת לשורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 11:17 |
|
| |
תסמכו עלי.. רעיון אדיר.. אבל.. לפעמים חוששים לכתוב דברים גלויות.. זה עלול להתפרש ככפיות טובה כלפי אלו שגידלו אותך והם חלק חשוב ועיקרי מחייך... אבל אם את רוצה.... [חבריא, בבקשה לא להגיב על השיר, נכתב בשעת כעס...]
להם יש הכוח לקום עלי ולצרוח יש את הזכות להשפילני שארגיש כה גרועה ועדיף שאינני אך אתה אלוקי, אבי המנהיג החלטת אותם להדאיג. בי הכנסת מחשבות מרידה ולהם זה נותן אפשרות לירידה עלי, רוחניותי ובעצם על כל עובדת היותי ואין אמון ואין דיבור ויש נתינת הרגשה כי: "את בוּר" ומבטים זועמים וצעקות עד בלי די כינויים משפילים אלוקים, לא די?? ובי אין הכוח לעמוד בניסיון ורק נשברת עוד ועוד, ללא און אנא אבי הרחמן, בשמים אמור כבר די, כי ליבי מזיל דמו כמים ורוצה להרגיש בת מלך מכובדת ואותם החל אהיה מכבדת ה' תן הכוח רצונך לעשות כי לי באמת, אין הכוח לחיות. ממני.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 12:34 |
|
| |
ארשה לעצמי בכ"ז להגיב?... השיר פשוט מדהים! ממחיש... מדמיע... הצלחת להציג את המציאות כמות שהיא, לצערינו... אין מילים! מלא ברגש.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 12:41 |
|
| |
זה מזעזע שהרשיתי לעצמי להתבטא כך.. בכל אופן, תודה לך, נגוהות :)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 13:33 |
|
| |
| נגוהות כתב: |  | כשגעש בראש ונוגה גם המח עצוב הגיון הכאב כה מדגיש
כשסער שוטף עגמומי גם השכל תוהה מחשבה
כי הלב - כבר פסק מהרגיש
וכשנפש נושפת מעמל ומרוץ מנסה לשמר - את הפנים
וכשנפש נושפת מנסה לאחוז את שבריה מעם השנים
וכשבלתי נסבל ועל סף המשבר הן הכח - מוגבל אין עם מי לדבר
ועצמי וזהות מהתלים בלי לאות בלי הותיר אף שריד משפיות
שוב הנפש נושפת וכמעט מתפרקת ואזל כבר אונה לגמרי
מתבהל הגיון מצווה מחשבה ונחפזת לשלוט בלי מיצר
ואזי כביכול אין כל כאב מהלב - להרגיש אז נבצר
ויורד כמו מסך וכעין רוגע נמסך והנפש הפעם - נופשת
אך עמוק ובפנים שם אין יד כי מגעת ידעתי - זו שלווה מטופשת... |
|
יואו. כ"כ פגע.. עלו דמעות. כ"כ אמיתי ומדוייק במילים.. תודה לך!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 17:39 |
|
| |
אנונימוס , תודה. החכמתי . כבקשתך לא אגיב לעומק הדברים , אך אי אפשר להתעלם. אני חושבת ששירך צריך להכנס לספרים של חינוך ילדים .
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 18:34 |
|
| |
תודה תסמכו עלי לפחות אלו שעברו את זה יזהרו כלפי ילדיהם...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2012 03:58 |
|
| |
הדף חלק, הם כתבו, התאכזבת
גורל כמאזין לבדיחה התפתל לדרכו
לו בדמע יכולתי דרור לקרוא
הפוך עוד דף, הספר ארוך
אם הלכת ואם לא אתה הרי פה
לא שם טוב לא בנים ובנות
נותר לזכור
בלכתי מי יזכור
גינונים על כל פנים ומחוות
בתוך הקרב הגדול
יזכור אלקים לו
לזכר ידיד נפש
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2012 12:22 |
|
| |
:'(
שלא תדע יותר צער.
[כתיבה יפה מאוד. אשמח אם תעלה גם שירים מעודדים..]
|
|
|
|
|