|
|
| נשלח ב-14/11/2011 20:22 |
 |
| |
אלי
אני ראיתי פה (שורת שיניים) של תנין באורך 2 מטר,
ולו מצאנו זאת בארכיאולוגיה, אין סבירות שנראה דבר כזה במציאות,
במילא מה סביר ומה לא סביר היא הנחה בסך הכל לפי המידע שלי ושלך כהיום,
יש הרבה עדויות של מראות בשמים מאסטרולוגים קדומים,
וחשבנו שהם לקחו אולי כדורים,
התברר אבל שהיקום מתפשט, במילא מה שאנו רואים היום בשמים לא נראה מחר, ומה שראו בשמים לפני מיליון שנה לא נראה היום,
תוקן על ידי maxmen ב- 14/11/2011 20:22:50
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 08:31 |
|
| |
| eli_s כתב: |  | דייר, לבנתיים הוא לא קבע הסתברות של כלום, הוא רק מסביר הכיצד אנו מחליטים איזו תאוריה נכונה על פי הסתברויות.
אנסה לפשט מה שהוא כתב בצורה כל כך מוצלחת ע"י דוגמא (שהובאה או מושפעת מקלגמורוב).
אם אדם זכה חמש פעמים רצופות בלוטו, ההסתברות לכך שזה קרה הינה נמוכה מאוד למרות שיש לנו עדות ראיה או שמיעה לכך.
במקרה כזה אנו נפעיל מיידית את המשטרה, מאחר שההסתברות לכך שנעשתה פה הונאה, גבוהה לעין ערוך מההסתברות כי אכן הוא זכה בלוטו חמישה פעמים.
כך - למרות עדיות שונות, אנו מחליטים מהי התאוריה הנכונה, ע"פ הסתברותה.
דוגמא נוספת: אם תהיה לנו עדות ראיה על חללית עם חייזרים שנחתה ברחובה של עיר, נעדיף את התאוריה שהאדם שראה זאת לקח את הכדורים הלא נכונים, מאשר את התאוריה כי אכן חללית נחתה כאן.
לבנתיים, פותח האשכול לא דיבר כלל על העובדות הספציפיות, הדת וכו', אלא אך ורק הגדיר בצורה מסודרת את הדרך לבדוק נכונות תאוריות המתייחסות לעובדות, באמצעות הסתברות. |
|
הכל טוב הכל יפה הכל נכון.
אבל אם החקירה המשטרתית תגלה באמת שהכל כשר ואין פה רמאות נקבל
את התוצאות ולא נתחיל לחשבן ולעשות שמיניות באוויר שזה לא מסתבר.
ואותו דבר בדיוק עם החללית אם תנחת חללית בלב בני ברק וזה ישודר בשידור חי בכל
ערוצי הטלויזיה ויפורסם בעיתון אז כן מסתבר שנחתה חללית בבני ברק
ולא יעזור שום דבר.
תחשוב קצת בהגיון מה ששיבולת טוען פשוט מגוחך לחלוטין הוא קובע מה אמין ומה לא
מה מסתבר ומה לא וגם אם יראו לו בעיניים הוא לא יקבל את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 12:02 |
|
| |
חלק 4 מתוך 5 - מדוע אי סבירותה של אי-נכונות העדות - אינה מדוייקת כלל להלן שני הסברים ליציאת מצריים, תחת ההנחה המחמירה באשכול דרכי הסקת מסקנות מתיעוד למציאות, כלומר שהתורה נכתבה בזמן שנטען בגרסה שלפנינו. לגבי הניסים, אני בוחר את האפשרות שהם לא התקיימו באופן מילולי. בתור דוגמה אשתמש בקריעת ים סוף, בה לדעתי כלל לא ארע שהמים נבקעו לשני חלקים בעלי חומות וכו' שאפשרו לעבור בים עמוק מספיק כדי להטביע את הצבא המצרי (מה כן ארע ציינתי בחלק 2). באותה מידה אפשר לדבר על המן, בו אין זה נכון שמדי יום הופיעו משום מקום מידת 43 ביצים כפול שני מיליון, למעט יום שישי בו הכמות היתה כפולה, של חומר שהרקיב לפי מודולו 7 מבריאת העולם וכו' (שוב, מה כן ארע ציינתי בחלק 2). לגבי התיעוד, אני בוחר את ההסבר שנראה לי הסביר ביותר מתוך אותו האשכול (מתוך דברי פרזנט וייתכן, בעיקר). התורה נכתבה ונשלטה ע"י קבוצה שולטת ומצומצמת, כנראה כהנים/לויים. האוריינות היתה נמוכה מאד באותה תקופה, והאחריות לכתבי הקודש נתפסה כמשהו שייך לה. התוכן בתורה אינו אפילו בהכרח שקר במובן הולכת שולל. הוא מתאר אירוע נשגב מאד מבחינת בנ"י - התהוות העם. הם ייחסו לכך משמעות דתית, ונטו לראות במאורעות ביטוי לרצון האל. התיאור בתורה הוא בחלקו מליצי ומפאר (כולל החלק שהשתתפו בו שני מיליון איש), בחלקו מתאר "ראוי היה להיות", וחלקו מקבע את סמכות הקבוצה השלטת. אם היו הסתייגויות מודעות לתיעוד - לא נשאר להן הד בגרסה הנוכחית (ואולי נשאר רק הד מאותם אנשים). השכנוע שמדובר בתיאורים מילוליים התפתח עם הזמן, ואולי התקבע לקראת בית שני. אני רוצה להדגיש: לפי הסבר זה, האנומאליה בתיעוד יציאת מצריים איננה ששני מיליון איש חזו (או שוכנעו שהם חזו) בדבר שלא היה ולא נברא, אלא אנומאליה תרבותית-דתית לגבי טקסט דתי - כיצד התקבל טקסט דתי המתאר מאורעות מוגזמים/מופרכים (כולל לגבי המשתתפים בו) כקאנוני.  כעת אנו נמצאים במצב דומה לחצי הראשון של חלק 3 (הסתברויות - כיצד משתמשים בהן). העקומה הכחולה מתארת את ההסתברות שקרו הניסים תחת ההתפלגות הידועה לנו לגבי התופעות הפיזיקליות הרלוונטיות. העקומה הירוקה מתארת את ההסתברות שקבוצת אנשים הסכימה לקבל את התורה כספר קאנוני למרות שמה שבאמת קרה הוא מה שתיארתי בפסקה הקודמת. יש לנו שאלה דומה לשאלה שם (האם להעדיף את ההסבר 0 או מינוס 2). העקומה הכחולה מעדיפה את ההסבר שהניסים לא ארעו, והעקומה הירוקה מעדיפה את ההסבר שבנ"י חתמו על ספר שכל כולו היה נכון. איך מכריעים? שוב, לפי רוחב העקומות. אני טוען שהעקומה הכחולה שפיצית לאין ערוך מהעקומה הכתומה, וכמעט אין מה לשקול כאן - האלטרנטיבה לניסים היא הסבירה. כדי להבין למה, יש לחזור לחצי השני של חלק 3 (הסתברויות - כיצד קובעים אותן). כזכור, זה הולך כך: - אבן היסוד זה לבצע מדידות בלתי תלויות.
- אם אפשר לבצע את המדידות ישירות על המאורע - עדיף. אם לא - על מודל שמוביל אליו.
אלו הדברים שמובילים לעקומה צרה וגבוהה. אבל כאן יש הסבר אובייקטיווי לחלוטין מדוע מדידות על התנהגות חברות בני אדם שונות ממדידות על התופעות האחרות כאן: - יש יחסית מעט מאד חברות אנושיות לתצפת עליהן, התצפיות בתוכן כלל אינן בלתי תלויות, ואפילו התצפיות ביניהן אינן בלתי תלויות.
- טכנית, לפחות בחברה שבה אנו חיים כיום, אי אפשר לבצע ניסויים מבוקרים על (מודלים של) בני אדם.
מספר התצפיות הבלתי תלויות הישירות-יחסית כמה תצפיות בלתי תלויות יש לנו לגבי גופי מים? אם יש סדרה של ניסויים, וכל אחת אינה משנה את המצב המולקולארי של המים, הן בלתי תלויות (שלילת משפט זה ללא נימוק היא הנחת המבוקש). כדי לבדוק האם הרמת מטה גורמת למים להבקע לשתי חומות, אני יכול לבצע עשרות ניסויים בלתי תלויים ע"י ריצה מסביב לכנרת אגב ניפנוף במקל מטאטא (שלילת קשר הניסוי ללא נימוק פיזיקאלי היא שוב הנחת המבוקש). מי שרוצה, מוזמן לכמת את כמות התצפיות הבלתי-תלויות הסותרות את בקיעת ים סוף (לפי ווריאציה ספיציפית שהיא עדיין מאורע ניסי לכל הדעות) עם פיזיקאי מומחה למכניקה סטטיסטית (קולמוגורוב אולי?). מאידך, כמה תצפיות בלתי תלויות יש בתוך אותה דת? מעט מאד. בדתות, אנשים מושפעים מעמיתים/מנהיגים בעלי אותן אמונות דתיות, ובודאי שהם מושפעים מהאמונות הדתיות של אלה שגידלו אותם. ובכלל, כמה תרבויות שונות בעולם העתיק ידועות לנו, כמה טקסטים דתיים מכוננים, וכמה דתות? אין צורך לכמת את מספר התצפיות לגבי גופי מים כדי לראות שהמספר קטן בסדרי גודל רבים. מעבר לכך, האם גם כאן בכלל מדובר בממצאים בלתי תלויים? לא. היות שהכתב, מה שמאפשר לנו היום לדעת במה האמינו אנשים בעבר, עבר באינטראקציה בין אנשים שונים וקבוצות שונות, אי אפשר להניח שהדתות והתרבויות עצמן התפתחו בלי השפעות הדדיות. יותר מכך, אפשר לראות השפעות ישירות בין תרבויות ודתות: קבוצת האלים היוונית פחות או יותר אומצה ע"י הרומאים, לדוגמה. שתי המחשות: - לפני כ3000 שנה נערך ניסוי באזור מדבר סיני לגבי קבלת טקסט דתי. לפני כ2000 שנה נערך ניסוי דומה קרוב לשם. בראשון יש תיעוד לכאורה על נס לאומי, ובשני יש רק תיעוד לכאורה על נס לקבוצה של אלפים. האם מדובר בניסויים בלתי תלויים? לחלוטין לא. הניסוי השני התבצע על קבוצת בני אדם שתוצאת הניסוי הראשון היתה הדבר החשוב בחייהם. נס לקבוצה גדולה הספיק להם בניסוי אחר, בו עובדתית ידוע שהם כבר האמינו שנס לאומי - לתפיסתם המוביל לנס החדש - כבר ארע.
- נניח היפותטית שהיתה נתנת לנו יד חופשית לחזור שוב על יציאת מצריים כניסוי. היינו מגדלים שבט בתנאי סמי-אוריינות ובבידוד מההיסטוריה הידועה לנו מאז יציאת מצריים ועד היום, מעבירים אותו חוויה קיומית כלשהי, ובודקים האם התקבל משם טקסט דתי בעל תופעות על טבעיות. כמה תצפיות בלתי תלויות על גופי מים היה אפשר לערוך באותו פרק זמן ובאותם משאבים?
אפשרויות המדידה על מודלים
תזכורת: זה מה שעושים בלית ברירה כשאי אפשר לערוך תצפיות ישירות רבות (כמו במקרה זה). נניח, לדוגמה שרוצים להעריך את עוצמתו של מקור אור רחוק. מוצאים מסברא שעוצמת האור דועכת כמו המרחק בשלישית, מאמתים זאת ע"י תצפיות במרחקים קרובים יותר (רצוי כמה שיותר קרובים למרחק המבוקש), ומשתמשים בזאת לגבי המקור הרחוק. בהקשר של קבלת התורה, השאלה היא האם אנו יכולים ליזום/להשתמש בתצפיות על קבוצות בתנאים קרובים לנו יותר מאשר בנ"י ההיסטוריים, כדי לבנות מודל לגודל האנומאליה, אולי מדתות עכשוויות יותר, אירועים פחות מכוננים, אידיאולוגיות חזקות דמויות דתות, וכו'. ג'וזף סמית, לדוגמה, מייסד דת המורמונים (נפוצה יותר מהיהדות), הכתיב את ספר המורמון למאמין, בפני קהל לעתים, כשהוא כובש את פניו בכובע שבתוכו כביכול שכן מלאך שהכתיב לו תרגום של טקסט מצרי רשום על לוחות זהב. בשלב מסויים אותו המאמין לקח 116 דפים של תרגומים, הראה אותם למשפחתו, ואיבד אותם. ג'וזף סמית טען שהמלאך התעצבן ואינו מסכים לחזור על התרגום פעם נוספת. הוא טען שלמרבה המזל, אותם הסיפורים מופיעים בהמשך הטקסט, אך בגרסה מעט שונה. לכן, הוא המשיך, אותם הסיפורים יתורגמו שוב, אך ייתכן שהנוסח יהיה שונה ממה שאנשים זוכרים. הדת המורמונית, להזכיר שוב, נפוצה היום הרבה יותר מהיהדות. האם אפשר לבנות מודל מדברים כאלה, לפיו יהיה אפשר להעריך את גודל האנומאליה בקבלת הטקסט ביציאת מצריים? בחלק א' אני אמנה את הגורמים הרלוונטיים למודלים, לדעתי, ובחלק ב' אסביר מדוע מהותית קשה יותר לבנות מודל כזה לגבי חברות אנושיות מאשר לגבי גופי מים. א. הגורמים הרלוונטיים למודלים לגבי גופי מים, הפקטורים הרלוונטיים היחידים הם דברים כמו מליחות, טמפרטורת המים, משתנים סביבתיים (צורת האגם, רוחות), וכו'. בהעדר נימוקים פיזיקאליים, כל פקטור אחר הוא הנחת המבוקש. לגבי סיפורי יציאת מצריים, אני מזהה את הפקטורים הבאים כרלוונטיים לבניית מודל של גודל האנומאליה: - כתיבה מליצית או מוגזמת בטקסטים דתיים. דבר זה קיים, לדוגמה, בסיפורי קרישנה (כביכול הרים הר שלם והחזיק אותו מעל כפר במשך שבוע כדי להצילו משיטפון, נשוי ל16,108 נשים בו זמנית, ודברים רבים אחרים), הברית החדשה (האכלת חמשת אלפי איש מכמות מזון זעומה [מזכיר משהו, אגב?], חושך שנופל על הארץ למשך 3 שעות בהן נצלב ישו, וכו'), ודברים רבים שונים ומשונים אחרים.
- נטיה לראיית אירוע לאומי כבעל משמעות דתית. דבר זה קיים, לדוגמה, באנומאליה המתועדת להפליא של שתי הפלישות המונגוליות ליפאן שניגפו בסערות בתזמון מושלם, מגיפות ימי הביניים, מלחמת ששת הימים, וכו'.
- תכונת הנס המתגלגל - מי שמאמין בנס אחד, נוטה להאמין יותר לניסים הבאים לשיטתו. זה מסביר, לדוגמה, איך אף חסיד באבא-סאלי אינו מתרגש מנס הבתולה מפטימה וכן ההיפך.
- חשיבה לא-אנליטית/לא-סטטיסית בעת העתיקה. אולי אנשים היום אינם חכמים יותר, ובודאי ספקנים היו תמיד, אך יש לזכור שהשיטה הסוקראטית היתה די חדשנית לשעתה. על סטטיסטיקה בכלל אין מה לדבר - צריך לאגור המון סטטיסטיקה כדי להבין שהיא בכלל עובדת.
- יחס מיוחד לגבי בעלי הסמכות לכתוב טקסט דתי. אני מזכיר שוב את סיפורו המגוחך של ג'וזף סמית למעלה. בנוסף, ישנם ארבעת ספרי הברית החדשה הכתובים כתיעוד היסטוריה אך סותרים זה את זה, ועוד.
- מחיקת אלטרנטיבות להיסטוריה הרשמית ע"י מנצחים/שולטים. מטבע הדברים יש פחות ממצאים לכך. סבורני שהרעיון הגיוני מספיק כדי להכלילו ללא הנחת המבוקש.
ב. היכולת לבנות מודל. לגבי גופי מים, אפשר לבנות במעבדה גרסה מוקטנת של גוף המים ומשתניו הסביבתיים, ולאמת מודל כלשהו. יחסית פשוט לחזור על אותו הניסוי מספר רב של פעמים, ולחלופין לקבע את כל הגורמים האחרים ולשנות רק אחד מהם (לדוגמה, הכל נשאר זהה למעט מליחות המים).
לגבי בני אדם, המצב שונה לחלוטין. ניקח לדוגמה את השאלה הפשוטה יחסית, האם אפשר לבנות מודל המניב את שינוי השכר הנגרם כתוצאה מלימודים בבית ספר. הדרך הנכונה והמדוייקת לבדוק דבר זה היא ע"י הגרלת שתי קבוצות ילדים באופן רנדומי, ומניעת קבוצה אחת מלימודים בבית ספר. את זה, כמובן, אי אפשר לעשות בחברה של היום. מבחינת החברה היום, לא מדובר בעניין טכני של כמה קשה או יקר לבצע את הניסוי - זה פשוט לא אתי ולא חוקי. כל המחקרים העוסקים בכך מטפלים (אם בכלל) בבעיות של משתנים נסתרים קורלטיביים להחלטת ההורים לשלוח ילדים לבית ספר ע"י שיטות עקיפות מאד. המובהקות של התוצאות היא בהתאם. אני חושב שהקושי לבנות מודל מתוך הגורמים המתוארים למעלה, ועוד על חברת אנשים (לא בן אדם יחיד), ברורים למדי. מדובר במשהו שהדיוק שלו נמוך בסדרי גודל רבים ממה שאפשר לדעת על תופעות פיזיקאליות אחרות. אז מה יוצאות ההסתברויות?
אז ככה: ההסתברות שהתיעוד היה מוגזם הוא 0.13, וההסתברות לניסים היא רק 0.000000036. וברצינות, אינני יודע לחשב את ההסתברויות כמספרים. נימקתי מדוע דיוק אי-סבירות התיעוד המוגזם נמוך בסדרי גודל מדיוק אי-סבירות הניסים. כטענה מדעית, זה מספיק. את דיוק אי-סבירות בקיעת ים סוף, לדוגמה, נראה לי שפיזיקאי המתמחה במכניקה סטטיסטית היה יכול להעריך. נטל שיערוך דיוק אי-סבירות התיעוד המוגזם הוא על מאמיני הניסים, ונימקתי מדוע אין להם כלים לעשות זאת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 12:16 |
|
| |
| דייר כתב: | | דייר, לבנתיים הוא לא קבע הסתברות של כלום, הוא רק מסביר הכיצד אנו מחליטים איזו תאוריה נכונה על פי הסתברויות.
אנסה לפשט מה שהוא כתב בצורה כל כך מוצלחת ע"י דוגמא (שהובאה או מושפעת מקלגמורוב).
אם אדם זכה חמש פעמים רצופות בלוטו, ההסתברות לכך שזה קרה הינה נמוכה מאוד למרות שיש לנו עדות ראיה או שמיעה לכך.
במקרה כזה אנו נפעיל מיידית את המשטרה, מאחר שההסתברות לכך שנעשתה פה הונאה, גבוהה לעין ערוך מההסתברות כי אכן הוא זכה בלוטו חמישה פעמים.
כך - למרות עדיות שונות, אנו מחליטים מהי התאוריה הנכונה, ע"פ הסתברותה.
דוגמא נוספת: אם תהיה לנו עדות ראיה על חללית עם חייזרים שנחתה ברחובה של עיר, נעדיף את התאוריה שהאדם שראה זאת לקח את הכדורים הלא נכונים, מאשר את התאוריה כי אכן חללית נחתה כאן.
לבנתיים, פותח האשכול לא דיבר כלל על העובדות הספציפיות, הדת וכו', אלא אך ורק הגדיר בצורה מסודרת את הדרך לבדוק נכונות תאוריות המתייחסות לעובדות, באמצעות הסתברות.
הכל טוב הכל יפה הכל נכון.
אבל אם החקירה המשטרתית תגלה באמת שהכל כשר ואין פה רמאות נקבל
את התוצאות ולא נתחיל לחשבן ולעשות שמיניות באוויר שזה לא מסתבר.
ואותו דבר בדיוק עם החללית אם תנחת חללית בלב בני ברק וזה ישודר בשידור חי בכל
ערוצי הטלויזיה ויפורסם בעיתון אז כן מסתבר שנחתה חללית בבני ברק
ולא יעזור שום דבר.
תחשוב קצת בהגיון מה ששיבולת טוען פשוט מגוחך לחלוטין הוא קובע מה אמין ומה לא
מה מסתבר ומה לא וגם אם יראו לו בעיניים הוא לא יקבל את זה.
|
|
אם חקירת המשטרה תגלה כי הכל היה כשר, אנו נוסיף זאת למשוואה. אם יהיו הרבה עדים לחללית, אנו נוסיף גם זאת למשוואה. וקל להבין.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 12:36 |
|
| |
| maxmen כתב: | | אלי
אני ראיתי פה (שורת שיניים) של תנין באורך 2 מטר,
ולו מצאנו זאת בארכיאולוגיה, אין סבירות שנראה דבר כזה במציאות,
במילא מה סביר ומה לא סביר היא הנחה בסך הכל לפי המידע שלי ושלך כהיום,
יש הרבה עדויות של מראות בשמים מאסטרולוגים קדומים,
וחשבנו שהם לקחו אולי כדורים,
התברר אבל שהיקום מתפשט, במילא מה שאנו רואים היום בשמים לא נראה מחר, ומה שראו בשמים לפני מיליון שנה לא נראה היום,
תוקן על ידי maxmen ב- 14/11/2011 20:22:50 |
|
מקסמן, הנה שתי דוגמות לאמירות פוקר שאפשר להפסיד בעזרתן המון כסף:
- רצף שלוש מלכות דוקא לא בלתי סביר. יש כבר מלכה על השולחן. מספיק שבמהלך הבא תצא עוד מלכה, וכבר יהיה זוג.
- רצף ארבעה מלכים על השולחן הוא דוקא לא בלתי סביר. פעם ראיתי מישהו שהימר בדיוק על האפשרות הזאת, והוא זכה בהמון כסף. אם הוא היה חושב שזה לא סביר, הוא לא היה מרוויח כ"כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 13:14 |
|
| |
"מחיקת אלטרנטיבות להיסטוריה הרשמית ע"י מנצחים/שולטים. מטבע הדברים יש פחות ממצאים לכך. סבורני שהרעיון הגיוני מספיק כדי להכלילו ללא הנחת המבוקש "
האם חסרות דוגמאות להסטוריה מומצאת בעבר הקרוב ובהווה כאן ועכשו?
הרי הקומוניסטים והנאצים שכתבו את ההסטוריה.
ההסטוריה של מלחמת העצמאות -יש הסטוריה ערבית ויש הסטוריה יהודית על הארועים.
ברור שאחת מהן מומצאת לצורך תעמולה.
כאן ועכשו בצפון קוריאה לומדים ילדים הסטוריה שהומצאה ידי שליטים לצרכי תעמולה.
וחזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם מפני שהעוילם גוילם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 13:55 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | "מחיקת אלטרנטיבות להיסטוריה הרשמית ע"י מנצחים/שולטים. מטבע הדברים יש פחות ממצאים לכך. סבורני שהרעיון הגיוני מספיק כדי להכלילו ללא הנחת המבוקש "
האם חסרות דוגמאות להסטוריה מומצאת בעבר הקרוב ובהווה כאן ועכשו?
|
|
את צודקת. הניסוח המקורי לא טוב. לא מדובר בהכרח במחיקה אקטיבית של היסטוריה, אלא בהשלטת היסטוריה. הדוגמות (צענע: דוגמות או דוגמאות?) שהבאת בהחלט מספקות.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 15/11/2011 14:17:15
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 16:22 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: | | | מקסמן, הנה שתי דוגמות לאמירות פוקר שאפשר להפסיד בעזרתן המון כסף:
- רצף שלוש מלכות דוקא לא בלתי סביר. יש כבר מלכה על השולחן. מספיק שבמהלך הבא תצא עוד מלכה, וכבר יהיה זוג.
- רצף ארבעה מלכים על השולחן הוא דוקא לא בלתי סביר. פעם ראיתי מישהו שהימר בדיוק על האפשרות הזאת, והוא זכה בהמון כסף. אם הוא היה חושב שזה לא סביר, הוא לא היה מרוויח כ"כ.
|
|
אתה מדבר על לקחת רזיקה כלכלית או כל רזיקה אחרת, או אתה רוצה להוכיח את העבר על פי ההסתברות ?
ובכן אין לזה היגיון להוכיח מה היה לפי הסתברות שהיא מתחילה בנויה על פי הנחות מראש, לפי הידע שלנו עכשיו והיום,
אגב: לא היו ניסים אף פעם ותשכח מזה, לא בגלל ההסתברות רק בגלל שכך כתוב במסורת עצמה אין חדש תחת השמש ועוד הרבה על זו הדרך, ודברה תורה בשלון הבאי,
לסיכום:
1, לא היה נסים אף פעם,
2, הסתברות לא משנה מציאות, הסתברות משמשת אך ורק לקחת רזיקה וכדומה, במילא מה היה ומה לא היה צריך לדעת את האמת, ההסתברות יכול רק לכוון אותך לפי ההסתברות, אבל היא לא משנה את המציאות מה היה ומה לא היה,
וכמובן לא מציל אותנו להיפגע ח"ו מתאונת דרכים,
אגב: השימוש בהסתברות עושים גם הנוצרים והמחבתים, מה שהם לא מבינים זה מה שאמרתי לעיל,
תוקן על ידי maxmen ב- 15/11/2011 16:24:24
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 18:17 |
|
| |
| maxmen כתב: | | | לא היו ניסים אף פעם ותשכח מזה, לא בגלל ההסתברות רק בגלל שכך כתוב במסורת עצמה אין חדש תחת השמש ועוד הרבה על זו הדרך, ודברה תורה בשלון הבאי, |
|
לראשונה אני רואה דעה שעל פי התורה/היהדות לא היו ניסים.
תוכל, בבקשה, לפתוח אשכול נפרד על זה.
אני מאמין שזה יהיה אחד הדיונים המגניבים ביותר !
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 18:31 |
|
| |
| פינגווינאי כתב: | | תוכל, בבקשה, לפתוח אשכול נפרד על זה.
אני מאמין שזה יהיה אחד הדיונים המגניבים ביותר !
|
|
חז"ל אומרים בעקבות דברי שלמה בקהלת שאין חדש תחת השמש, שעשרה דברים נבראו בבין השמשות,
וזה הדעה אצל הרבה מחכמינו,
אגב: פתחתי הרבה אשכולות בעניין במישרין ובעקיפין
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 19:05 |
|
| |
תודה! אגב, בדף שאליו הפנית כתוב שהיוצאות מן הכלל הן המילים שמשמעותן אינה נקבה. ככל הידוע לי יש עוד יוצא מן הכלל שאינו נופל תחת הגדרה זו - "סבתא".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 20:28 |
|
| |
לפי המקור הנ"ל נראה שיש כאן לפחות שני מקרים ואולי יותר,של :חוק שלא מתבצע במציאות.
יכול להיות שהם טוענים שסבתא צריך בעצם לכתוב: סבתה.
גם את המילה דוגמא הם קובעים שצריך לכתוב :דוגמה
גם רישה וסיפה בד"כ כותבים רישא וסיפא.
יכול להיות שהציבור לא משנה דברים בקלות לפי דרישת האקדמיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 20:42 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | לפי המקור הנ"ל נראה שיש כאן לפחות שני מקרים ואולי יותר,של :חוק שלא מתבצע במציאות.
יכול להיות שהם טוענים שסבתא צריך בעצם לכתוב: סבתה.
גם את המילה דוגמא הם קובעים שצריך לכתוב :דוגמה
גם רישה וסיפה בד"כ כותבים רישא וסיפא.
יכול להיות שהציבור לא משנה דברים בקלות לפי דרישת האקדמיה. |
|
שוב תודה.
יש שם ציטוט של החלטת האקדמיה ללשון. מילות הנקבה שמקורן בארמית משנות את האות הסופית מ'א', ל'ה', למעט היוצא מן הכלל "סבתא". אכן יש לכתוב "דוגמה" (זה היה הבסיס לשאלתי מקודם לגבי "דוגמות").
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 20:53 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | "מחיקת אלטרנטיבות להיסטוריה הרשמית ע"י מנצחים/שולטים. מטבע הדברים יש פחות ממצאים לכך. סבורני שהרעיון הגיוני מספיק כדי להכלילו ללא הנחת המבוקש "
האם חסרות דוגמאות להסטוריה מומצאת בעבר הקרוב ובהווה כאן ועכשו?
הרי הקומוניסטים והנאצים שכתבו את ההסטוריה.
ההסטוריה של מלחמת העצמאות -יש הסטוריה ערבית ויש הסטוריה יהודית על הארועים.
ברור שאחת מהן מומצאת לצורך תעמולה.
כאן ועכשו בצפון קוריאה לומדים ילדים הסטוריה שהומצאה ידי שליטים לצרכי תעמולה.
וחזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם מפני שהעוילם גוילם.
|
|
מעניין לראות שהתנ"ך מתחילתו ועד סופו מתאר את עם ישראל
כעם שכפו עליו את התורה וכל נסיונו להשתחרר ממנה למעט תקופות קצרות.
אני לא ראיתי בתנ"ך איזו השתוקקות מיוחדת לבלוע שקרים קדושים או להאמין במשהו
ערטילאי.
אם כבר חז"ל אומרים שהגויים הם קרובי תשובה יותר מעם ישראל שהוא קשה עורף ועקשן.
|
|
|
|
|
