ניסי יציאת מצרים: העמדה השוללת (שם זמני)

דבריך במהלך האשכול נכוחים ונכונים בעיני ברובם, אולם יש לי הערה קטנה, ואחריה אביא את דעתי בנידון (דעה שהתבססה אצלי בין השאר עקב התובנות שהעלית לאורך הדיונים בפורום בשבועות האחרונים).

אני לא בטוח שהדרך למדוד את אי הסבירות של יציאת מצרים היא באמצעות מדידת התצפיות על הפיזיקה של המים וכד' וההסתברות שהפיזיקה הזו תשתנה, כיוון שהטענה היא לא שפתאום השתנה משהו במים, אלא שהשתנה משהו בעולם, אלוהים האין סופי החליט לממש את הברית אותה הוא כרת עם אברהם עקב התנהגותו הטובה.

אני אמחיש את הטיעון שלי, בו נניח שנניח שהסיכוי שתתרחש אנומליה כמו שקרתה בקריעת ים סוף הוא על פי התצפיות הידועות היום: 10^10 ואילו לשקר המוני הסיכוי הוא 10^12 , אנחנו נוכל להגיע למסקנה שקריעת ים סוף התרחשה. כעת נניח שהאנומליה בירידת המן היא גם 10^10 , כעת בצירוף שתי האנומליות נגיע למסקנה שהסיכוי שמאורעות יציאת מצרים הם נכונים הוא: 10^20 . ולכן נגיע למסקנה שהיה פה שקר.

 אולם יש בעיה בטיעון הזה, כי הרי הטוען לקיומם של מאורעות יציאת מצרים טוען שהגיע גורם חיצוני בעל כוח גדול שעשה את יציאת מצרים. אם טענתו נכונה, הרי שאין הבדל מבחינת הסבירות האם ירידת המן התרחשה או לא. כי יש להניח שאלוהים שמסוגל לבקוע את הים, מסוגל גם להוריד מן, להוציא מים מסלע, ולעצור את השמש בגבעון.

במילים אחרות, הדיון צריך להיות לא על אנומליות פיזיקליות, אלא על הסיכוי שקיים ויופיע אל שיחליט לגאול קבוצת עבדים במדבר סיני במגוון האמצעים הניסיים העומדים לרשותו. כמובן שסיכוי של דבר כזה איננו ניתן לאומדן כי אין לו פריור אמפירי.

לדעתי, כפי שכתבתי בויכוח עם דינוזאורוס, הדרך למדוד (במידה גסה) את הסבירות של אירועים שאין להם פריור אמפירי, הוא על ידי בחינת "המיוחדות" שלהם.

כפי שכתבתי בדיון ההוא, מיוחדות איננה מתבטא רק בנדירותו של האירוע, כיוון שכל יום קורים אירועים נדירים (כלומר אירועים שהסיכוי לנבא אותם אפריורית שואף לאפס), והסיכוי שאדם כל שהוא יחשף לאירוע נדיר הוא די גדול (כיוון שמבין הקבוצה האין סופית של אירועים נדירים אפשריים  כמה מתרחשים מידי יום). לכן כדי לשלול אמינות של אדם אמין יש למצוא תתי קבוצות של אירועים נדירים שיש להם מאפיינים מיוחדים, מעבד לנדירות הספציפית שלהם.

אני אנסה לבנות איזו שהיא היררכיה של אירועים נדירים:

א. מדען x מצא עצמות של דינוזאור נדיר y במקום z בזמן w: הסיכוי אפריורית שx  ימצא את y בz הוא כמובן  קטן מאוד. אולם זה לא מפריע לנו כיוון שהסיכוי שמדען כל שהוא ימצא חיה נדירה כלשהיא במקום כל שהוא בזמן כל שהוא הוא גדול מאוד, דברים כאלו קורים מידי יום. כלומר, למרות שהמקרה הספציפי כשלעצמו הוא נדיר, אין בו שום מאפיין שמייחד אותו על פני מציאה של חיפושית נדירה במקום ובזמן אחר. נוכל לתת כותרת לסוג כזה של תגליות: הרחבת הידע שלנו בפרטים טריוויאליים על הטבע.

ב. מדען x טוען שתחת תנאים y  מסויימים חלקיק z נע במהירות הגבוהה ממהירות האור: פה נדרוש כמובן בדיקות הרבה יותר קפדניות על מנת לאמת את התגלית. זאת למרות שיתכנו אירועים דומים ברמתם (נניח מישהו יטען שבוזון היגס הוא בעצם קווארק קסום מסתובב, (סתם קשקשתי, אני לא ממש יודע על מה אני מדבר J)). אולם ניתן לשים את כל סוגי התגליות הללו תחת הכותרת: שינוי הידע שלנו על חוקי הטבע בצורה מהותית.  תגליות אלו הן שונות  בצורה מהותית מהתגליות בסעיף הקודם, כלומר, יש דבר שהופך אותם למיוחדות או יוצאות דופן מעצם טבען יותר מהתגליות הקודמות, תגליות מסוג זה הן תגליות שקורות פעם בכמה עשרות שנים, לכן יש לבדוק אותם  משקר או מטעות בצורה הרבה יותר אינטנסיבית.

ג.   אומה x טוענת שאלוהים הכל יכול y כרת איתה ברית, ירד באש על הר z, ושינה את חוקי הטבע s,t,w בשבילה. אין שום ספק שטיעון כזה עולה במיוחדות  שלו הן על תגליות טריוויאליות בחוקי הטבע, והן על תגליות של שינוי בחוקי הטבע. לדעתי קשה לשים טיעון מסוג זה במסגרת רחבה מאוד, מכיוון שבאופן ברור ביותר המיוחדות של אירוע כזה עולה על כל דבר שאנחנו מכירים.  הכותרת הרלוונטית לאירוע כזה היא אם כן: התגלות והתערבות אלוהית ישירה של אלוהים בחוקי הטבע.

צריך לשים לב שמה שנדיר פה, הוא לא אירוע יציאת מצרים כשלעצמו, אלא כל דבר הדומה לו, למעשה לסיפור יציאת מצרים אין פיריור אמפירי לא רק ברמת האירוע עצמו, אלא ברמת קבוצת המיוחדות לה הוא שייך. כלומר, אירועים שהמיוחדות שלהם דומה לרמת המיוחדות של סיפור יציאת מצרים לא קרו מעולם, או במילים אחרות: כל תגלית מדעית או סיפור היסטורי שניתן לחשוב עליהם, נראים כחסרי חשיבות לעומת אירועי יציאת מצרים.

מכיוון שאין פריור אמפירי לסוג כזה של אירועים, אין שום דרך להעריך בדרכים מקובלות את הסיכויים שהוא יתרחש, מה שברור הוא, שהסיכוי הוא נמוך יותר מכל טענה מדעית שנטענה אי פעם.

עד כאן הטענה שההסתברות לאירועי יציאת מצרים היא נמוכה מצד עצם אירועים.

באשכול דרכי הסקת מסקנות מתיעוד על המציאות הראיתי שמלבד ה"מיוחדות" העצמית של אירועי יציאת מצרים, יש בהם יחוד נוסף על תגליות מדעיות אחרות, והוא שהם מעוררי חשד כבד, כיוון שהאופי שלהם "מתאים" יותר מידי למה שהיינו מצפים לשמוע לו הסיפור היה מומצא על ידי אנשים באלף השני לפני הספירה.

אני חושב שכל אחת מהטענות הללו מספיקה כדי למצב את יציאת מצרים כאירוע בלתי סביר ביותר, אירוע שהוכחתו תדרוש ראיות חד משמעיות, שאין שום דרך לפרוך אותם, גם על ידי הצעת תרחישים בלתי סבירים.

צירוף של שתי הטענות הללו (המיוחדות + החשד), הופך לדעתי את יציאת מצרים לאירוע פנטסטי ברמה כזאת, כך שקשה לדמיין רמת סבירות נמוכה מזו לקיומו.