"קיצור תולדות האנושות" מאת הררי: ביקורת פילוסופית

"בסקירתו על "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי, כותב ד"ר בוזגלו:
"למען האמת, בפרקים הראשונים בתיאור הלקטים–ציידים נראה שאנו מקבלים קצת פירוט והסבר, פוגשים בתיאוריות מתחרות, ואולם ככל שהספר מגיע לנושאים אידיאולוגיים ההישג אובד."
* *
למען האמת, הוא איננו האדם הראשון שאני שומע ממנו דברים דומים. זו היתה גם תחושתי שלי: בתחומים שהבנתי בהם חיצונית או שטחית, הוא נשמע אמין, ברור, בהיר, כוללני ומאיר עיניים. אבל כשהוא מגיע לתחומים שאני מבין בהם - אני מוצא את הסבריו שטחיים, חד צדדיים, מגמתיים מאד. כך גם אצל ד"ר בוזגלו: כל עוד מדובר באנתרופולוגיה פרהיסטורית, הוא מתרשם. כשהספר מגיע לתיאוריות פילוסופיות ודתיות, מתברר שלבטחון העצמי אין כיסוי. ולמעשה, כאמור, הרבה חשים כך: בתחומים שהם אינם מצויים בהם הספר מצויין, אבל כשאתה יודע על מה הוא מדבר - הקסם מתפוגג. 
* *
הספר הזה הוא מופת של אחיזת עיניים. בזמן קצר להדהים הוא כבש לו מקום ללא ערעור בין הספרים המכוננים, וכבר הספיקו לקרוא על שמו תערוכה במוזיאון ישראל, ששמה מושך המוני מבקרים (למרות שהתערוכה עצמה לא ממש קשורה). אנשי המוזיאון זיהו את הפוטנציאל השיווקי הטמון ברב מכר הזה. 
* *
ולמעשה, זו תמציתה של הכריזמה. היכולת הקסומה והחמקמקה, לנטוע בשומע את התחושה שלדובר יש כל הפתרונות, והם ודאיים וברורים ובעיקר נחרצים מאד ולא לוקחים שבויים; וכל שנותר לשומע לעשות, הוא לעצום עיניים וללכת אחרי הדובר אל מחוזות האושר ושדות הציד הנצחיים, כי עמו האמת. 
* *
"הַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר, וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל-יְדֵיהֶם, וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן; וּמַה-תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ."

(ד"ר חגי משגב, פ"ב)

    הדת הקפיטליסטית

    http://www.haaretz.co.il/blogs/orikatz/1.2706743

ההוא בהארץ לא הבין שאצל הררי דת = סדר חברתי

בעקבות קריאה ב'קיצור תולדות האנושות' מאת הררי, מעלה מיימוני כמה תפיסות מן הספר, המטרידות את אנשי המסורת.
את הספר לא קראתי ואיני מעיד על טיבו. הוא נכתב בעקבות הרצאת מבוא על הנושא הזה באוניברסיטה. אפשר לצפות בהרצאה ברשת. אבל התפיסות המטרידות מקורן אינו בספר של הררי אלא בתפיסות מדעיות אשר המחבר מביא אותן. הן אכן מטרידות, מטרידות מאד, לא רק את היהודי האורתודוכסי, אלא בני אדם רבים בעולם אשר דעתם עוצבה על ידי רעיונות 'מסורתיים' ותפיסות יסוד מקובלות אלפי שנים. חשבתי להביא את העניין הזה בשיחה נפרדת, גם כתבתי טיוטא, ונמנעתי משום הכאב הגלום בנושא.

הערה לדיון 'מדע בלי פילוסופיה' של מימוני.
כאן, נראה לי, כי הטעות אצל מיימוני. יש הרבה מחלוקות במדע הטבע. יש פרושים שונים לתופעות, יש גם הבנות שונות בפילוסופיה של המתמטיקה, שהיא מדע טהור. אבל יש מתודה מדעית הכפויה עלינו על ידי התבונה שלנו, שהיא, אכן, מן הטבע. אם קיימת הוכחה בדוקה לטענה מסוימת, הטענה וההוכחה שלה נכפות על כל בעל תבונה. גם המחלוקת מתבררת באותה הדרך.

הרעיון כי כל בני האדם שווים, כי כולם נושאי כבוד וחירות 'מן הטבע' הוא, כמובן, פיקציה גמורה. תנאים ש'מן הטבע' הם הכרחיים. אינני יכול לחיות מבלי לנשום, לשתות מים, לאכול. הפרת התנאי מן הטבע גוררת קנס מן הטבע. אם לא אנשום, אמות. הפיקציה ניתנת בקלות לביטול ולהתעלמות מבלי שיקרה דבר, מבלי שמפר הפיקציה הזו יקנס באלו שהם 'דמי ביטול'. כיוון שמיימוני מביא את האמריקאנים כדוגמה, הנה לבנים נאורים אלו, שהושפעו מרעיונות ההשכלה הצרפתית לא הכירו באנשים שצבע עורם כהה כבעלי הזכויות האלו ש'מן הטבע'.
הביטוי 'מן הטבע' נועד לתת חיזוק לתביעת הזכויות האלו, ומניעת ביטולם. ברור שתביעת הזכויות אפשרית אך ורק בתוך חברה המקבלת עליה את קיום הזכויות האלו כ'ערך מן הטבע'. במדבר, האדם הוא הפקר, נתון לחסדי חזק ממנו, אדם או בעל חיים אחר. כי חוק הטבע שבמדבר מעניק את השלטון לחזק.
זאת ועוד. הפיקציה מתחייבת מן התנאי היסודי של המוסר, - החירות. אני יכול לקבל על עצמי, או לדחות מעצמי, את זכויותיו של האחר כיצור בעל ערך. לא היו 'מן הטבע' היו כפויות עלי, ולכן קבלתן היתה מחוץ לתחומו של המוסר.

רעיון 'הבריאה בצלם' של האדם באשר הוא אדם, הוא, אכן, אחד הגדולים ביותר הבאים בתורה במובנה הרחב, אבל אנחנו, היהודים, אף פעם לא הצטיינו, לא בפיתוח הרעיון הזה ולא במימושו, לא בינינו, ודאי לא במובנו הכלל אנושי, הקוסמופוליטי. הרעיון לפיו תבונת האדם, - כל בני האדם, - היא אלהית, והיא חלק מן התבונה האלהית הכללית, המושלת בטבע כולו, מופיע במחשבה היוונית ומתגלם בחוזקה במחשבה הסטואית הקוסמופוליטית. תאור סטואי יפה מופיע בספר החיצוני 'חכמת שלמה'.
עודד

עודד
תוכל להצביע על עם שהצטיין בישום ערך האדם (כאשר מדובר לא בבני עמו)

תלמידטועה ופרוגרמי, שניכם מסיטים את הדיון מעיקרו, כפי שהעלה אותו מיימוני, אל עניין אחר, חשוב מאד מאד וראוי לשיחה נפרדת. בכל זאת עלי להשיב.
עמים אינם 'מצטיינים' בישום הערך הזה של בריאת האדם בצלם, לא ביחס לעמים אחרים ולא ביחס לאחיהם. ואנחנו עם נורמאלי בהחלט מן הבחינה הזו. שירה בנקי ז'ל, נערה צעירה, נרצחה בימים אלו בידי קנאי חרדי אשר עבר על הצו המוחלט 'לא תרצח', הנובע מן הבריאה בצלם.
ראו והקשיבו לדבר הילד החביב בנוכחות אבא !! [ואמא 'במקומה']. את הדברים הוא מביא, מן הסתם גם מבית הספר. [מדקה 2.45 ועד 3.45]

www.youtube.com/watch?v=Gk8whVxQy_0

פרוגרמי, אינני מבין מה עושה כאן הגיחוך בשימוש שלי. את רבי יוחנן בן תורתא הספקנו לשכוח היטב. את בר כוכבא ורבי עקיבא אנחנו מחבקים בחום, אף על פי שהשנים המיטו עלינו את השואה הגדולה ביותר עד השואה. על כך ראה באתר את השיחה 'בין חנוכה לל'ג בעומר'. אכן המדינה הרומית לא התעניינה בדעתו ההומנית של רבי עקיבא, אלא באינטרסים הגאופוליטיים שלה, וכיוון שהמדינה הרומית הייתה אז המעצמה הגדולה והחזקה בתבל, ויהודי א'י היו קהילה זעירה וחסרת עוצמה ששכנה באיזור רגיש מאד לאימפריה, היה על השניים להבין היטב את מקומם, ולא להאחז במשיחיות מטורפת. אינני מרחם על רבי עקיבא המעונה, אלא על מאות אלפי היהודים שנהרגו בגלל הטרוף שלו, ועל הגורל המר של צאצאיהם. ובעיקר אני חושש מן השיפוט הלקוי שלנו, והעדר יכולת לראות את המציאות, לשפוט אותה נכון ולהימנע מן העיוות שלה.
ועוד ראו 'האסכולה הסטואית' בויקיפדיה, וגם ההקשר שלה לאימפריה הרומית. [סיכום שטחי כמתבקש מויקיפדיה].
עודד