"קיצור תולדות האנושות" מאת הררי: ביקורת פילוסופית

במקרה לגמרי, אחרי שכתבתי בבלוג שלי על הספר מצאתי את הדיון הזה כאן

ראיון עם המחבר:

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1688063

מימוני מביא: 'האדם הולך על שתי רגלים. הראש המגודל הופך למשקולת מכבידה וגורם לכאבי גב. האנושות משלמת בכאבי גב וצוואר על ראשה הזקוף וטרוד המחשבות'.

באמת האנושות משלמת מחיר הרבה יותר יקר על תהליך גידול נפח הגולגולת. עצמות האגן של האישה אינן יוצרות מרווח מספיק גדול ליציאת ראש הוולד ולכן האישה מתקשה ללדת.

כנראה שהמילה הלטינית קיסר caesar מוצאה מהמילה caesum שמשמעה 'לנתק'. המסורת יחסה לאב הראשון של משפחת קיסר, משבט היוליים, לידה ב'נתוח קיסרי'.

היום יכולים לילד אישה בניתוח קיסרי. כאן צריך לומר מה היתה המשמעות של הפרוצרורה הזו קודם שלמד האדם לבצע נתוח בתנאי נקיון ראויים. [להזכירכם, רק ב 1847 גילה איגנץ זמלוויס כי חיטוי ידי המילדים והכלים שלהם, מורידה פלאים את שעור התמותה מזיהום של יולדות רגילות, שעמד על 10-30%]. נתוח קיסרי בעת העתיקה משמעותו היתה מות היולדת. המנעות מניתוח משמעותו מות היולדת והתינוק.

באופן טבעי, ללא התערבות הרפואה, היה התהליך האבולוציוני מביא להכחדת כל בני האדם שגולגלתם היתה ממשיכה לגדול בנפחה ללא התאמה לגודל מרווח האגן של האישה, והם הרוב. היו נותרות שתי קבוצות אפשריות קטנות. נשים עם אגן ברוחב רגיל וילודים בעלי ראש קטן דיו. ונשים בעלות אגן גדול יותר שיכלו לילד ולדות בעלי ראש גדול יותר.

התופעה הזו היא דוגמה יפה של תהליך אבולוציוני, אבל היא סותרת גם רעיון גדול אחר. בעלי החיים נחשבים ל'אורגנון' – יצור שכל חלקיו פועלים בתאום הדדי לטובת היצור השלם. הדוגמה שלנו מראה כי אין שום קשר של התאמה בין תהליך גידול נפח הגולגולת להגדלת מרווח עצמות האגן. כל אחד עומד בפני עצמו. ההתאמה נוצרת בדיעבד, על ידי ברירה טבעית שמסלקת את כל אי ההתאמות, כך שמה שנשאר מופיע בעינינו כאילו היה אורגנון מתוכנן מראש.

עודד

"מאז שמוח האדם קיבל את התודעה, אז המוח הפסיק לגדול, יותר מזה, רוב המוח הישן הדטרמיניסטית הם לא בשימוש, למעשה אפשר היום להתחיל להקטין את המוח (כמשל כמובן) גידול המוח קרה בגלל הנתונים (הדטרמיניסטים) הרבים שהבעל חיי\הקוף\האדם נצרך, התודעה התבונה החכמה (שפה כתב וחברה) לא צריכה לכל כך הרבה נתונים, ולכן רוב מוחינו ריק לגמרי, ולכן יש שטוענים שלאדם חכם וגאון יש מוח יותר קטן, לאיינשטיין למשל היה מוח קטן,"

לפי ויקיפדיה הנתונים העובדתיים שהביא מקסמן  אינם נכונים:

"רוב המחקרים מראים שלאנשים חכמים יש מוח גדול יותר, אבל הוא גדול רק בחלקים מסוימים של המוח (יש קורלציה חלשה למדי בין הגודל הכללי של המוח לאינטליגנציה). המוח של איינשטיין למשל היה גדול יותר באונה הפריאטלית (מאחורי העיניים) בשיעור של 15% בהשוואה למוחות של אנשים בעלי תפקוד קוגנטיבי נורמלי. החלק הזה של המוח אחראי בין השאר לחשיבה מתמטית וחזותית. האונות הקדמיות באופן כללי, נוטות להיות גדולות יותר אצל אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה.

לא רק גודל חלקים מסוימים במוח מעיד על אינטליגנציה אלא גם הכמות. כמויות גדולות יותר של חומר אפור ולבן נמצאה אצל אנשים אינטליגנטיים בלפחות עשרה חלקים שונים במוח (כולל שלושה באונה הפרונטאלית ושניים באונה הפריאטלית שמאחוריה). אצל מוסיקאים למשל, נמצאה צפיפות גדולה יותר של חומר אפור באיזור ברוקה, האחראי בין השאר לקישור בין ראייה חזותית להפעלה מוטורית של השרירים, בהשוואה לאנשים אחרים. הקישור הזה חשוב למוסיקאים המנסים לקרוא את התווים העומדים בפניהם ולנגן על פיהם."


ולגבי הנתון השני שהביא מקסמן:

הנוירולוג בארי באיירשטיין כתב מספר ראיות להפרכת המיתוס: מחקרים על נזק מוחי מוכיחים כי כמעט ואין מקום במוח שניתן לפגוע בו ללא שיגרום לקריסת מערכות קריטית במוח[דרוש מקור]. טענה נוספת היא מתוך תורת האבולוציה[דרוש מקור]: המוח הוא איבר יקר מאוד לשאר הגוף, במונחים של צריכת החמצן והמזון[דרוש מקור]; המוח צורך עד עשרים אחוזים מהאנרגיה בגוף האדם, יותר מאשר כל איבר אחר, למרות שהוא מהווה רק 2% ממשקל הגוף האנושי. אם 90% ממנו היו מיותרים, לא יהיה יתרון הישרדות גדול לבני אדם, ומי שהיו שורדים אלו אנשים בעלי מוח קטן יותר ויעיל יותר. לכן אילו זה היה נכון, תהליך הברירה הטבעית היה לחסל את מוחם הגדול של אנשים. באותה מידה, לא סביר כי נדרשה התפתחות גדולה כל כך של המוח מלכתחילה[דרוש מקור]. [עריכה]

ויקיפדיה:מיתוס עשרת האחוזים

http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1731182

מה מסובך?
הכל נגיעס

:)

http://onegshabbat.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_24.html