אף אחד לא באמת מבין אותי

דה-ריאליזציה = תחושת ניתוק מהמציאות הסובבת [כאילו אתה עומד וצופה מרחוק על כל מה שקורה סביבך, אבל אתה לא באמת שם]
דה-פרסונליזציה = תחושת ניתוק מעצמך [אתה צופה בעצמך מהצד... אתה לא חלק מהמשחק...]

וואהו!
רונית, תודה ענקית לך! אני מבינה עכשיו כל מיני דברים ביחס אלי שקשורים להשפעת האי קשר ביני לבין דמות האם...

רונית, תודה על ההסבר המנומק היטב, המנחם והמפחיד כאחד. מה רבו מעשיך ה'.
אינני יכול לומר בפירוש שדברייך הם האמת אותה אני מחפש.
כיוון שכלל לא ברור לי מהי אותה חסימה רגשית שמאפילה על כל האני הפנימי של הסובל ממצוקה נפשית, עד כדי כך שהיא לא נותנת לסובל עצמו להתקרב למקור אפילו אם הוא מאוד רוצה ומאוד מנסה.
אני רק יודע שהיא עומדת שם בעקשנות ולא זזה מילימטר במשך שנים ללא שלסובל ממנה תינתן האפשרות לחקור את אופיה ואת תפקידה.
ייתכן שבמהלך טיפול פנימי שמצליח לחדור אל תוך תוכי החסימה יכולים להתברר דברים כמתואר בתגובתך.
אבל כל זמן שאתה בחוץ. אין לך שום אפשרות לחקור אותה ואת נסיבותיה.
המטרה שבהעלאת הדברים על ידי היא בעיקר כדי לדעת עד כמה נפוצה תחושה חונקת זו כמתואר על-ידי. בינתיים מתברר שרק בעלת הניק אנונימוס מזדהת עם הדברים שהעליתי.

ציפורבודד, אנונימוס לגמרי הזדהתה, את הסתייגת חלקית מהתיאור שלי, לא כן? אני סקפטי אם אנחנו מדברים על אותו דבר. אני לא מדבר על הכחשה, אני מדבר על מחסום פלדה!
לפחות אני מסכים אתך שאנחנו אנשים שונים... :)