אני מבולבל: האם אפשר לדעת בוודאות את האמת ואם לא איך מענישים על זה?

יהודים: <לאמת אין ערך אם היא לא ה"טוב">

בעיני יש ערך לאמת גם אם אין לה קשר לטוב או רע.
אני מסכים שאמת ורע נראים כסותרים, ואולי הם באמת סותרים, אבל אני לא רואה הקבלה הכרחית בין אמת לטוב.
אמת, בעיני, היא ערך העומד בזכות עצמו. חשוב לי לעשות מה שנכון ואמיתי, גם אם אני לא מוצא בו 'טוב' מיוחד.

 "חטאת" היא עונש? 

על "עונש הקרבן"

אין כאן עונש. לו רק היית במעמד בו אתה חש רשלנות וברצונך להיטהר ולהתחיל דף חדש לא היית רואה בקרבן עונש אלא חזרה בתשובה.

על תפיסת המקרא את הקרבנות

וכי למדת פעם ברצינות את דעת המקרא על הקרבנות?

ספר ויקרא ובדומה לו ספר דברים עוסקים בצמצום הפולחן והגדרתו על מינימום. 
מבחינת הקרבן הכשר, אופן ההקרבה, מרחב המקום ומרחב הזמן.

ומשלא הסקת זאת בעצמך לא הבנת את חזון המקרא אשר מורה הוראות פשוטות שאחרי אלפיים שנה הופכות לתפיסות פשוטות לכל כפרי פשוט. אין היום יהודי שמשתוקק באמת להקריב קרבן. הוא יכול לשכנע עצמו שהוא רוצה וזה חשוב אבל בתוך תוכו ספר התורה פעל את פעולתו.

הבעיה היא שקמו היום צורות חדשות להקריב קרבנות וכעת יש צורך לכתוב ספר המצמצם את השעות שבהם מותר לבקר בקברים ולשלם למוקד הישועות.

עיין גם בנושא העבדות כיצד זרע ספר התורה את זרע ביטול העבדות וכמה שנים לקח לכלל העולם לראות את העץ.

"עיין גם בנושא העבדות כיצד זרע ספר התורה את זרע ביטול העבדות וכמה שנים לקח לכלל העולם לראות את העץ."

אכן.
עיין גם בנושא היחס לנשים כיצד זרע ספר התורה את היחס השיוויוני לאישה:("ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך") וזה לקח שנים לכלל העולם לראות את העץ.

ליהודים
 למה המהפך בחשיבה  קרה דווקא כשהחלה תקופת ההארה?(החילון וההשכלה?) גם שחרור העבדים וגם שחרור האשה?

מפני שהתמונה היא הפוכה.
התורה זרעה את זרעי היחס לזר,(עבד כנעני) היחס לאישה (האחר האולטמטיבי)  ולקח אלפי שנים כדי לפקוח את העיניים ולהשתחרר.מהתפיסות האלה(כמובן שבציבור החרדי הכל נשאר אותו דבר.)
וזה שאתה מציג את התמונה ההפוכה  -מוכיח שאפשר לעוות כל תמונה מבלי למצמץ..

  הדברים לדעתי הרבה יותר מורכבים ממה שאתה מתאר.

יהודים כתב: לדוגמה: העבדות האם אצל היהודים היו צייד וסחר עבדים? התעללות בעבדים? או שקיימו "לא תרדה בו בפרך" ועבור התעללות שפגעה בעבד הוא שוחרר לחופשי? האם, היסטורית, תפקיד היהודים בסחר עבדים פחות או יותר מתאים לנסיבות שבהן היו? אפשר לקרוא קצת על יהודים כסוחרי עבדים. לעומת זאת מהיכן לקחו אומות העולם את רעיון השוויון שכל אדם נברא בצלם? מתורת היהודים. אחרת אין סיבה לקרוע את חוקי המעמדות, האצילים והצמיתים. "אחרת אין סיבה" זה קצת מוגזם. אף אחד אינו ממש יודע להסביר את הקשר בין עושר המדינות המערביות לבין ליברליזם מערבי, לדוגמה (האם אחת גרמה לשניה? לאיזה כוון? אולי גורם שלישי גרם לשתיהן?). אלו שאלות קשות מאד, ולא נראה לי שמה שאתה אומר מתקרב לנימוק בכלל. יש תוצאות תיאורטיות, לדוגמה, שמראות שמדינת רווחה היא תוצאה אפשרית של אינטרסים כלכליים. אפשר לקרוא קצת על מוסר אבולוציוני.