|
|
| נשלח ב-18/11/2011 15:38 |
|
| |
עמקויות - אהבתי מה שכתבת. אני באמת חייבת לאזור אומץ ולבקש ממנו לחתוך באופן סופי. כבר ניסיתי לבקש ממנו זאת כמה פעמים אבל גם לו קשה....אבל אין ברירה. באמת אם הוא אוהב אותי אז שלא יתקשר אליי שוב וככה נעשה רק טוב אחד לשני... האמת שחשבנו להוריד את זה בהדרגה, מתוך ידיעה שבמכה אחת לא נדע להתמודד...אז סיכמנו בערך שנדבר איזה פעמיים בשבוע כדי לא להקשות על עצמנו יותר מידי, וגם כמו שכתבת לגביי רגש התלותיות, שיש מי שמבין אותך הכי טוב, אוףף זה כ"כ קשה...עם מי אדבר? עם מי אשתף דברים שרק איתו כיף לי לשתף? עם חברה לא כיף לי כמו שאיתו...אני באמת מנסה לחשוב במה אוכל כמה שיותר להתעסק בשביל שהמחשבות עליו לא יהדהדו לי בראש 24 שעות! אני יכולה להשקיע יותר בלימודים, ללמוד יותר, לצאת יותר עם חברות, להשקיע יותר זמן בתפילה, לקרוא תהילים, להתחזק וכו' וכו'...[בתקווה שה-כו' כו' הזה יתממש]...
ד"א, בנוגע למשל שלך עם המים, זה התעללות לקפוץ למים ועוד קרים עכשיו שחורף....נשמע מצחיק אבל ככה זה....
אמרתי לבחור שיקרא את האשכול הזה, כמובן שסיפרתי שאני כתבתי אותו, לכן כל מה שאתם כותבים הוא קורא, התלבטתי אם ליידע אותו שפירסמתי את הסיפור שלנו ומה שאני מרגישה, כי זה דיי מביך, אך למרות זאת העזתי וסיפרתי לו.....אני לא יודעת אם זה צעד נכון אבל כבר לא מפריע לי כלום... אולי כל התגובות שלכם יקלו גם עליו לרצות שנפרד...
בשורות טובות! תודה לכל המגיבים :)
שבת שלום!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2011 15:47 |
|
| |
לאורך כל האשכול רואים את הזכרכר כנצלן. כמדומני שהוא עצמו מבולבל מהקשר הלז ויתכן שהתנהגותו האמביוולנטית ואמרותיו המשונות נובעות מאותו בלבול.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2011 15:59 |
|
| |
האלכסנדרה - הוא באמת מבולבל, וכשקרא את אותם המשפטים שציטטתי אותו הוא באמת לא הבין מה נסגר איתו... תסבירי לי איפה הניצול? הוא הרי לא מחזיק אותי בכוח...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2011 16:09 |
|
| |
אינטל הוא לא מחזיק אותך בכוח פיזי...הוא מחזיק אותך בכוח אחר ואם אדם אוהב אדם אחר הוא לא אמור לגרום לו סבל אלא לדעת גם מתי לשחרר... שתהיה שבת שלום :)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 18:54 |
|
| |
| אינטל כתב: |  | עמקויות - אהבתי מה שכתבת. אני באמת חייבת לאזור אומץ ולבקש ממנו לחתוך באופן סופי. כבר ניסיתי לבקש ממנו זאת כמה פעמים אבל גם לו קשה....אבל אין ברירה. באמת אם הוא אוהב אותי אז שלא יתקשר אליי שוב וככה נעשה רק טוב אחד לשני... האמת שחשבנו להוריד את זה בהדרגה, מתוך ידיעה שבמכה אחת לא נדע להתמודד...אז סיכמנו בערך שנדבר איזה פעמיים בשבוע כדי לא להקשות על עצמנו יותר מידי, וגם כמו שכתבת לגביי רגש התלותיות, שיש מי שמבין אותך הכי טוב, אוףף זה כ"כ קשה...עם מי אדבר? עם מי אשתף דברים שרק איתו כיף לי לשתף? עם חברה לא כיף לי כמו שאיתו...אני באמת מנסה לחשוב במה אוכל כמה שיותר להתעסק בשביל שהמחשבות עליו לא יהדהדו לי בראש 24 שעות! אני יכולה להשקיע יותר בלימודים, ללמוד יותר, לצאת יותר עם חברות, להשקיע יותר זמן בתפילה, לקרוא תהילים, להתחזק וכו' וכו'...[בתקווה שה-כו' כו' הזה יתממש]...
ד"א, בנוגע למשל שלך עם המים, זה התעללות לקפוץ למים ועוד קרים עכשיו שחורף....נשמע מצחיק אבל ככה זה....
אמרתי לבחור שיקרא את האשכול הזה, כמובן שסיפרתי שאני כתבתי אותו, לכן כל מה שאתם כותבים הוא קורא, התלבטתי אם ליידע אותו שפירסמתי את הסיפור שלנו ומה שאני מרגישה, כי זה דיי מביך, אך למרות זאת העזתי וסיפרתי לו.....אני לא יודעת אם זה צעד נכון אבל כבר לא מפריע לי כלום... אולי כל התגובות שלכם יקלו גם עליו לרצות שנפרד...
בשורות טובות! תודה לכל המגיבים :)
שבת שלום! |
|
תראי, להוריד את זה בהדרגה, זה פשוט לא ילך, כי כל זמן שיש לך קשר איתו בכל צורה, אז הרגש לא יכול לרדת.. וההפך הריחוק רק יגרום לרגש הגעגוע להיות חזק יותר, המרחק יגרום לך לעוד יותר רגשות.. הדרך ה-יחידה היא לנתק כל קשר.. בכל צורה!
ועם מי תדברי/תשטפי?? אני באמת לא חושב שבשלב זה תמצאי כל כך תחליף אליו, אבל חשבי נא, האם שווה לך הנאה רגעית על חשבון הנאה עולמית? האם שווה לך למכור את חייך בעבוד נזיד עדשים?? וחוץ מזה, תחליף מדויק לא תמצאי, אבל אל תשכחי שהסיבה שכל כך כיף לך לשתף אותו בהכל, זה לא בגלל התוכן של דבריו, אלא בגלל היחס, ההקשבה, האהבה שהוא מעניק לך בשמיעתו.. והיות ובגללו הרבה מהקשרים שלך עם חברות פחתו, ירדו או דעכו, כך שזה לא כל כך אינדיקציה לבחון את זה לפי המצב הזה עכשיו, ההפך הניתוק שלך ממנו יגרום לך לחדש קשרים אמתיים, לחדש קשרים עמוקים ואיכותיים ואז פחות תרגישי בחסר הזה..
ומה תקחי על עצמך? אני לא יכול לתת לך רעיונות, אבל הכיוון צריך להיות דברים שאת ממש, ממש אוהבת לעשות אותם.. דברים שממלאים אותך, חלומות ומאוים שלך..
ולגביו, אומר לך בכנות, כל התגובות פה לא יגרמו לו לרצות להיפרד ממך.. כי ראית אדם שמקבל הנאה בחינם (ולא סתם הנאה!) והוא יוותר עליה מעצמו?? אל תצפי ממנו שהוא יעזור לך בזה.. ואל תסמכי על זה כלל וכלל... את ורק את!! ושוב את...!
עכשיו תאזרי אומץ ותחתכי.. וכמה שהמים קפואים, כמה שאת רועדת רק מהמחשבה הזאת.. אבל תמיד תזכרי שבסוף המים מחממים....!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 23:30 |
|
| |
עמקויות – תודה על התגובה המעודדת :) מקווה שיהיה לי אומץ וגם לו... אחרי הכל שנינו רוצים להשאר עם הדבר האמיתי ולהיות מוכנים אליו.. לפחות כך אני מרגישה, אולי אצל הגברים זה אחרת ואין להם בעיה לעשות את המעבר באופן מיידי.. תודה לכם שהגבתם!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 03:46 |
|
| |
אני רוצה לכתוב לך משהו שקראתי בשבת האחרונה בספר שאני מאוד ממליצה שנקרא זכו של הרב דיאמנט וזה בדיוק מדבר עלייך: "פלוני לא אוהב את פלונית. הוא אוהב את עצמו...אלא,כיוון שמילוי שאיפותיו וסיפוקיו יבואו מפלונית, הוא משקר לעצמו שהוא אוהב אותה... ידוע כי אחד מגדולי האדמורים ראה תלמיד בשעת אכילת דגים בתאוותנות. הרבי שאל: "אתה אוהב דגים?" ענה התלמיד: "כן" אם אתה אוהב דגים תבנה להם אקווריום ותגדלם בנעימים, תן להם לאכול ולשתות,מדוע אתה אוכל אותם?! לכן אל תאמר "אני אוהב דגים,אמור אני אוהב את עצמי וטעים לי דגים" ככה זה עם אהבה..משום שכל אהבה שמקורה באהבת עצמי, מתלווית לה אהבה גדולה יותר. סיפור נוסף שהוא נתן-למחרת השבע ברכות של זוג מסויים מתקשר חבר של החתן לכלה ואומר לה שמהיכרות רבת שנים כדאי לה לדעת שאם בא לה לשמח את בעלה שתכין לו שניצל ברוטב עגבניות. הסתיימו ימי ה"שבע ברכות", בסעודה הראשונה מטגנת לו שניצל ברוטב עגבניות והוא מבסוט עד הגג. הסתיימה הארוחה. מגיעה ארוחת הערב מגישה לו את אותו שניצל ברוטב עגבניות וככה היא עושה כמה ימים ברצף. כמה פעמים הוא יוכל לאכול את אותו המאכל?! תוך תקופה קצרה יגיע הרגע שהוא לא יוכל לשמוע את המילה שניצל יותר! מה קרה? הרי זו היתה אהבת לבו?! היתה אהבת לבו,אך זהו! כי אהבת החידוש גדולה מאהבת ליבו ומעתה רצונו למשהו חדש. כך טבען של כל הבריות: רוצים ואוהבים דבר, כל עוד שהוא איננו, אך כאשר הוא ישנו בשפע רב,די, תן משהו אחר" משהו חשוב שהוא אומר- "עם אהבה של סיפוקים ורגשות אין לבנות שידוך, ולדעתי, אוי לבית שיבנה מתחילתו על בסיס שכזה. זו תפיסה פסולה- רגשית ולא שכלית!!"
נ.ב מקווה שעזרתי(לא ממש אני- אני רק השליחה).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2011 14:36 |
|
| |
תודה על הסיפור :) אני לא ממש מסכימה איתך שאי אפשר לבנות שידוך ע"פ רגשות, אם באמת קיים רגש חזק אז עם עבודה קשה וטובה ניתן להגיע לזוגיות ומשפחה... אז נכון - כאשר הרגש חזק יותר מהשכל אז פחות מודעים לבנאדם שמולך, פחות מכירים אותו כי הלב הוא הדומיננטי כרגע... אולי את מתכוונת שבגלל שמסתמכים רק על הרגש בתור סיבה לנישואים אז עלולים להגיע להפתעות כשהרגש ירד...זה נכון...אין קסמים...השגרה של הנישואים גורמת לרגש להתייצב ומכאן מגיעה העבודה של הזוג לנסות לגשר בין הפערים...תלוי במידות של הזוג....בסה"כ אם הם התאהבו אז כנראה שיש איזשהו מכנה משותף בינהם..איזשהו קליק שמקשר בינהם... אני לא מבינה, גם כשזוג מתחתן בלי רגשות, [כלומר ע"י שידוך וע"י בירורים מקיפים לגבי מידת ההתאמה וכו'] הם לא פטורים מהעבודה שעדיין קיימת...עבודה של התפשרות...של קבלת דיעה של אחר...של רצון לכבד את האחר...למרות הבירורים שנעשו על מידת ההתאמה ולמרות שהזוג עצמו הגיע לתובנה שההתאמה היא טובה בינהם זה עדיין לא הופך אותם למתאימים האולטימטיביים....הם עדיין שונים זה מזה.... בכל אופן, מובן שכאשר הרגש לא פועל אז מידת הפער בין הזוג גם כן קטן בהתאמה....כי החשיבה לגבי ההתאמה היא קרה, מחושבת בכוונת תחילה, סוג של ראיון עבודה, האם הבן זוג מתאים לי בשביל לבלות איתו את שארית חיי ולבנות איתו משפחה... לא שכחתי שהיה לך יום הולדת - מזל"ט עד 120! ומה אפשר לאחל לך כאן בנימת הפורום?! כמובן, שידוך עוד השנה! אמןן
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2011 15:39 |
|
| |
ח-מודה.... שלחי אותו בחזרה לאמא שלו... עם כל הכאב שכרוך בזה...!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2011 16:22 |
|
| |
טוב אז לפני שאני מתחילה להגיב על מה שכתבת אני רוצה לומר שאני טיפונת בשוק שזכרת אז תודה רבה רבה :) וואו בחיים לא קיבלתי כ"כ הרבה ברכות ועוד ביום הולדת העברי (רוב האנשים זוכרים את הלועזי חח) וצריך לצמצם טיפה את הזמן של מציאת השידוך לחצי שנה חחח אבל גם שנה תתקבל בברכה :) ועכשיו חזרה לעניינו העבודה בקשר תמיד קיימת אבל כשהקשר הוא לא מחייב ברגע שדרושה עבודה הגבר לא רוצה לעבוד על זה (ברור שהאשה רוצה כי האשה מלכתחילה גם רוצה קשר מחייב!!) ושוב אני אומר את המשפט שאמרתי, למה לגבר להתחייב למשהו כשהוא יכול לקבל את אותו הדבר בלי התחייבות ובלי כאב ראש ברגע שנהיה לו קצת קשה הוא יכול לקום וללכת ואז האשה נשארת עם כל הבעיות והכאב.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2011 22:47 |
|
| |
| די88 כתב: |  | טוב אז לפני שאני מתחילה להגיב על מה שכתבת אני רוצה לומר שאני טיפונת בשוק שזכרת אז תודה רבה רבה :) וואו בחיים לא קיבלתי כ"כ הרבה ברכות ועוד ביום הולדת העברי (רוב האנשים זוכרים את הלועזי חח) וצריך לצמצם טיפה את הזמן של מציאת השידוך לחצי שנה חחח אבל גם שנה תתקבל בברכה :) ועכשיו חזרה לעניינו העבודה בקשר תמיד קיימת אבל כשהקשר הוא לא מחייב ברגע שדרושה עבודה הגבר לא רוצה לעבוד על זה (ברור שהאשה רוצה כי האשה מלכתחילה גם רוצה קשר מחייב!!) ושוב אני אומר את המשפט שאמרתי, למה לגבר להתחייב למשהו כשהוא יכול לקבל את אותו הדבר בלי התחייבות ובלי כאב ראש ברגע שנהיה לו קצת קשה הוא יכול לקום וללכת ואז האשה נשארת עם כל הבעיות והכאב. |
|
אני ממש שמחה לשמח אותך, מאחלת לך את כל האושר שבעולם!! צודקת, שנה זה הרבה, הכי מהר שאפשר, תני לקב"ה את הזמן, הוא מסדר הכל בעיתו ובזמנו.
אני מסכימה עם מה שכתבת, באמת אין לו מה להשקיע מעבר למה שקיים כרגע...האמת גם שכך המצב...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2011 23:08 |
|
| |
| tootii2 כתב: |  | ח-מודה.... שלחי אותו בחזרה לאמא שלו... עם כל הכאב שכרוך בזה...!!! |
|
לעולם הוא לא יצא משם במילא..
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:09 |
|
| |
אז אינטל יש התקדמות??
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 01:10 |
|
| |
לא יודעת.. אני מבולבלת לגמרי...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 01:16 |
|
| |
את יודעת מה את צריכה לעשות? את צריכה לדמיין שחברה או אחותך היתה שואלת אותך את השאלה הזאת...האם להישאר עם בחור שרוב הסיכויים לא יתחתן איתן כי הוא לא רוצה לצאת נגד ההורים שלו וכרגע סתם מעביר איתן את הזמן עד שזיווגו האמיתי יגיע?! מה הייתן עונה להן?
|
|
|
|
|