| נשלח ב-17/11/2011 15:34 |
|
| |
האם יש הצדקה הלכתית/מוסרית לעמדה החרדית בעניין השתלת איברים
לאחר מותו: מתן בן סימון ז"ל הציל את חיי האברך • מרגש
החרדית מושתלת הריאה: "לא נחתום על אדי"
הרבנים החרדים אוסרים למעשה על תרומת איברים ואכן יהודים חרדים בדרך כלל נמנעים מכך.
לעומת זאת ארעו כמה מקרים בשנים האחרונות שבהם רבנים התירו להשתיל בגופם של חרדים איברים.
מכיוון שאיני חושד ברבנים בציניות הלכתית או ברצון לקיים בחילונים דין "מורידין ואין מעלין" אני מניח שההיגיון מאחורי הפסיקה הוא שמכיוון שהאיברים בכל מקרה יתרמו ניתן ואולי עדיף (בהלכה יש דיני קדימות בהצלת נפשות) שינתנו ליהודים חרדים.
לי הדבר גורם אי נוחות מוסרית רבה (בלשון המעטה) אשמח לשמוע את דעתם של הכותבים בפורום בעניין.
נ.ב.:
א. יש דעה רווחת אצל חרדים שמותר לקבל איברים מגויים במידה והיחס אליהם חורג מהיחס לתורמי איברים יהודים זה עוד נושא לענות בו.
ב. בני משפחתו של ר' משה פיינשטיין טוענים שהתיר לתרום איברים לאחר (סוג של) מוות מוחי, זו לא הפסיקה הרווחת.
נטען שלאחר ניסוי הכבשה ר' שלמה זלמן אוירבך קיבל עקרונית אם כי עד כמה שהבנתי לא למעשה כיום את האפשרות שמוות מוחי הוא מוות.
תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 17/11/2011 16:00:19
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 16:11 |
|
| |
[נדמה לי שיש כיום הצעת חוק (ואולי זה כבר חוק ממש?) שלנושאי כרטיס "אדי", או כל אישור אחר לתרומת איברים, תינתן קדימות בקבלת תרומות איברים. האם לדעתך זה ישפיע על ההתנהלות העתידית בנושא?]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 16:37 |
|
| |
מסתבר כי נשמע את הטענה שמדובר בחוק מפלה...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 17:06 |
|
| |
| מטפחתספרים כתב: |  |
אני מניח שההיגיון מאחורי הפסיקה הוא שמכיוון שהאיברים בכל מקרה יתרמו ניתן ואולי עדיף (בהלכה יש דיני קדימות בהצלת נפשות) שינתנו ליהודים חרדים.
לי הדבר גורם אי נוחות מוסרית רבה (בלשון המעטה) אשמח לשמוע את דעתם של הכותבים בפורום בעניין. |
|
לא הסברת מה היא אותה אי נוחות מוסרית.
אני אינני מפזר שטרות כסף ברחוב, אבל אם מישהו החליט לפזר למה שלא אשתדל לאסוף אותם ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 17:27 |
|
| |
| שותפיסוד כתב: |  |
לא הסברת מה היא אותה אי נוחות מוסרית.
אני אינני מפזר שטרות כסף ברחוב, אבל אם מישהו החליט לפזר למה שלא אשתדל לאסוף אותם ? |
|
את ההצדקה שלך אני כתבתי.
אי הנוחות שלי נובעת מכמה דברים:
א. אחת האם מותר להנות מ(מה שמחשיבים כ)רצח הרב אלישיב אסר על השתלת איברים מנידונים למוות בסין, מאי שנא?
ב. שנית יש את מה שרמזה אמשלום.
ג. זה דפוס חרדי שחוזר בכמה דברים (וכבר אמר מי שאמר שהמדינה היא מדינה יהודית לעניין לקחת ממנה ומדינה ציונית לעניין לתת לה).
תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 17/11/2011 17:28:12
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 17:35 |
|
| |
יש הבדל בין "מפזר שטרות ברחוב" מעשה לא בעיתי מבחינה מוסרית, לבין שימוש באברים של מי שלפי הגדרת ההלכה נרצח על ידי רופא ללא היתר. מה בין זה למעשה שבת שנעשה על ידי חילוני לצרכו? אפשר ליישב כי כאן זה פיקוח נפש. מאידך יש חשש שזה יגרום לריבוי רציחות. האם ר"ח סייג את הפסק בבדיקה כי בכל מקרה יש חולה אחר הממתין להשתלה? לכאורה כל מי שמשתמש באברים אלו הופך להיות חלק ממערכת הרצח לצרכי השתלה, גם אם הוא משתמש רק בדיעבד ואינו "מזמין" בפועל את הרצח. בוודאי שזה מצטייר רע מאד (ולו רגשית) לומר מחד כי זה רצח ולהשתמש מאידך בטיעון כי בין כה וכה הוא כבר נרצח.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 17:46 |
|
| |
אז אתם אומרים לחולה הנוכחי תמות בשקט, וההם כל כך יתפעלו מזה ויפסיקו עם הניתוחים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 17:52 |
|
| |
מישהו אחר ינצל במקומו, במידה ולא זה ודאי אסור כי הוא הגורם לרצח.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 18:03 |
|
| |
ברור שאם הוא היחידי, והם עוד לא רצחו, אז אסור לו (אולי זה רק גרמא ?). אבל אם יש ממילא אחרים, וההם רוצחים בכל מקרה, חייו קודמים להילחם עליהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 19:32 |
|
| |
| שותפיסוד כתב: |  | |
ברור שאם הוא היחידי, והם עוד לא רצחו, אז אסור לו (אולי זה רק גרמא ?).
אבל אם יש ממילא אחרים, וההם רוצחים בכל מקרה, חייו קודמים להילחם עליהם.
|
|
[שותפ,
ברור? למי? האם זה פסק הלכה שהמצאת הרגע?
אתה חושב שיש משפחה חרדית, שיציעו ליקירה אבר שהוא זקוק לו כדי לחיות (כליה, כבד או אפילו לב), והיא תסרב בגלל שאברים אחרים של אותו תורם בפוטנציה אינם מתאימים לאיש?
מטפחת,
לא רמזתי דבר. אני פשוט תוהה (תהייה אמיתית ולא רטורית) האם גם כאן, כמו במקרים אחרים בהסטוריה היהודית, אחד המשפיעים העיקריים על ההלכה הוא הפרקטיקה המציאותית, ומה הציבור יוכל או לא יוכל לעמוד בו.]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 19:38 |
|
| |
| אמשלום כתב: |  | אתה חושב שיש משפחה חרדית, שיציעו ליקירה אבר שהוא זקוק לו כדי לחיות (כליה, כבד או אפילו לב), והיא תסרב בגלל שאברים אחרים של אותו תורם בפוטנציה אינם מתאימים לאיש?
|
|
אם יגידו למשפחה שהורגים אדם באופן מיוחד עבורם הם בודאי יסרבו. זה לא פשוט לך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 20:45 |
|
| |
[שותפ,
מי יגיד זאת?
הרופאים? הם הרי לא חושבים שהם רוצחים.
הרבנים? אני לא מאמינה שהם יגידו זאת. עובדה שאינם אומרים כך גם היום - האם אתה יודע בוודאות שתורמי האברים בכתבות שלוננקו לעיל, תרמו אברים לכמה אנשים?]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 21:43 |
|
| |
סתם שאלה, האמנם זו העמדה החרדית. ? א-האם בטוח להם שמוות מוחי אינו כלום וזו רצח? ב-האם הם אף פעם לא יתרמו אברים בצורה כזאת? ג-האם באמת מתירים לקבל איבר ממי שנרצח [לשיטתם] ? ד-האם הם לא מנסים, כמה שהדבר בידם, למנוע רצח [לשיטתם] של כל אדם, גם חילוני, כשהדבר בידם? עד שלא יתברר במדוייק העמדה לגבי כל אחד מהשאלות האלה, לא ברור מה הבעיה המוסרית שמוצגת כאן. יש לשים לב שיש שוני ניכר בין מה שמתפרסם כפסק כמה רבנים מפורסמים לבין מה שהם עצמם פוסקים כששואלים. וכל שכן בין מה שפוסקים רבנים אחרים חשובים, אלא שלא מהשתים שזוכים להכתרת היתד כפוסקי הדור. ויש הבדל ניכר בין פסק לציבור לבין ליחיד. כל הפסקים המתירים לקבל איברים שהובאו כאן הם פרטיים, האיסור על התרומה [אם ישנו כזה] היא ציבורית. ודו"ק. אילו היה יחיד בא להיוועץ אם ליקח אבר מיהודי במוות מוחי ליתן אל אחיו למשל יש לשער שהפסק היה שונה מאד מהאיסור הכללי על זה. אשמח לקבל מ"מ מדוייקים לגבי השאלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 23:06 |
|
| |
לא יודע מה לגבי המוסריות בחוק זה ובחוקים דומים בהלכה היהודית,
אבל נא לא להתפלא אחר כך על אנטישמיות ואנטיחרדיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 23:11 |
|
| |
נוכחי בינינו מי ירצה שיושתלו לו איברים של חרדי הערינג וצ'ולנט בכמויות מסחריות עושים שמות לאיברים פנימיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 23:15 |
|
| |
דייר,
התגובה שלך סתם גזענית.
תעשה לפחות כאילו שיש בעיה 'רוחנית' אצל מושאי שנאתך, כפי שעשו חברי המפלגה הלאומית חברתית (שזה יכול לתפקד יופי כסוג של הכחשה - בפני העצמי ובפני החברה - של גזענות, לאמור: "זה לא אני, זה 'אלוהים' שיש לו אינטרס נגד הקבוצה הזו, כך אומרים תיאולוגים יודעי דבר")
|
|
|
|
|