משמעות ותכלית בחיי נצח

תראה ידיד היקר, (בעל האשכול)

אומר רבינו יונה אפי' נחיה אלף שנים הרי בסוף נגיע לסוף, במילא לא נרוויח כלום פשוט יהיה חשיבה יותר לאורך, לא רק להגיע לגיל החיתון ולהוליד ולגדל ולחתן אותם ולצאת לפנסיה ולחכות כל יום למות, פשוט נתחתן בגיל מאה או מאתיים, נוליד ילדים בעיזי, אתה מבין לא יהיה שום הבדל, 

ולאלה שמדברים על נצח:
מהי נצח ? האם היקום דינמי או סטטי ? כלומר האם היקום היא נצחי = קדמון ומכאן היא נצחי לעולמים, או התחלתי ומכאן גם סופי,
במילא רוב אנשים לא מודעים כלל לבלגן הפילוסופי הזה, נווו אז מה מחפשים שם ?
שאלתי כבר הרבה פעמים מה הטעם בגן עדן רוחיני אם שם אנו בלתי בחירי, במילא מכאן שהתענוג שם היא בעצם אשליה,

לעצם שאלתך מוזר מאוד ההנחה שלך, ראיתה אדם עמל לריק ? מזה קשור לפחד ? אף אדם לא רוצה לעמול לריק, 
ואז נשאל אותו אז למה אתה עמל כלל ? התשובה כי הוא תבוני ולא חיה דטרמיניסטית, כלומר הוא האלוקים בעצמו במובן מסויים, הוא יוצר הוא רוצה בטוב ובטוב זולתו, כל מה שהאדם חושק הוא בעצם לא רוצה שיעמול על כך לריק,
במילא מהי השאלה האם זה מפחד ? ממה יש לפחד ? 

לדעתי להפך מי שמחליט שלא מעניין אותו המשמעות בחיים אז לא רוצה בכלל לחיות ומתאבד בדרך כלל,
רואים אנו שהאדם הוא אנוכיסט וחושב רק על עצמו ומגיע למצב של אין לו טעם בחיים אז לא מעניין אותו אשתו ילדיו ושאר המשפחה והחברים בסביבתו, ומתאבד לו ושלום לכולם, 
כלומר הוא לא מפחד מי המוות הוא מפחד מהחיים דווקא, הוא מפחד להתמודד עם החיים ובמשמעות הטוב,
אנחנו רואים בדרך כלל שדווקא האנוכיסט הוא הוא המטריאליסט ושלא הולך לו מספיק טוב אז מתאבד עצמו לדעת,
ודווקא אלה שרוצים את הטוב מחפשים משמעות לחיים,
כלומר, טוב אנוכיסטי קיים בכל מקום ובכל רגע, מכאן לא צריך לעמול כמעט על כך, העצלן האנוכיסט לא עמל כלל,
דווקא אלה שלא טוב להם עד שלזולתו יהיה טוב, אלה רוצים בטוב בלי שהיקום נצחי, אפי' שידע שימות מחר אבל הוא ימות בחיוך בשמחה שחיי את חיו בדרישת הטוב לזולתו, 

תוקן על ידי maxmen ב- 18/11/2011 13:04:56