|
|
| נשלח ב-30/11/2011 13:11 |
 |
| |
| xibolaiyu כתב: |  | שיבוליאו. תסביר יותר מסודר את כוונתך.
ייתכן טוען או שואל, האם יש בכלל דבר מעבר לרציו. במה יעזורו לימודי אמנות?
הרשה לי לחלוק עליך, ולהסכים קצת יותר עם מה שצענע אומרת למעלה. ייתכן מדבר על הפרדה בין תכלית למשמעות. אני חושב שההפרדה איננה מושלמת, במיוחד עבור מי שגודלו כמונו. מתנצל על היומרנות, אך נראה לי שייתכן גם חש כך (שוב סליחה): "לצערי הרב, אינני יודע אם יש תכלית לחיים ואם כן מהי. למרבה השמחה היוצר טבע בנו יכולות שונות המסייעות להתמודד עם בעיית המשמעות". לי זה נשמע קצת כמו "לצערי הרב פספסנו את הטיסה, אך למרבה השמחה המזנון היה פתוח, והקפה החם עזר להתמודד עם בעיית השעמום" (מתנצל שוב, זה מאד יומרני).
ולכן השאלה שלי שוב, היא, עבור מי מאתנו שאיננו מאמץ את כלל התרבות שממנה באנו, אך עדיין מרגיש צורך להוועץ באחרים, מדוע לא לנסות תרבויות שונות ואפילו הפוכות? חלק מפעילויות הזן הפיזיות, ובהן לדוגמה חלק מאמנויות הלחימה ואמנויות הציור, בהחלט מתיימרות להיות דרך להבנת משמעות מהותית לא שכלתנית ללא תכלית כלשהי.
|
|
מה פרושה של "הבנה" והאם היא אינה מתבלבלת עם "הרגשה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 13:12 |
|
| |
דייר, כשימאס לך מהקסם אתה מוזמן אצלי לכוס קפה.
(אני לא פותח מנגל בדייט ראשון)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 13:16 |
|
| |
שיבולת
תודה על רצונך הטוב, אבל הבן ,הבעיה של האדם החושב או המתיימר שהוא חושב, הציפיות הלא רציונליות ,
מחפשים את יום האתמול- מחפשים דבר שאיננו,
גיליתי את זה מאוחר, אבל לא מאוחר מדי.על חיי אני מסתכל, בחיוך, ויש לי ב"ה בשביל מה לחייך, כמו קהלת אני יכול להגיד כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת:
מיום שעמדתי על דעתי למדתי למדתי בצעירותי הרבה הרבה מאד,הצלחתי בלימוד. עד שגיליתי כי לא זו התכלית,
פניתי לתעשיה(המשכתי ללמוד לקרא ולהשכיל) ליצור -לפיתוח בניה וכו' הרגשתי שאני מגשים את יעודו של הבורא- לאדם- לעובדה ולשומרה.
אין לך מושג כמה אושר הדבר גורם לאדם, כשהוא מיצר, יש- מחומר גלם. כשהוא מפתח דברים חדשים לתועלת בני האדם, כשהוא ממציא דברים לתועלת מדינתו.
נכון, קיבלתי תמורה מאד מאד גדולה, קבלתי גם הרבה פרסים גם מנשיא המדינה. אבל כל זה לא שוים את הרגעים של האושר כשאתה רואה את מה שהגית וחלמת יוצא אל הפועל. . את התכלית של החיים.
לא אנשים זרים יכולים ללמד בן אדם מה התכלית שלו, הוא צריך בעצמו למצא את מה שגורם לו סיפוק- וזה יעודו בעולם הזה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 13:24 |
|
| |
יהודי, אני חושב שבעיני המאמינים דכאן השוואת הדת לניו אייג'י היא העלבון החמור ביותר שניתן להעלות על הדעת. לא הבנתי למי בדיוק נועדו עצותיך הפסיכולוגיות, ודבריך אודות היוועצות עם אחרים. אני מנסה לשמוע ולהבין את עמדתו של יהי וכיצד הוא מתמודד עם הבעיות אליהן הוא מצביע כסיבה לדת. כפי שכתבתי אני רוצה לדעת ולנסות להבין מהן הנחותיו, מה הוא מסיק מהן וכיצד. צענע, לא הבנתי את שאלתך ואת הדוגמה שהבאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 13:31 |
|
| |
"למרבה השמחה היוצר טבע בנו יכולות שונות המסייעות להתמודד עם בעיית המשמעות (להבדיל משאלת התכלית)"
לייתכן
מה שהיוצר נטע בנו זה את הרצון לחיות.לחיות בכל מחיר כמעט.
רוב האנושות חיה את חיי העוילום הזה ללא שאלות מטרידות.
בתקופה מסוימת בעבר הרחוק קמו אנשים בבוקר והתחילו כן לשאול את עצמם שאלות מטרידות על התכלית של כל זה.
כך נוצרו הדתות השונות שניסו (בהצלחה מרשימה)לתת מענה לשאלות הנ"ל..
היום כאשר אנשים נטולי אמונה או ספקני אמונה שואלים שאלות על תכלית/משמעות שתהווה תחליף לדת הם יכולים לענות לעצמם שעשיית מעשה התנדבות אחד לפחות ביום עבור הזולת היא תכלית ראויה לשמה שבשבילה כדאי לחיות.
(שאר התשובות שניתנו פה לדעתי אינן באמת פותרות את השאלה אלא מהוות התחמקות ממנה).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 13:40 |
|
| |
עדיין יש להבדיל בין תכלית, מונח עובדתי אובייקטיבי, לבין משמעות, שיכולה להיות סובייקטיבית לחלוטין.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 13:46 |
|
| |
גם תכלית היא סובייקטיבית מפני שהיא תלויה בהשקפה של הפרט.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 13:56 |
|
| |
אלי, אתה צודק, אי אפשר להפריד
ירוחם, תודה, מסכים אתך (גם אני מייצר דברים, אם כי לא קיבלתי אף פרס מהנשיא)
ייתכן, סליחה
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 30/11/2011 13:58:58
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 13:56 |
|
| |
קביעת תכלית צריכה נימוק. תחושת משמעות אינה נזקקת לנימוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 14:08 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: | | אלי, אתה צודק, אי אפשר להפריד
ירוחם, תודה, מסכים אתך (גם אני מייצר דברים, אם כי לא קיבלתי אף פרס מהנשיא)
ייתכן, סליחה
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 30/11/2011 13:58:58
|
|
ואולי אפשר וזה רק עניין של מודעות עצמית?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 14:15 |
|
| |
משמעות היא דבר רציונאלי בדיוק כמו תכלית..
כשאתה מדבר על תחושות אתה גולש לשאלה כללית יותר האם גם המטרות הרציונאליות ביותר באות בעצם מתחום הרגש.
גם לגבי תכלית ניתן לומר:אני חש (או מרגיש)שזו התכלית שלי בחיים בדיוק כמו כמו שאפשר לומר אני חש שזו המשמעות של חיי.
ואפשר גם לומר בשני המקרים "אני יודע שזו המשמעות של חיי" או "אני יודע שזו התכלית של חיי..
.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 14:21 |
|
| |
| eli_s כתב: | |
ואולי אפשר וזה רק עניין של מודעות עצמית? |
|
בהחלט אפשרי. פשוט אינני מוטרד מזה כ"כ, ואין לי שום יומרות של נימוק שאמור לשכנע מישהו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 14:21 |
|
| |
תכלית שרירותית לא מנומקת, היא חסרת משמעות. (תרתי משמע).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 14:23 |
|
| |
ייתכן שתי שאלות. 1. האם אתה חושב שמציאת משמעות בחיים הוא דבר חשוב? האם הוא יותר חשוב או פחות חשוב מחקר-השד-יודע-מה? איך יכול להות שלגבי הדבר החשוב ביותר הכלי החשוב ביותר שלך [השכל הרצונלי] לא עובד בכלל? איזה מסקנא לוגית אתה מוכן להסיק זה? אל תברח לי עכשיו למחוזות רגשיות להגיד שמשמעות הוא סך הכל רגש ולא משנה מה ואיך. תענה שכלית. 2. האם משמעות שאין לו תכלית בכלל ראוי להיקרא בשם משמעות? הרי זה דומה למשל של שיבולי, כלור תכלית הכוונה לאן אני רוצה להגיע. וזה מה שנותן משמעות לטיסה שלי. אם אני מפסיד את הטיסה-או עולה על הטיסה הלא נכונה- שוב כל משמעות שאמצא בטיסה הזאת, תהיה משמעות מוטעת. היינו אם נרצה לדבר על משמעות אה צריך להבין שאם אין לזה תכלית זה לא משמעות. בלי זה אתה מדבר על הנאה לא על משמעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 14:25 |
|
| |
יהי, צר לי אך אין לי תשובה. אני נאלץ להסתפק במה שיש. אני מבין שיש לך תשובה. חלוק אותה עמנו.
|
|
|
|
|
