קל לשאול, קשה לענות: על חוסר האיזון בין שאלות לתשובות

יתכן

שאלה חשובה מאד.

המלצתי שלי, שעליה אני חוזר בעיקר במכתבים אישיים, היא ללמוד ממי שפונה לטיפול פסיכולוגי. אפשר לומר שבירור פילוסופי כמוהו, מבחינות מסויימות מאד, כמו טיפול פסיכולוגי. כאשר אדם פונה לעזרה כזו, והוא עובד ומתקדם, הוא עובר שינויים, חלק מועילים, חלק קשים עד שהמצב משתפר. בתקופה זו, לפעמים אדם מגלה אמיתות שמזעזעות אותו, על עצמו, על אחרים, על רצונותיו האמיתיים או לפחות אלו שהודחקו. בתקופה זו, הוא עשוי לרצות לעשות דברים בהתחשב במצבו הרגשי והתגליות שגילה. לכן חלק מן החוזה הטיפולי הוא לא לעשות שינויים, לא בלי התייעצות עם הפסיכולוג, לא בלי הסכמתו.

איני אומר שעיון פילוסופי הוא כמו טיפול פסיכולוגי. אבל יש עדיין נקודות דמיון. ובוודאי שכאן, בעיון הפילוסופי, אדם נמצא במצב מעבר. ניתן לשרטט זאת בסכמה כזו.

א. לפני ההתחלה: מערכת אמונות שמאמינים בה באופן תמים, לא ביקורתי, לא מודע ולא מסודר. אבל יש תחושה לא טובה ורצון לברר.

ב. בירור. מכירים שאלות. מרשים להציג אותן. יש ספק. הודאות נעלמת.

כיון שאמונות הן תשתית לצורות התנהגות, אדם שואל את עצמו: אם לא הוכח לי שהתורה אמת, מדוע שבינתים אמשיך לשמור שבת? אולי זה הזמן לצאת ולהנות מהאי עלמא? (=מהעולם הזה).

ג. סיכום. בשלב זה אדם הגיע לאמת או לכל הפחות להגדרה מה ידוע ומה לא, ועל איזה בסיס. הוא בוחר לו את דרכו במודע. אם זכה, ויש לו הוכחות לצדקת דרכו, או שהתורה שלמד להכיר והוא מאמין בה מצדיקה את אורח חייו הקודם, הוא ימשיך באותה דרך. אם לא, הוא ישנה בהתאם למה שנתברר לו.

כמובן תוך מודעות לכל ששינוי הוא לא רק כלפי עצמו אלא גם עולה במחיר לסביבה, למשפחה ועוד. ורצוי שכל שינוי ייעשה מתוך חכמה וזהירות ואחריות.

בשלב ב', לדעתי צריך אדם להיזהר לא לבלבל בין מצב ספק שעשוי להיות זמני (גם אם זה נראה לא כך) וחוסר ידיעה לבין מסקנה סופית. וראוי לחכות להוצאת מסקנות עד לסיומו של שלב ג'.

כמובן, יתכן להשתמש בנימוק של "אתה במצב ב' ותהיה בו כל ימיך" כדי לחנוק אדם ולהשאירו במצבו הקודם. יתכן גם שאדם ביודעין יבחר להגדיר את עצמו במצב ב' כדי להימנע מכל שינוי מאיים. אבל לא על כך באתי לענות, אלא על השאלה "מה בינתים". אם זה "בינתים" אז ראוי להשקיע בבירור (וזה יכול לכלול נקודה שלא עמדתי עליה של עבודה עצמית ורגשית ולא רק לימוד) ולא בשינוי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני, מהי הסיבה להשאר לבנתיים בב'?
הרצון להמנע משינויים זמניים? הפרעה למשפחה ולסביבה?

אלי, אולי הסיבה היא פשוטה: לא כדאי להיות פזיז.