בית פורומים שידוכי חרדים

ושוב לקוות...

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/11/2011 23:23 לינק ישיר 

הסירהשלנו כתב:

התקוה

התקוה היא אור

כשהכל חשוך

היא החלום

בלילות...

 

התקוה היא כח

באין אונים

היא המקימת

כשאפסו סיכויים...

 

הלב מלקט את שבבי התקוות

ונאחז בהן

כטובע..

 

כל כך רוצה הוא לקוות...

כל כך רוצה..

משיל עבורה מחסומים,

מנטרל ההגנות...

 

איך נאמר לו שלא לקוות?

איך נספר לו על לב שבור.

על אכזבות???

 

כה רוצה הוא לקוות...

יחבוש את פצעיו,

יאסוף את שבריו,

וימשיך...לקוות...

 

איזה לב הוא זה,

הלב ההוא , למוד האכזבות?

הלב ההוא שהפסיק לקוות?

 

הוא לא ישבר מהאכזבה-

עודו אוסף את שבריו...

הוא לא ידמם, לא יפצע-

עודו מתבוסס בדמיו...

 

התקוה היא כמזור

ללב עיף.

התקוה היא אור...




ללמוד לחכות!

ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות –
להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות,
להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות,
למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות.
כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט.
אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט.
אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט.
יש תועלת בכאב שבלב נחרת,
כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב,
לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב,
עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף
רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/11/2011 23:40 לינק ישיר 

עמקויות כתב:

ללמוד לחכות!

ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות –
להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות,
להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות,
למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות.
כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט.
אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט.
אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט.
יש תועלת בכאב שבלב נחרת,
כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב,
לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב,
עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף
רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.


כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... 

וכל שיר צריך השראה, לא?!



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-22/11/2011 23:58 לינק ישיר 

הסירהשלנו כתב:

ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.

כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!


האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... 
אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:08 לינק ישיר 

אהבה או חיבה זה לא כל רגש זה ה-רגש!
מצד שני במקרה שלי גם כעס זה ה-רגש
סירה ברוכה השבה אחרי יומיים :)
אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף...גם אם לוקח קצת זמן בחיים הכל עובר (זה גם משיר כולנו פואטיים היום)



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:14 לינק ישיר 

עמקויות כתב:

ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.

כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!

האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... 
אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....

נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות.
ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:21 לינק ישיר 

איך נדע אם מדובר בתקוה או אשליה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/11/2011 00:21 לינק ישיר 

הסירהשלנו כתב:

ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.

כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות.ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים...


אמת לאמיתה, אך דבריי היו אמורים לגבי מה שכתבת "האם לא לכל שיר צריך השראה"...? ועל זה הגבתי, שאת יכולה ליצור לעצמך את ההשראה.. לא בהכרח להיות תלויה בחסדי הרגש...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:23 לינק ישיר 

די88 כתב:
אהבה או חיבה זה לא כל רגש זה ה-רגש!
מצד שני במקרה שלי גם כעס זה ה-רגש
סירה ברוכה השבה אחרי יומיים :)
אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף...גם אם לוקח קצת זמן בחיים הכל עובר (זה גם משיר כולנו פואטיים היום)

ברוכה הנמצאת.. ויפה ששמת לב!
ולא דיברנו על רגשות ספציפיים.
בעצם הרגש שהניע אותי לכתוב את השיר היה אכזבה.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:25 לינק ישיר 

עמקויות כתב:

ללמוד לחכות!

ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות –
להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות,
להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות,
למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות.
כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט.
אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט.
אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט.
יש תועלת בכאב שבלב נחרת,
כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב,
לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב,
עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף
רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.



..



ואו..
איזה כתיבה יפה..
ומסר..!!



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:27 לינק ישיר 

עמקויות כתב:

ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.

כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות.ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים...

אמת לאמיתה, אך דבריי היו אמורים לגבי מה שכתבת "האם לא לכל שיר צריך השראה"...? ועל זה הגבתי, שאת יכולה ליצור לעצמך את ההשראה.. לא בהכרח להיות תלויה בחסדי הרגש...
נראה לי שזה משוררים גדולים יכולים. אצלי שירים מגיעים רק עם רגש שאני חווה.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:32 לינק ישיר 

די88 כתב:
אהבה או חיבה זה לא כל רגש זה ה-רגש!
מצד שני במקרה שלי גם כעס זה ה-רגש
סירה ברוכה השבה אחרי יומיים :)
אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף...גם אם לוקח קצת זמן בחיים הכל עובר (זה גם משיר כולנו פואטיים היום)


"אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף"....
זה אמור לנחם...? זה אמור להרגיע..?
תכלס, עכשיו היא מרגישה ככה..תכלס, עכשיו היא מתמודדת עם רגשות שכאילו..זה יעזור/ינחם שעוד כמה ימים זה יעבור..?!
נקודה למחשבה...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:34 לינק ישיר 

הסירהשלנו כתב:

ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.

כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות.ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים...אמת לאמיתה, אך דבריי היו אמורים לגבי מה שכתבת "האם לא לכל שיר צריך השראה"...? ועל זה הגבתי, שאת יכולה ליצור לעצמך את ההשראה.. לא בהכרח להיות תלויה בחסדי הרגש... נראה לי שזה משוררים גדולים יכולים. אצלי שירים מגיעים רק עם רגש שאני חווה.


מכירה את המסילת ישרים שכותב: שפעולות החיצוניות משפיעות על הפנימיות...?!
תנסי פעם לפעול אחרת ממה שאת מרגישה, לכתוב דבר אחר ממה שאת מרגישה, דבר הפוך.. ותראי לבד אם זה משפיע או לא...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:36 לינק ישיר 

מעפיל כתב:
איך נדע אם מדובר בתקוה או אשליה?


לדעתי אי אפשר לדעת...
ואתה יכול לקרוא לזה תקווה ואתה יכול לקרוא לזה אשליה.
בשבילך זה תקווה בשביל מישהו מבחוץ אתה משלה את עצמך עניין של פרספקטיבה



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:40 לינק ישיר 

עמקויות כתב:

"אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף"....
זה אמור לנחם...? זה אמור להרגיע..?
תכלס, עכשיו היא מרגישה ככה..תכלס, עכשיו היא מתמודדת עם רגשות שכאילו..זה יעזור/ינחם שעוד כמה ימים זה יעבור..?!
נקודה למחשבה...


ברור שזה אמור להרגיע...
אם עכשיו לא טוב לה.. ואני אומרת לה שזה ישתפר מחר אם לא מחר אז מחרתיים לפחות היא יודעת שזה יעבור
ואם עכשיו היא מתמודדת עם כאלה רגשות אז זה שתגיד לה משהו יותר פרקטי זה ישפיע ברגע?! בכל מקרה היא צריכה זמן כי זה מה שיעזור לה לא העצות "הפרקטיות"



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/11/2011 00:40 לינק ישיר 

עמקויות כתב:

ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.

כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות.ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים...אמת לאמיתה, אך דבריי היו אמורים לגבי מה שכתבת "האם לא לכל שיר צריך השראה"...? ועל זה הגבתי, שאת יכולה ליצור לעצמך את ההשראה.. לא בהכרח להיות תלויה בחסדי הרגש... נראה לי שזה משוררים גדולים יכולים. אצלי שירים מגיעים רק עם רגש שאני חווה.

מכירה את המסילת ישרים שכותב: שפעולות החיצוניות משפיעות על הפנימיות...?!
תנסי פעם לפעול אחרת ממה שאת מרגישה, לכתוב דבר אחר ממה שאת מרגישה, דבר הפוך.. ותראי לבד אם זה משפיע או לא...

אני אנסה...
ממה שנראה לי כרגע, לפני שניסיתי, - אז כשאני עצובה נגיד- אם אכתוב שיר עצוב זה כן יעזור לי להתמודד עם העצב, לאחר שהבעתי אותו. 
אתה אומר לנסות להביע דווקא שמחה? ושזה יעשה אותי שמחה? טוב, מענין לנסות.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > שידוכי חרדים > ושוב לקוות...
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.