|
|
| נשלח ב-22/11/2011 23:23 |
|
| |
| הסירהשלנו כתב: |  | התקוה התקוה היא אור כשהכל חשוך היא החלום בלילות... התקוה היא כח באין אונים היא המקימת כשאפסו סיכויים... הלב מלקט את שבבי התקוות ונאחז בהן כטובע.. כל כך רוצה הוא לקוות... כל כך רוצה.. משיל עבורה מחסומים, מנטרל ההגנות... איך נאמר לו שלא לקוות? איך נספר לו על לב שבור. על אכזבות??? כה רוצה הוא לקוות... יחבוש את פצעיו, יאסוף את שבריו, וימשיך...לקוות... איזה לב הוא זה, הלב ההוא , למוד האכזבות? הלב ההוא שהפסיק לקוות? הוא לא ישבר מהאכזבה- עודו אוסף את שבריו... הוא לא ידמם, לא יפצע- עודו מתבוסס בדמיו... התקוה היא כמזור ללב עיף. התקוה היא אור... |
|
ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2011 23:40 |
|
| |
| עמקויות כתב: |  | ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף. |
|
כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד...
וכל שיר צריך השראה, לא?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2011 23:58 |
|
| |
| הסירהשלנו כתב: |  | ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף. כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?! |
|
האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:08 |
|
| |
אהבה או חיבה זה לא כל רגש זה ה-רגש! מצד שני במקרה שלי גם כעס זה ה-רגש סירה ברוכה השבה אחרי יומיים :) אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף...גם אם לוקח קצת זמן בחיים הכל עובר (זה גם משיר כולנו פואטיים היום)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:14 |
|
| |
| עמקויות כתב: |  | ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף. כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!
האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו..... |
|
נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות. ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:21 |
|
| |
איך נדע אם מדובר בתקוה או אשליה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:21 |
|
| |
| הסירהשלנו כתב: |  | ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף. כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות.ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים... |
|
אמת לאמיתה, אך דבריי היו אמורים לגבי מה שכתבת "האם לא לכל שיר צריך השראה"...? ועל זה הגבתי, שאת יכולה ליצור לעצמך את ההשראה.. לא בהכרח להיות תלויה בחסדי הרגש...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:23 |
|
| |
| די88 כתב: |  | אהבה או חיבה זה לא כל רגש זה ה-רגש! מצד שני במקרה שלי גם כעס זה ה-רגש סירה ברוכה השבה אחרי יומיים :) אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף...גם אם לוקח קצת זמן בחיים הכל עובר (זה גם משיר כולנו פואטיים היום) |
|
ברוכה הנמצאת.. ויפה ששמת לב! ולא דיברנו על רגשות ספציפיים. בעצם הרגש שהניע אותי לכתוב את השיר היה אכזבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:25 |
|
| |
| עמקויות כתב: |  |
ללמוד לחכות!
ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות –
להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות,
להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות,
למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות.
כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט.
אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט.
אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט.
יש תועלת בכאב שבלב נחרת,
כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב,
לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב,
עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף
רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.
.. |
|
ואו..
איזה כתיבה יפה..
ומסר..!!

|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:27 |
|
| |
| עמקויות כתב: |  | ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף. כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות.ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים...
אמת לאמיתה, אך דבריי היו אמורים לגבי מה שכתבת "האם לא לכל שיר צריך השראה"...? ועל זה הגבתי, שאת יכולה ליצור לעצמך את ההשראה.. לא בהכרח להיות תלויה בחסדי הרגש... |
| נראה לי שזה משוררים גדולים יכולים. אצלי שירים מגיעים רק עם רגש שאני חווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:32 |
|
| |
| די88 כתב: |  | אהבה או חיבה זה לא כל רגש זה ה-רגש! מצד שני במקרה שלי גם כעס זה ה-רגש סירה ברוכה השבה אחרי יומיים :) אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף...גם אם לוקח קצת זמן בחיים הכל עובר (זה גם משיר כולנו פואטיים היום) |
|
"אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף".... זה אמור לנחם...? זה אמור להרגיע..? תכלס, עכשיו היא מרגישה ככה..תכלס, עכשיו היא מתמודדת עם רגשות שכאילו..זה יעזור/ינחם שעוד כמה ימים זה יעבור..?! נקודה למחשבה...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:34 |
|
| |
| הסירהשלנו כתב: |  | ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף. כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות.ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים...אמת לאמיתה, אך דבריי היו אמורים לגבי מה שכתבת "האם לא לכל שיר צריך השראה"...? ועל זה הגבתי, שאת יכולה ליצור לעצמך את ההשראה.. לא בהכרח להיות תלויה בחסדי הרגש... נראה לי שזה משוררים גדולים יכולים. אצלי שירים מגיעים רק עם רגש שאני חווה. |
|
מכירה את המסילת ישרים שכותב: שפעולות החיצוניות משפיעות על הפנימיות...?! תנסי פעם לפעול אחרת ממה שאת מרגישה, לכתוב דבר אחר ממה שאת מרגישה, דבר הפוך.. ותראי לבד אם זה משפיע או לא...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:36 |
|
| |
| מעפיל כתב: |  | | איך נדע אם מדובר בתקוה או אשליה? |
|
לדעתי אי אפשר לדעת... ואתה יכול לקרוא לזה תקווה ואתה יכול לקרוא לזה אשליה. בשבילך זה תקווה בשביל מישהו מבחוץ אתה משלה את עצמך עניין של פרספקטיבה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:40 |
|
| |
| עמקויות כתב: |  | "אל תדאגי סופו של כל רגש לחלוף".... זה אמור לנחם...? זה אמור להרגיע..? תכלס, עכשיו היא מרגישה ככה..תכלס, עכשיו היא מתמודדת עם רגשות שכאילו..זה יעזור/ינחם שעוד כמה ימים זה יעבור..?! נקודה למחשבה... |
|
ברור שזה אמור להרגיע... אם עכשיו לא טוב לה.. ואני אומרת לה שזה ישתפר מחר אם לא מחר אז מחרתיים לפחות היא יודעת שזה יעבור ואם עכשיו היא מתמודדת עם כאלה רגשות אז זה שתגיד לה משהו יותר פרקטי זה ישפיע ברגע?! בכל מקרה היא צריכה זמן כי זה מה שיעזור לה לא העצות "הפרקטיות"
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 00:40 |
|
| |
| עמקויות כתב: |  | ללמוד לחכות! ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף. כתבת יפה. ואמיתי. עם גישה כזו קל להתמודד... וכל שיר צריך השראה, לא?!האדם יכול ליצור לעצמו את ההרשאה... אחרי הכל, א"א לתת לכל רגש לנהל את חיינו.....נכון. למרות שקשה לנווט מחוץ לרגשות.ולפעמים צריך דווקא לחוות את הרגש, למצות אותו- לא להלחם בו. ובע"ה לצאת מתוכו עם מסקנות, עם שירים...אמת לאמיתה, אך דבריי היו אמורים לגבי מה שכתבת "האם לא לכל שיר צריך השראה"...? ועל זה הגבתי, שאת יכולה ליצור לעצמך את ההשראה.. לא בהכרח להיות תלויה בחסדי הרגש... נראה לי שזה משוררים גדולים יכולים. אצלי שירים מגיעים רק עם רגש שאני חווה.
מכירה את המסילת ישרים שכותב: שפעולות החיצוניות משפיעות על הפנימיות...?! תנסי פעם לפעול אחרת ממה שאת מרגישה, לכתוב דבר אחר ממה שאת מרגישה, דבר הפוך.. ותראי לבד אם זה משפיע או לא... |
|
אני אנסה... ממה שנראה לי כרגע, לפני שניסיתי, - אז כשאני עצובה נגיד- אם אכתוב שיר עצוב זה כן יעזור לי להתמודד עם העצב, לאחר שהבעתי אותו. אתה אומר לנסות להביע דווקא שמחה? ושזה יעשה אותי שמחה? טוב, מענין לנסות.
 |
|
|
|
|
|