בית פורומים עצור כאן חושבים

חייו של הנבוך - איך חיים בתוך מערבולת שאלות וחוסר וודאות?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/11/2011 11:38 לינק ישיר 

אדם רוצה להיות כופר או לפחות ספקן וגם שתהיה תורתו אומנותו, פניו כבושות בסידור התפילה, מצחו קמוט וליבו חף ממבוכה וזרות. 
נו באמת...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2011 11:56 לינק ישיר 

קורא נט        אדם רוצה להיות כופר

אדם לא רוצה להיות כופר- כל אדם רוצה להאמין. האמונה מיטיבה עם האדם בכל.
אבל הוא הופך לכופר בעל כורחו, כי השאלות גדולות מאד, והתשובות קטנות מדי, אם בכלל יש תשובות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2011 12:36 לינק ישיר 

מי שלבבו שלם עם ה' לא מתענין בפילוסופיה ולא גולש באינטרנט כי אם בתורת ה' חפצו את ניצני ספקותיו ידחיק ואחרי הרבנית קנייבסקי ירוץ כאריה ישאג.
מגוחך לחשוב שאפשר להפוך לפילוסוף אינטרנטי חוקר ובו זמנית להמשיך לשמור על אורח חיים של צולניק מבלי לחוש אי נוחות הנובעת מסתירה פנימית.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2011 12:50 לינק ישיר 

 


תוקן על ידי maxmen ב- 27/11/2011 13:10:37




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2011 13:10 לינק ישיר 

maxmen כתב:
אני יודע שהוא קיים לא מאמין שהוא קיים,
שאדם מתחיל להתווכח איתי ושואל מנין לך ואיפה ההוכחה וכדומה אז אני מאמין לחכמים יותר גדולים ממני שבדקו זאת גם כן,
כלומר שוב האמונה היא מלשון אימון, ואין כאן שום אמונה עיוורת,
אבל בוודאי שכל אדם שמדבר אל האלוקים כל יום ורגע לא חושב לרגע שהוא לא קיים, הוא יכול לפקפק האם יתן לו את בקשתו  או מהי דרכיו של האלוקים וכדומה, אבל על עצם קיומו ?! למי יש ספק חוץ מהליצים ?

כל המושג של ספק בא אחרי שהאנושות כבר מודעת באחדותו, באחדות הטבע והיקום והתבונה,
מכאן לומר שלא קיים בכלל ?! זה כבר עניין של משחק מחבואים, מהי רלוונטי כן קיים לא קיים ?? ולמי זה עוזר שהוא לא קיים ? ולמי זה אמור להפריע שהוא כן קיים ?
זה כמו כל דיון ושאלה מכשילה, האם הוא קיים מתי ראיתי אותו בפעם אחרונה או מהי ההוכחה שהוא קיים ? זה מסוג השאלות השטותיות ביותר,
שהאנושת התווכחה האם יש אחד או שנים ושלוש וכדומה ?! אז היה רלוונטי הויכוח וצריך להוכיח שהיקום היא אחדותית,
אבל שברור כבר שהיקום היא אחדותית, אז מה צריך יותר מיזה ?? 



לביליצר ולצבי היקרים ולכולם,

המציאות הקיימת היא עובדה, והספק שקיים כלל היא מאוחרת בהיסטריה כנ"ל אך ורק אחרי שהאנושת מודעת לאחדות היקום,

ולמה זה חשוב ?
כי אף אחד לא מכחיש את קיומו של אהבה, אפי' שאין לו משקל\מסה ואי אפשר להוכיח אותו, אותו דבר לגבי המודעות,
אין האדם מכחיש שיש מודעות,
אותו דבר אין זה רציונאלי להסתפק האם קיים או לא קיים האלוקים, כל אחד מרגיש זאת כמו שהוא מרגיש אהבה לאשתו בתו או בנו או חברו,

או הפוך יש לאנשים שנאה לאלוקים או לכל אדם אחר ואי אפשר להוכיח זאת כי אין לשנאה משקל\מסה,

עצם הספק בא מעצם שמעוניינים בתשובה,
ספק = רצון בתשובה,
אין ספק לשם ספק, כמו שאין 0+0=0

ולכן עצם שאדם מסתפק הוא מודה שהוא קיים, (פתחתי פעם אשכול בעניין איך זה שאלוקים עוד קיים ???))

זה פשוט מאוד לכל מבין, אין דבר כזה אפס,

המדע והפילוסופיה המודרנית לא נכנסים (לא רלוונטי להם) מה ואיך ומי עשה את המפץ הגדול, כלומר יודעים על חומר ראשוני שמזה היית המפץ, אין דבר כזה שהיית אפס, היה והיה משהו,

עכשיו למשכיל הכי חכם אין בעיה להתפלל ולפנות למשהו הזה שקורא לו האלוקים,
זה לא רלוונטי להם מהו ומיהו, כי מה שמעבר למפץ לא רלוונטי להם,
מצד שני לא רוצים החכמים שננצל את המשהו לדת או לכל נוכלות אחרת, כמו שאברהם היה נגד ע"ז ואלילות,
ולכן השקפתית כדאי להם לכפור בו, אבל זה רק השקפתית אין להם שום עניין אחר,
הרי מי יכול לומר שיש אפס ??
אפי' את המקריות ביקום החכמים לא רוצים לקבל, בזמן שמקריות היא דבר שיכול להיות במציאות עובדה תורת הקוונטים,
ק"ו בן בנו של ק"ו שאין אדם שיטען שקיים אפס,


לגבי תורת הרב מיכי:
אני לא למדדתי את תורתו בספריו, מה שכן למדתי מכל התגובות של הרב כאן בפורום ?! יש לי לומר רק זאת (וסליחה מהרב מיכי)
אין בונים את כל היהדות על ספק, כלומר אין זו הדרך להוכיח את החכם בזה שנשכנע אותו שהוא לא ידע כלום אף פעם,
האם נראה לכם שאברהם אבינו או משה רבינו או חנוך ונח, לא ידעו את הפשוט ביותר שאפשר להסתפק בכל דבר ?! בוודאי שידעו !! בכל זאת מה שכן יודעים ואפשרי היה להם לדעת בזמנם. הספיקה להם לדרוש מוסר וצדק וערכים ולשלול את האלילות,
ומנין לקחו את הביטחון בלשלול את האלילות ??
לא שידעו בראיות מדעיות כמו היום שהיקום והתבונה היא אחדותית, ולכן אפשר לדרוש מוסר וצדק וערכים מכל בני אנוש,
רק כדאי היה להם לחשוב כך, רק בגלל הספק נתנו לנו לעשות קרבנות לאלוקים ולעזאזל,
כלומר היית להם ספק האם באמת כך שהיקום והתבונה אחדותית, בכל זאת נתנו לנו קצת עבודת אלילים כביכול,
אבל זה לא מנע מהם לדרוש מוסר וצדק וערכים,

מתורתו של הרב מיכי נשמע כאילו לעולם לא נוכל לדרוש מוסר וצדק וערכים,
זכותו לחשוב כך, אבל חנוך ונוח ואברהם ומשה רבינו לא חשבו כך,
הם חשבו שאין כאן משחק, כן יודעים לא יודעים. מוסר וצדק וערכים קיימים ביקום האחדותית שלהם אפי' שלא ידעו להוכיח זאת,
ומכאן יצא להם התורה והיהדות,

חז"ל כבר אומרים שאיוב רצה לפטור את כל העולם בדין, כלומר גם שחז"ל מודים שיש צדק בטענה של איוב ואפשר לפטור את כל האדם בדין מצד הדין, בכל זאת לא גנזו את התורה ח"ו, כי אפי' שאין לאלוקים זכות לדרוש דין מבני אנוש ?! זה לא אומר שבני אנוש לא צריכים לדרוש אחד מהשני מוסר וצדק וערכים,
והבינו את ביקורתי כלפי הרב מיכי,
כל כוונתי לטובה,

יותר מזה אפשר לומר, שגם בזמן חנוך\נח\אברהם\משה רבינו גם היו ספקנים כפי התורה של הרב מיכי. אני לא חושב שכול בני זמנם היו מפגרים ועובדי אלילים, היו בוודאי חכמים אז. ולכן למה לא הסכימו עם חנוך\נח\אברהם\משה רבינו ?? כי חשבו כפי תורתו של הרב מיכי, (שוב לא למדדדתי את ספריו אני רק מבין מזה מראיתי את דעותיו כאן בפורום, וסליחה מראש אם אני טועה) שיש להסתפק בכל, וכאן השאלה מה יצא מכל החכמים האאלה של אז ?? האם בנוי תורה לאנושות ?? האם הביאו את המוסר והצדק והערכים לאנושות ??
כלומר להישאר ספקן זה משחק ותו לא, 
מנצלים את האפס שאין מושג כזה כלל ואומרים אני באפס. ולך תוכיח לו,


בתכלס: כל לייצני הדור בכל הדורות משני הצדדים השתמשו עם הטענה הזאת, גם הכופרים נגד הדת וגם המאמין העיוור נגד הכופר\המדע
משניהם לא הגיע הצדק והמוסר והערכים לאנושות,

תוקן על ידי maxmen ב- 27/11/2011 13:11:40




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2011 13:25 לינק ישיר 

לומדתלומדת כתב:

מצב אי ודאות אינו אומר שבכל רגע ורגע אני חושב\מרגיש חמישים אחוז שיש אלוקים וחמישים אחוז שאין.

אני הייתי אומר שכן, יכול להיות שאני חושב שיש חמשים אחוז אלקים, ולהתפלל לחמשים אחוז הזה. 
כלומר-כמקובל, הייתי אומר שמאחורי הספק שיש באנושות אם אלקים קיים יש מציאותו אונטולוגית אצל האלהות עצמה [וזה מה שהאר'י קורא צמצם את עצמו] שהוא קצת קיים וקצת לא קיים. וממילא כך נתפסת מציאותו אצלנו. ואדרבה, עיקר התפלה מופנה אל החלק הקיים כביכול שירחיב את עצמו גם אל המקום הפנוי מאתו. נמצא שכל תפלה הוא תפלה במצב ספק על האמונה -היינו התגלות האלקים-בעצמו.
ועד שמיימוני יתקפוני על דברי, הנני מוסר מודעה שאין מוסרים דברים אלו אלא לחכם ומבין מדעתו, [=שנשמתו מאירה לו אותם] ואין הדברים כפשוטם כלל. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2011 13:36 לינק ישיר 

יהיאור כתב:

ועד שמיימוני יתקפוני על דברי, הנני מוסר מודעה שאין מוסרים דברים אלו אלא לחכם ומבין מדעתו, [=שנשמתו מאירה לו אותם] ואין הדברים כפשוטם כלל. 


הdisclaimer פשוט מבריק. אפקטיבית, אין שום דרך להגיב לתוכן דבריך לפניה מלבד בהסכמה נלהבת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2011 13:38 לינק ישיר 

יהיאר כתב דברים מיוחדים (נשמתו האירה לו היום נהדר.)
הייתי אומרת - לא כל תפילה היא מצב של ספק,
אבל תפילות טובות וגם לימוד וגם מצוות אחרות, 
יכולות לבוא ממצב הספק לחלק הקיים כדי שירחיב עצמו לחלל הפנוי.
החלל הפנוי בתוכנו, נקרא לזה.
ואוסיף ואומר, שכשם החלק הקיים מזריח אורו על החלל הפנוי,
כך יש לחלל הפנוי גם מה להקרין על החלק הקיים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2011 13:49 לינק ישיר 

מה שאמרתי כל תפלה הוא כי כל תפלה מגיעה ממציאות חסרון. והחסרון הוא חוסר האלהות. וגם חסרון פיזי בעומקו הוא חסרון זה. אילו לא היה חלל פנוי לא היה צורך להתפלל כלל. 

לשיבולי. הטריק הזה משתמשים בו כל המקובלים. למעשה הכוונה פשוט שבכדי להבין מה שאמרתי ללא הגשמה וחילוק האלהות וכו' צריך עוד כמה הקדמות שאני עצל מכדי לכותבם כאן, ומפוזרים הם ברחבי הפורום במקומות שדנתי על הקבלה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2011 13:55 לינק ישיר 

סחתיין. העיקר, שבוע טוב לכולם כולל לך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2011 13:58 לינק ישיר 

לומדת, אני מסכים עם רוב דברייך. אבל אני מניח שהרציונליסט (לא את) יפטור את הדברים כך: איש לא מכחיש שאדם חווה מצבים שונים מבחינה פסיכולוגית, תפקידו של האדם הרציונלי הוא לזהות את ההשפעות הפסיכולוגיות ולהתגבר עליהן, מתוך ניסיון להגיע לבירור הגיוני של הדברים ככל שידו מגעת, ומכאן - לאמונה קבועה פחות או יותר, ובכל אופן, לאמונה שהתחזקותה או היחלשותה אינן נובעות מאופי המבנה שבו האדם עומד ברגע פלוני (בית כנסת או מקום אחר). אני משער שכך בערך היה ד"ר אברהם מגיב על הדברים.

לגוף דברייך, אני חושב שמתחייבת מכך הגישה המסורתית שהדרך להתמודדות עם ספקות איננה חיפוש אחר תשובות לכל השאלות, אלא חיזוק הצד המאמין בנפשו של האדם.

וראוי לצטט כאן מתוך ספר התניא (חלק ראשון, פרק כ"ט):

"...כמו שמצינו דבר זה מפורש בתורה גבי מרגלים, שמתחלה אמרו "כי חזק הוא ממנו", "אל תקרי ממנו כו'", שלא האמינו ביכולת ה', ואחר כך חזרו ואמרו "הננו ועלינו וגו'", ומאין חזרה ובאה להם האמונה ביכולת ה', הרי לא הראה להם משה רבנו ע"ה שום אות ומופת על זה בנתיים, רק שאמר להם איך שקצף ה' עליהם ונשבע שלא להביאם אל הארץ, ומה הועיל זה להם אם לא היו מאמינים ביכולת ה' ח"ו לכבוש שלושים ואחד מלכים, ומפני זה לא רצו כלל ליכנס לארץ.

אלא ודאי מפני שישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים, רק שהסטרא אחרא המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת נפשם האלהית בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת, ולכן מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו', וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם, כדכתיב ויתאבלו העם מאד, וממילא נפלה הסטרא אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה, וישראל עצמן הם מאמינים.

ומזה יכול ללמוד כל אדם שנופלים לו במחשבתו ספיקות על אמונה, כי הם דברי רוח הסטרא אחרא לבדה המגביה עצמה על נפשו, אבל ישראל עצמן הם מאמינים כו'".

עד כאן.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2011 14:05 לינק ישיר 

האם דברי בעל התניא הוכחו אמפירית במאתים השנים האחרונות, או השעאלה שלי אינה רלבנטית?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2011 14:40 לינק ישיר 

לשנהב - אתה יוצא מנקודת הנחה שהרציונל הוא מוחלט, 'מתגבר על הפסיכולוגיה',  ולא כך הוא.
ניתן לראות את השכל והחשיבה כחוש נוסף, כמו כל חוש, שגם הוא יכול בהחלט לתעתע בנו ולהטעות.
אין לחשיבה חסיון מפני זה. אנו חושבים לפי דעות קדומות, משיימים לפי שם וצורה, נוטים אחר אבחנות ודפוסים, צמא והצמדות ואיבה. (תורת הנפש הבודהיסטית, ומקבילות בפסיכולוגיה מערבית)
כך שגם בחשיבה יכול להוותר ספק וגם בחוויה. וגם אם לא ימושו ממקום התפילה.
חשיבה אינה קריטריון מוחלט.
לראיה שאנשים חושבים לפי המנטליות שגודלו בה, מוסלמים כמוסלמים וחסידי בעלז כחסידי בעלז וכך הלאה. הרי לא נניח שהדעות של כל אלו מתפלגות בדיוק לפי נקודות המוצא. משמע שגם הרציונל נוטה אחר נקודות פנימיות וחיצוניות.
ויש ראיות נוספות ופשוטות לתעתועי החשיבה, כמו לתעתועי הראיה והשמיעה, ותעתועי ההרגשה.
לכולן צריך להתייחס כאל כלים מוגבלים.
וכולנו בהשתנות מתמדת, בחשיבה, בהרגשה, ביכולות, בחושים, בגוף. בפרקי זמן ארוכים - קל להבחין בכך. זה נכון רגע אחר רגע, יום אחר יום, אלא שכאן צריך להביט ברזולוציה יותר גבוהה כדי לראות את ההשתנות כי היא יותר מעודנת. אבל קיימת, וממילא למי שיש ספקות ולמי שאין ספקות, אמונתו אינה היום כמו אתמול ולא מחר כמו היום.

ומבחינתי לא דברי התניא הם הפתרון, לא.


תוקן על ידי לומדתלומדת ב- 27/11/2011 14:50:52




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2011 14:45 לינק ישיר 

אין שום תעתועה ב1+1=2, אין תעתועה בכל עשרת הדברות, מבחינת תוכנם,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2011 14:48 לינק ישיר 

מקס

איזה עניין יש לגוי שוודי אתאיסט לכפור בו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > חייו של הנבוך - איך חיים בתוך מערבולת שאלות וחוסר וודאות?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 11 12 13 לדף הבא סך הכל 13 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.