|
|
| נשלח ב-26/11/2011 23:47 |
 |
| |
חברים יקרים אני מכיר כמעט כל זוית בזילברמן והרי דעתי: א. כפי הנראה הסבא היה איש גדול וחושבים רבים אחזו בדרכו. ב. בנו שאמור להמשיך את דרכו מאד מאכזב ואני לא רוצה לפרט במה ועד כמה. ג. ברעיון של הקהילה יש מענה להמון בעיות אבל בפן המעשי יש שם כישלון חרוץ שעולה על הכשל החרדי הקלאסי ובראשו כישלון חינוכי ממדרגה ראשונה ואין כמעט שום דבר ללמוד מהם מי שישאל ספציפית יקבל פירוט בעזרת השם
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2011 23:50 |
|
| |
יותם
אז אולי תפרט.
א. מה גדלות מצאת בר' יצחק שלמה? ואיזה חושבים חשבו כמוהו. ובאיזה ענין-בשיטת חינוכו? בצורת גישתו אל הדת.
ב. במה כושל הבן שלו? [ואולי הכשלון הראשון שממנים בן בצורה אוטומטית]
ג. מהו הכשלון החינוכי שיש בקהלה? ומהו זו שיש בחרדיות בכלל? ומהו מה שכן בנוי נכון בקהילה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 00:09 |
|
| |
יותם,
אני מכיר את הקהילה על כרעיה וקרביה,אני מסכים איתך בהרבה מן הדברים, אינני מסכים כלל ועיקר שאין כמעט שום דבר מה ללמוד מהם, יש הרבה מאוד אבל מאוד ללמוד מהם,
ויתכן שבאמת אפשר ללמוד מהם איך אפשר לבנות קהילה קדושית מאחר ולא כל הבעיות קשורות בעצם לקהילה קדושית, אלא קשורה לדברים פנימיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 00:39 |
|
| |
תזכורת: היות ואשכול זה, בשונה מרוב האשכולות בעצכ"ח, דן לא לגופו של עניין אלא לגופה של קהילה,
יש להזהר מאד מלשון-הרע ורכילות. ליותם10 ולdaniel27, ברוכים הבאים ! תודה רבה רבה לכם, שאתם כאנשים מבפנים (בהווה או בעבר, לא משנה) עוזרים לנו להבין על מידת תאימותה של קהילת זילברמן ל"מחקרים"(סלנג זילברמני), או על האתגרים בהקמת קהילה של "מחקרים".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 00:46 |
|
| |
פינגווין,
תודה רבה.
אני מסכים לתזכורת, ואני חושב שיותם כמעט כבר עובר את הגבול.
לגופו של עניין אשמח למיקוד בשאלות למה שאראה לנכון לתועלת לענות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 03:00 |
|
| |
כמה שאלות לגבי הליברליות של זילברמן: (לאו דוקא נוגעות אלי אישית)
1. האם יקלט בקהילה אדם הפוסק לעצמו בפומבי ? (דוג': תפילין בחול המועד)
2. האם יקלט בקהילה אדם העוסק בעניני יסודות הדת ? (לא פיקפוק על הדת. דוג': אפשרות לטעות בחז"ל, אמיתות הזהר)
3. מה בערך רמת המחוייבות של זילברמן לנורמות חרדיות בסוגיות יסוד ? (דוג' עליה להר הבית, לימוד מקצועות חול ממוסד)
[איני שואל מה עמדת ר' אליהו (בשניהם כהחרדים), אלא האם יוכלו כקהילה להתנגד לעמדה החרדית גם ברמה כזו.]
4. האם יש מקום לשינוי עמדות הקהילה/ר'-אליהו בנושאים יסודיים ע"י ראיות ?
5. האם הבנתי נכון שיש הבדל בין מה מותר לאדם מהישיבה/גליציה לבין מה שמותר ללומדים בחורבה ?
6. מה הגישה הכללית בזילברמן להשכלה כללית לא לצרכי פרנסה ? (ספרות, פילוסופיה, וכו')
7. מה הגישה בזילברמן לחסידים בתנאי ר"ח מוואלוזין ? (3 תנאים: שמירת הלכה, מירכוז לימוד התורה, לא לדבר נגד הגר"א)
8. איך בפועל היחסים עם המשפחה אצל אלו שנהיו זילברמנים ? (תלוי אולי מאיזה ציבור הם. למשל חסידים או שאינם כאלה)
תוקן על ידי פינגווינאי ב- 27/11/2011 03:03:57
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 03:12 |
|
| |
כמה שאלות לגבי הליברליות של זילברמן: (לאו דוקא נוגעות אלי אישית) 1. האם יקלט בקהילה אדם הפוסק לעצמו בפומבי ? (דוג': תפילין בחול המועד) לא יהיה לו יכולת קליטה בקהילה.2. האם יקלט בקהילה אדם העוסק בעניני יסודות הדת ? (לא פיקפוק על הדת. דוג': אפשרות לטעות בחז"ל, אמיתות הזהר) תלוי איך הוא יעשה את זה, אם הוא לא ישתף אחרים בזה למרות שידעו שהוא עוסק בזה יקלט.3. מה בערך רמת המחוייבות של זילברמן לנורמות חרדיות בסוגיות יסוד ? (דוג' עליה להר הבית, לימוד מקצועות חול ממוסד) [איני שואל מה עמדת ר' אליהו (בשניהם כהחרדים), אלא האם יוכלו כקהילה להתנגד לעמדה החרדית גם ברמה כזו.] כל דבר שבפרהסיא ומשקף עמדה לאומית יתרחקו ממנו כמו מאש. 4. האם יש מקום לשינוי עמדות הקהילה/ר'-אליהו בנושאים יסודיים ע"י ראיות ? כיום לא ניתן לשנות שום דבר הכול עומד וכנראה לא ישתנה בשנים הקרובות לצערי.5. האם הבנתי נכון שיש הבדל בין מה מותר לאדם מהישיבה/גליציה לבין מה שמותר ללומדים בחורבה ? נכון.6. מה הגישה הכללית בזילברמן להשכלה כללית לא מקצועית ? (ספרות, פילוסופיה, וכו') אין גישה חיובית למרות שיש פתיחות וכבוד יותר משאר מקומות.7. מה הגישה בזילברמן לחסידים בתנאי ר"ח מוואלוזין ? (3 תנאים: שמירת הלכה, מירכוז לימוד התורה, לא לדבר נגד הגר"א) נגד.8. איך בפועל היחסים עם המשפחה אצל אלו שנהיו זילברמנים ? (תלוי אולי מאיזה ציבור הם. למשל חסידים או שאינם כאלה) רובם ככולם מסתדרים מצוין עם המשפחות אם לא מיד, אחרי כמה שנים.
תוקן על ידי daniel27 ב- 27/11/2011 03:14:26
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 03:24 |
|
| |
| יושבספר כתב: |  | בחיי ר' יצחק שלמה היה ניתן לחקור גם בעקרי האמונה, ורק אחר מותו הפסיקו בכך.
הסיבה לכך חסרון אדם בעל הקף ידע וכשורים כמהו שיוכל להתמודד עם כל השאלות והספקות. |
|
לא הבנתי כל כך.
אם עיקרי-האמונה פירושו אמיתות התורה שבכתב ושבע"פ, איך יכל אדם בקהילה לחקור ע"מ להגיע למסקנות סוגיות אלה,
הרי לא נאפשר שיהיה כופר בתורה רישמי בקהילה של שומרי מצוות.
אם כוונתך שהיה אפשר לשאול את רי"ש שאלות באמונה, מה ההבדל משאר הציבור החרדי/דתי?
הרי גם בציבור החרדי מי שיש לו ספיקות על הדת, יש את מי לשאול.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 03:27 |
|
| |
| daniel27 כתב: | | 3. מה בערך רמת המחוייבות של זילברמן לנורמות חרדיות בסוגיות יסוד ? (דוג' עליה להר הבית, לימוד מקצועות חול ממוסד)כל דבר שבפרהסיא ומשקף עמדה לאומית יתרחקו ממנו כמו מאש. |
|
האם זה מפני שזה מסקנת רבני הקהילה, או מפני אימת הציבור החרדי ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 03:41 |
|
| |
תוקן על ידי tzvi11 ב- 27/11/2011 03:47:22
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 03:49 |
|
| |
| פינגווינאי כתב: | | 3. מה בערך רמת המחוייבות של זילברמן לנורמות חרדיות בסוגיות יסוד ? (דוג' עליה להר הבית, לימוד מקצועות חול ממוסד)כל דבר שבפרהסיא ומשקף עמדה לאומית יתרחקו ממנו כמו מאש.
האם זה מפני שזה מסקנת רבני הקהילה, או מפני אימת הציבור החרדי ?
|
|
תערובת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 03:55 |
|
| |
| פינגווינאי כתב: | | בחיי ר' יצחק שלמה היה ניתן לחקור גם בעקרי האמונה, ורק אחר מותו הפסיקו בכך.
הסיבה לכך חסרון אדם בעל הקף ידע וכשורים כמהו שיוכל להתמודד עם כל השאלות והספקות.לא הבנתי כל כך.
אם עיקרי-האמונה פירושו אמיתות התורה שבכתב ושבע"פ, איך יכל אדם בקהילה לחקור ע"מ להגיע למסקנות סוגיות אלה,
הרי לא נאפשר שיהיה כופר בתורה רישמי בקהילה של שומרי מצוות.
אם כוונתך שהיה אפשר לשאול את רי"ש שאלות באמונה, מה ההבדל משאר הציבור החרדי/דתי?
הרי גם בציבור החרדי מי שיש לו ספיקות על הדת, יש את מי לשאול.
|
|
בחיי ר' יצחק שלמה זה היה תרבות קהילתית ללמוד ולחקור ולברר בעיקרי האמונה, וגם כמה שנים לאחר פטירתו, מה שלא קיים עכשיו.
בציבור החרדי שאלות על עיקרי הדת אינם מתקבלים בכבוד ובדיון ראוי, וברור שאם אתה בחור חשוב לא תעז ללכת לשאול את המשגיח למשל שאלות באמונה, מה שאין כן אצל ר' יצחק שלמה, ובפרט שעל הרוב אין מי שהתעסק בהם בצורה שלמה ומקיפה, שיוכל לענות לך בצורה ברורה.
תוקן על ידי daniel27 ב- 27/11/2011 04:00:17
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 08:43 |
|
| |
החורבה אינה מהוה 'קהילה', מדובר בסך הכל בבית כנסת שקהילת זילברמן מתפללים שם בשבתות. הלומדים אינם קבוצה מגובשת, אלא חברותות בודדות, כך שאין שם פוטנציאל של 'קהילה קדושית'.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 08:52 |
|
| |
דניאל
מה היתה המוכנות לקבל תשובות אחרות, לא שאלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 10:21 |
|
| |
| יושבספר כתב: | | | החורבה אינה מהוה 'קהילה', מדובר בסך הכל בבית כנסת שקהילת זילברמן מתפללים שם בשבתות. הלומדים אינם קבוצה מגובשת, אלא חברותות בודדות, כך שאין שם פוטנציאל של 'קהילה קדושית'. |
|
החורבה אינה מהווה קהילה, אבל היא פונטנציאל משפיע על שינוי ופתיחות בכל הקהילה, מאחר ואין זה כדבריך, אלא היום הוא מוקד הפעילות של הקהילה.
|
|
|
|
|
