|
|
| נשלח ב-29/11/2011 17:05 |
 |
| |
| מוישהחיים כתב: |  | ו
יש קהילה אחת שזהו האידיאל שלהם, וזוהי קהילת אדרת אליהו על כל מוסדותיה,
ובפרט בי"כ החורבה מרכז חיי הדת והדעת של הקהילה.
את קהילת שקלאוו מנסה לחקות קהילת אדרת אליהו על מוסדותיה, עם הישיבה והת"ת, ובית מלא תורה זה בי"כ החורבה.
לזה מן הסתם התכוון הפינגווינאי בדמיון בין קדושית לקהילת אדרת אליהו ובי"כ החורבה.
ר' אליהו זיברמן, ר"י אדרת אליהו, אמר בדרשתו בבית כנסת החורבה ביום הזכרון שנה עשירית לר' יצחק שלמה זילברמן :
"הנושא של אדרת אליהו זה דרך ה', מבקשי אמת, אנשים שרוצים ללכת בדרך ה', זה נקרא אמת, זה מה שמחבר את כולנו(הקהילה), דרך לציבור, דרך לבית אל, דרך שמורה לאנשים להתקדש" (הדברים נכתבו במרוצה בזמן הדרשה, אשמח לשיכתוב מדוייק של הדרשה) |
|
מושה חיים יקירי!
איפה זה מתקיים בפועל חוץ מדרשות יפות בחורבה או בגליציה או לא משנה איפה.
במה מתבטא אנשי אמת, בלהחליט שחוץ מהקהילה אף אחד לא אמיתי?
בלהחליט שחוץ מהגר"א והרמח"ל, כל גדולי ישראל לא ידעו כלום ולא הכירו את האמת?
בלהחליט שחוץ מר' אליהו אף אחד לא מבין ולא יודע גר"א ורמח"ל וקבלה?
תתכבד בצניעות, ותבין שמרחק רב יש בין קהילה קדושית שמבקשת אמת בפועל, לקהילה ש'רוממות ביקוש האמת בגרונם', וביקוש האמת בפועל מהם והלאה.
זה לא סותר שיש המון מעלות לקהילה הזאת, ויש המון מה ללמוד מהם,
וייתכן אפילו שהם מודל פונטנציאלי לקהילה קדושית, אבל בפועל ביקוש האמת 'היום' מהם והלאה.
תוקן על ידי daniel27 ב- 29/11/2011 17:07:41
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 17:18 |
|
| |
צענערענע אמרה שמונח "קדושית" המקורי אומר משהו אחר לגמרי מהמשמעות שקיבל באשכול זה.
אך אני מאמין שאשכול זה ימשיל להשתמש במילה "קדושית", ולא יליף אותה ל"עצכחיה" או משהו כזה. זה אכן מחדל, ואני האשם העיקרי בו. מצטער על הבילבול-מושגים שיצרתי.
כמובן שאשכול זה חשוב לגולשי עצכח רבים (כמוני למשל),
לדעת האם יש מקום לא-וירטואלי המתאים להם, או האם יכול להיות מקום כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 17:26 |
|
| |
| פינגווינאי כתב: | | צענערענע אמרה שמונח "קדושית" המקורי אומר משהו אחר לגמרי מהמשמעות שקיבל באשכול זה.
אך אני מאמין שאשכול זה ימשיל להשתמש במילה "קדושית", ולא יליף אותה ל"עצכחיה" או משהו כזה. זה אכן מחדל, ואני האשם העיקרי בו. מצטער על הבילבול-מושגים שיצרתי.
כמובן שאשכול זה חשוב לגולשי עצכח רבים (כמוני למשל),
לדעת האם יש מקום לא-וירטואלי המתאים להם, או האם יכול להיות מקום כזה. |
|
פינגווין,
והיות שכפי שכתבת זהו שאלה מאוד חשובה, לא ניתן לכל מגיני וחסידי הקהילה להטעות בנו ולספר לנו סיפורים שביניהם והאמת מרחק רב.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 17:27 |
|
| |
מוישהחיים
האם אתה יכול לציין ת"ח שיצאו מקהילת שקלאוו וכמה זמן המודל החזיק מעמד?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 17:28 |
|
| |
הקדושית יכולה לתפקד גם כ ניסוי מחשבתי לבחינת התאמת הפנטזיות העצכחיות לאינטראקציה בין דת לחברה אנושית.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 17:35 |
|
| |
ממה שמוישהחיים ציטט, בזילברמן מקיימים בעיקר :
* קימו וקבלו עליהם הרבה מהנהגותיו בדרכי הלימוד . ונתיבות המצות כתיקונן (לימוד ופסיקה ע"פ דרך הגר"א)
* להיות בקי בראשונה כל כ"ד ספרים , להיות ששה סדרי משנה שגורה בפיו
* אי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם (מאז פטירת הסבא)
אך יש בעיה עם :
* מודה על האמת אפי׳ מפי תנוקות של רבן
כך הרושם ממה שראיתי, ומדברי daniel27
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 17:42 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | | האם אתה יכול לציין ת"ח שיצאו מקהילת שקלאוו וכמה זמן המודל החזיק מעמד? |
|
כמדומה בהקדמה הנ"ל מונים כמה.
ממה שאני מכיר ה-2 הבולטים הם:
* ר' ישראל משקלוב (מח"ס פאת השולחן, ומחשובי הפוסקים בעניני מצוות התלויות בארץ)
* ר' מנחם מנדל משקלוב (מחשובי המקובלים בדורו ובכלל)
אך יש עוד, כמו : ר' הלל ריבליס (מח"ס קול התור), ר' בנימין ריבליס, ועוד.
הפריחה הזאת של חכמי שקלוב, היא רק בתקופת הגר"א ודור אחד אח"כ, כמדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 17:52 |
|
| |
| פינגווינאי כתב: | | ממה שמוישהחיים ציטט, בזילברמן מקיימים בעיקר :
* קימו וקבלו עליהם הרבה מהנהגותיו בדרכי הלימוד . ונתיבות המצות כתיקונן (לימוד ופסיקה ע"פ דרך הגר"א)
* להיות בקי בראשונה כל כ"ד ספרים , להיות ששה סדרי משנה שגורה בפיו
* אי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם (מאז פטירת הסבא)
אך יש בעיה עם :
* מודה על האמת אפי׳ מפי תנוקות של רבן
כך הרושם ממה שראיתי, ומדברי daniel27
|
|
פינגווין- בוא נוותר ונסתפק ב'שומע' את האמת מפי גדולים וטובים
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 18:06 |
|
| |
| פינגווינאי כתב: | | האם אתה יכול לציין ת"ח שיצאו מקהילת שקלאוו וכמה זמן המודל החזיק מעמד?
כמדומה בהקדמה הנ"ל מונים כמה.
ממה שאני מכיר ה-2 הבולטים הם:
* ר' ישראל משקלוב (מח"ס פאת השולחן, ומחשובי הפוסקים בעניני מצוות התלויות בארץ)
* ר' מנחם מנדל משקלוב (מחשובי המקובלים בדורו ובכלל)
אך יש עוד, כמו : ר' הלל ריבליס (מח"ס קול התור), ר' בנימין ריבליס, ועוד.
הפריחה הזאת של חכמי שקלוב, היא רק בתקופת הגר"א ודור אחד אח"כ, כמדומה.
|
|
אין שום ראיה שר' מנדל ור' ישראל היו תלמידי חכמים בזכות המודל הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 18:07 |
|
| |
| asher177 כתב: | | ראשית הקהילה "קדושית" היא קהילה שאף פעם לא קמה ולא תוכל לקום, מעצם הסתירה המובנית ברעיון שלה, קהילה שמאוחדת סביב הבלתי מאחד לא תוכל לקום אף פעם, הקהילה תצטרך תמיד למצוא לעצמה מכנה משותף כזה או אחר ועצם העמדתו של אותו מכנה משותף לדיון מחודש תמיד תמוטט את קיומה של הקהילה.
המאחד הוא דרישת האמת, כפי שאמר ר' אליהו בדרשתו, וזה מאחד מספיק.
זה מה שמאחד את הקהילה הוירטואלית בעצכח, למשל.
ולכן קהילת "אדרת אליהו" לא היתה ולא תהיה "קדושית", המוטו של הרב זצ"ל ושל הקהילה גם כיום זה שלא לקחת שום דבר כמובן מאליו, ולחקור כל דבר מיסודו,
לא הבנתי את עמדתך, המוטו הוא כן לחקור כל דבר מיסודו או שאין לעשות זאת ?
היחס ל"מחקרים" (במלעיל) הוא חיובי לגמרי וניתן לדון על כל דבר ולפתוח כל נושא, כמובן שתלוי עם מי. (לא כל אחד הוא שיבוט של הרב זצ"ל) אבל באופן כללי ניתן להביע דעות שונות. הבעיה העיקרית שנוצרה היתה עם כאלו שחשבו שזה "קדושית" ושכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה דבר שהיה יוצר אנרכיה וכאוס ומביא לחורבן של הישיבה והקהילה. ולכן בסופו של דבר יש דַבָּר אחד לדור... יש אחד שקובע את סדרי הישיבה ומי שרוצה להשתייך חייב להתיישר לפי הקו שלו.
אתה מציג שאפשר לדון (באמת, לא בכאילו) על כל נושא, ו'אינו חייב עד שיורה לעשות'. גם אני חשבתי כך בהתחלה.
אך לפי מה שהבנתי, גם מי ש'שנה ולימד כדרך שהיה למד' חייב, שכן לפי ר' אליהו דיבור נחשב כמעשה.
אם יש דעה נגד משהו בסיסי (לא עקרונות היהדות), כמו קול-התור, אסור לדון בזה בפרהסיה. |
|
תוקן על ידי פינגווינאי ב- 29/11/2011 18:09:59
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 18:18 |
|
| |
| asher177 כתב: | | | הישיבה היא ישיבה חרדית רגילה, עם סדרים די חופפים לישיבות האחרות. אלא שמושם בה דגש על נושאים נוספים, ואין (או כמעט אין) נושאים שאסור לחקור ולדבר עליהם. יש לישיבה את ההשקפה שלה שהיא שונה במקצת מהישיבה החרדית הסטנדרטית בכמה נושאים אך משתדלת לא לעבור את הגדר ולמצוא את עצמה בחוץ. |
|
ברור !
אין דרישה לפתוח ישיבה דמוקרטית. בישיבה רה"י מחליט מה ילמדו ואיך.
כמו כן אין דרישה לפתוח גן-ילדים קדושי, מכולת קדושית, קופ"ח קדושית.
יש דרישה לקהילה שבה יוכל להשתלב ולחיות אדם מנומס אך בעל דעות עצמאיות,
ללא לשחק דמות אחרת ממה שהוא באמת.
כמו כן, יש דרישה לבימ"ד שבו יוכל אדם כזה ללמוד, בלי להסתתר תחת שם בדוי.
תוקן על ידי פינגווינאי ב- 29/11/2011 18:42:53
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 22:56 |
|
| |
על פי עדות בני הגר"א, צורת ה'בית מלא תורה' שהגר"א יסד, היא שיושבים מסביב לשולחן ודנים במקרא משנה ובתלמוד (ולא נאמר שבעיקרי הדת). ולעיתים קבועים רבינו הגר"א הצטרף לשולחן.
ובבי"כ החורבה יש את הרוח של ה'בית מלא תורה', אך השולחן שמסביבו דנים חסר עדיין.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 22:57 |
|
| |
על פי עדות בני הגר"א, צורת ה'בית מלא תורה' שהגר"א יסד, היא שיושבים מסביב לשולחן ודנים במקרא משנה ובתלמוד (ולא נאמר שבעיקרי הדת). ולעיתים קבועים רבינו הגר"א הצטרף לשולחן.
ובבי"כ החורבה יש את הרוח של ה'בית מלא תורה', אך השולחן שמסביבו דנים חסר עדיין.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2011 23:06 |
|
| |
כשאוסרים לפתוח שולחן כזה, מתקיים המשך דברי ההקדמה :
" ויופסד החיבור הנעים ויגורש האמת מעדת ה' " (ההקשר המקורי שונה)
תוקן על ידי פינגווינאי ב- 29/11/2011 23:52:15
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 00:16 |
|
| |
| מוישהחיים כתב: | | על פי עדות בני הגר"א, צורת ה'בית מלא תורה' שהגר"א יסד, היא שיושבים מסביב לשולחן ודנים במקרא משנה ובתלמוד (ולא נאמר שבעיקרי הדת). ולעיתים קבועים רבינו הגר"א הצטרף לשולחן.
ובבי"כ החורבה יש את הרוח של ה'בית מלא תורה', אך השולחן שמסביבו דנים חסר עדיין. |
|
מוישה חיים מוישה חיים!!
מה נאמר מה לא נאמר זה לא מה שחשוב,
כל קהילת אדרת אליהו נבנתה על 'רוח ביקוש האמת', ואם זה אין בה היסוד שעליה היא נבנתה חסר.
דבר שני, אם השולחן חסר הכול חסר.
אהבתי את המילה 'רוח', זה מילה שמאוד אהובה על הקהילה, זה לא כתוב בגר"א אבל זה 'רוח הגר"א' וכוו,.
ביחס לחורבה, עדיין קשה לתאר אותה גם כבית מלא תורה, היא בתחילת דרכה, וימים יגידו.
תוקן על ידי daniel27 ב- 30/11/2011 00:17:59
|
|
|
|
|
