הפיכת כל החכמות לתורה על פי הבנת הפנימיות

כלומר - ללא ראיות, הוכחות או סברות כלשהם?

ראיה לדבר אפשר למצוא בספריו המרובים של אברהם קורמן.

אני מעתיק מחדש את דברי צבי.

צבי
עוד מעט שבת, אוסיף בקצרה נקודה לגבי מה שכתבת.
כתבת שמרגישים שלימוד חכמות מקדמים אותנו אל הכרת ה' והעולם בדיוק כמו לימוד התורה. 
גם אני שותף להרגשה זו, וכמדומה שזה קשור ישירות לקבלה. כלומר למי שעוסק רק בהלכה לא יהיה לו הרגשה זו, שהרי בתורה הוא לומד כל הזמן רק מה לעשות ומה לא וכו' [אפילו שעוסק בלומדות, אבל זה הנקודה] משא"כ בקבלה הרי לומדים על תיאור ומציאות עולמות וכו', ועוד אומרים לך שזה הפנימיות של כל התורה. א"כ בוודאי שזה שווה ללימוד אודות עולם הזה [לפחות לגבי לימוד אודות בי"ע. ואכמ"ל] ל

ויש לציין שבשו"ע הל' ת"ת מבואר ברמ"א וש"ך שלימוד הקבלה נכלל בלימוד שאר חכמות לגבי לימוד התורה [ועי"ש בביהגר"א. ] 

ואכתי יל"ע, אולי ההרגשה מטעה אותנו. ויש כאלו שטוענים שמרגישים הפוך. [הרב מיכי] ויש הרגשה אחרת בלימוד התורה. 

צבי

בפורום הזה מותר לדון בכל נושא (אם הוא מעניין) ואין חולקים כאן כבוד לסמכות אלא לראיות. (אם כי מקפידים ככל האפשר על דרך ארץ לחכמים ולרבנים הראויים לזה).

האם כוונתך שהאשכול יעסוק רק בשאלת היחס לקבלה או לשיטת מיכי? אם כן, כמדומה שלי עצמי אין מה לחפש כאן כי הקבלה בעיני חשודה. אך האם מותר לשאול על הנחת היסוד? קודם כתבתי באריכות. עתה אני כותב בקיצור: מהי התקרבות לה'? האם הכוונה לרגש? לרכישת ידע עם תכנים? האם ניתן להכיר את ה' במובן הקבלי (ולפי איזו שיטה) או שזו הונאה עצמית? רשאי אתה לומר שיש מספיק אשכולות על זה ולא זוהי מטרת הדיון ותהיה צודק. (זה כמובן לא יוכיח שהנחת היסוד נכונה).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");