|
|
| נשלח ב-1/12/2011 13:01 |
 |
| |
אני מצטט ממה שאתם ציטטתם,הכול פטור מן הבכורה שנאמר פטר רחם בבני ישראל באדם ובבהמה עד שיהיה הכול מיש ר א ל ,וכן בדין ששותפים חייבים בבכורה כי לא נאמר בקרך וצאנך אלא למעט שותפות עובד כוכבים,הנגזר מדברי הרמבם ששותפין ישראל וכהן בפטר חמור חייבת בבכורה.
רמבם פהמ,דה אתרוג הגזול,ערלה ותרומה טמאההן מכלל הדברים הטעונין שריפה כמו שנתבאר בזרעים ,לפיכך הוא פסול למאמר השם יתברך פ ר י ,ואלו אינן ראוין לאכילה בשום פנים,
ןמסיק ,ומה שהתירו אתרוג של דמאי ,לפי שהדמאי אוכלין אותוהעניים וכו,וכיון שיש בו צד היתר שיהיה ראוי לאכילה מותר לברך עליו ,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 13:35 |
|
| |
ביליצר
מה אתה רוצה.
הרמב"ם כותב ע"פ הגמ' שמאחר ונאמר "בקרכם וצאנכם", דהיינו שותפים חייבים בבכורה. ונאמר בפסוק אחר "בקרך וצאנך", יש מיעוט וריבוי, ללמד ששותפות ישראל, בין ישראל ובין כהן, ששניהם חייבים בבכורה, חייבת בבכורה. ושותפות עכו"ם אינה חייבת בבכורה.
אולם לגבי פטר חמור שבכור חמור כהן פטור מצד עצמו, ברור ששותפות כהן פוטר את הפ"ח מעיקר הדין,
הרמב"ם בפירוש המשנה כותב את דבריו רק על ערלה, ולא על טבל, לגבי טבל ניתן להסיק רק מהסיפא שדמאי נחשב יש בו היתר אכילה כי יכול להפקיר נכסיו, ואז יש לו בו היתר אכילה, אולם משמע שטבל שאין לו בו היתר אכילה פסול
מה עוד שגם מלשון הרמב"ם שכתב "למאמר ה' יתברך פרי ואלו אינם ראויים לאכילה" הרמב"ם מתכוון לומר שהלימוד שאתרוג שאין בו היתר אכילה פסול, הוא מכך שהתורה קוראת לאתרוג "פרי עץ הדר" שהיינו רק מה שהוא בגדר פרי=הראוי לאכילה כשר לברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 13:53 |
|
| |
מה אני רוצה??
גם עכום פטור מצד עצמו כמו בכהן ,??ועל כרחך לא נתמעט אלא שותפות עכום ולא כהן לפי הרמבם.ושוב לשיטת רב יהודה דשותפות עכום חייבת בבכורה למה אינו מחייב בהמה מפירות שביעית בבכורה?
ויפה כתבת דבטבל אין כאן פרי כדי לצאת בו ,ולכן לא אפשר לשאול למה אינו פוסל מדין שותפות של כהן ולוי שיש במעשרות,כי אינו צריך לזה כלל וגם אינו פוסל בשאר הימים.
וחזרה קושיא,מה ההבדל לדבריך בין אתרוג השותפין דאינו יוצא לבין אתרוג של שביעית דיוצא .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 14:11 |
|
| |
אתה חוזר על עצמך, תעיין היטב במה שכבר כתבתי לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 14:20 |
|
| |
לא להגיב הוא בזכותכם המלאה....
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 14:56 |
|
| |
הסברתי לך, אתרוג השותפין לא יוצא כי באתרוג יש הגבלה מיוחדת של "לכם" רק בבעלות פרטית בלבד. אתרוג שביעית אין בו בעלות נוספת. כל השימושים המותרים הם בבעלותו. ולכן יכול לקדש אשה בפירות שביעית ולמכור פירות שביעית כי כל מה שיכול להשתמש הוא מוכר. אמנם כלפי חיוב של בכורה צריך בעלות מלאה של בר חיובא, ובפירות שביעית יש קדושה ושותפות קדש בבהמה פטורה מבכורה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2011 11:23 |
|
| |
החילוק הזה צפוי ,והשאלה היא האם יש כאן חילוק,דמהיכי תיתי ,הרי מאותו מקום שרציתם להביא ראיה ,הבאתי לכם את דברי התוס ,דאכן יש בעיה באתרוג של טבל בעיה של בעלות בלעדית ,אלא שהרמבם פוסל גם בשאר הימים מדין שאינו פרי מכיון שאין בו היתר אכילה ,ורשי על אתר פוסל מדין חוסר בלעדיות בגדרי ל כ ם שאין בו היתר אכילה ,
וברמבם גופא מוכח ,מזה שמעשר שני אינו יוצא בדיעבד אלא בירושלים ,שצריך בעלות שלימה [,ולשיטתך ,]
כי לכאורה מה יעזור זה שצימצמת את בעלותו המלאה כדי לחייב מעשר שני בבכורה מכיון שהוא בירושלים ,הרי גם בירושלים אין לו בעלות מלאה מחוץ לירושלים מלבד הבעיה שהרמבם פוסק שמעשר שני ממון גבוה.?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2011 12:47 |
|
| |
החילוק הוא פשוט והגיוני, באתרוג יש דין "לכם" ולכן כל שותפות פוסלת, אולם גם אם בעלותו מוגבלת אולם ללא שותפים, ולכל מה שניתן, זה מספיק. שהרי כל אתרוג ביום הראשון הוא מוקצה למצוותו, ואסור לו לאכול ממנו. ובכ"ז יוצא ידי חובה.
בבכור אין בעיה שיהיו שותפים בו, הצורך הוא שכל השותפים בו יהיו חייבים בבכורה. דהיינו כל חלקי הבהמה בשלמותם יהיו ברי חיוב. ולכן שותפות כהן לא פוטרת מבכורה בבהמה טהורה, ולכן שותפות כהן פוטרת פטר חמור מפדיה. ולכן בהמת שביעית שיש בה קדושה, שמגבילה חלק מהשימושים, ובעלות מוגדרת ע"י זכות השימוש, ולכן חלק מבעלות על הבהמה פטורה מבכורה,
לגבי מעשר שני, אמנם הרמב"ם פוסק שמע"ש ממון גבוה כר"מ. אולם זה רק בגבולין, ואילו בירושליים הוא ממונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2011 13:05 |
|
| |
אכן הוקצה למצוותו מפאת כשרותו שתלויה בהיתר אכילה ,גם בכור אסור לי לאכול ובכל זאת היא מחוייבת בבכורה,
שותפות בפטר חמור עם כהן לדעת הרמבם משמע שהיא חייבת ואינו פוטר רק עכום.
והראיה והשאלה ממעשר שני במקומה עומדת.
השאלה מרב יהודה במקומה עומדת
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2011 13:33 |
|
| |
ביליצר אתה שוב חוזר על עצמך. בבכור פוטר בעלות נוספת שפטורה מבכורה, ואילו באתרוג פוסל בעלות נוספת בלבד שותפות כהן בחמורה פוטר את הולד מבכורה לכו"ע אין מי שחולק על כך. לגבי מעשר שני כבר שאלו מפרשי הרמב"ם שפסק שבהמת מעשר שני חייבת בבכורה, מכך שפסק שמעשר שני ממון גבוה. מה עוד שבירושלמי מע"ש פ"א ה"ב אומר שלר"מ הסובר שמע"ש ממון גבוה בהמת שביעית פטורה מהבכורה. פירות שנקנו בכסף מע"ש בירושלים הם ממונו כי למטרת קנית מאכלים בירושלים יש לו זכות בכסף. והרי קנה בהם מאכלים והמוכר קיבל תמורה והמאכלים שלו, זה שהפירות שקנה בירושלים הם ממונו זהו בבלי מפורש. ואף בירושלמי מע"ש זה תירוצו של ר' זירא החולק על האומר שבהמת מע"ש פטורה מן הבכורה. ואין הקדושה עוברת מהמעות על הפירות, שאין במע"ש דין חילול קדשים, אלא דין מיוחד של פדיון מע"ש. והמעות אינם קדושים, ומימלא הבהמה שקנה בהם בירושלים אינה קדושה. ומיושבים דברי הרמב"ם לגבי ר' יהודה שמחייב בהמת שותפים בבכורה, עדיין לא מצאנו מה דעתו לגבי פ"ש. למרות שצריך לבדוק מה הסברות במחלוקתו. אולם אין זה מעניין הסוגיה הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2011 13:54 |
|
| |
אני שוב חוזר על עצמי??
שוב מהיכי תיתי לחלק?
ברמבם משמע ששותפות דכהן חייב בפטר חמור ,ורוב האחרונים ובראשם המנחת חינוך מדייקים מהרמבם שפטר דוקא עכום
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2011 13:56 |
|
| |
המשך,שבהמת הפקר חייבת בבכורה.
אם הקדושה היא זאת שמעכבת אז גם בהמת מעשר שני מחוץ לירושלים חייבת ,אלא שמה שמעכב הוא הגבלתו ,ואם כן גם בירושלים הוא מוגבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2011 14:02 |
|
| |
המשך ,
וגם בשביעית הוי ממונו כדי לקדש .
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2011 14:09 |
|
| |
בשביעית הפירות הם ממונו, ולכן הוא יכול למכור אותם, ולקדש בהם אשה אולם בתנאי שהיא יודעת שהם פירות שביעית, ומתקדשת בהם במגבלות של פירות שביעית לאכילה בלבד. ולכן המקדש בפירות שביעית מקודשת, והמקדש במעות שביעית אינה מקודשת,
אין בהמת מעשר שני מחוץ לירושלים, הוא לא יכול לקנות מחוץ לירושלים כלום וזה לא ממונו, ולא חל הקניין.
בירושלים אין קדושה על מה שקנה, אין שום הגבלה על הפירות שקנה בירושליים כמו כל ההגבלות על פירות שביעית,
בהמת הפקר אכן חייבת בבכורה, אין שום בעלות הפוטרת אותה
אכן המנחת חינוך כותב כך אולם אין דבריו נכונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2011 14:15 |
|
| |
בפירות שביעית הוא לא חייב ליידע?
גם בהמת שביעית אין שום בעלות הפוטרת אותה.
|
|
|
|
|
