מה שהם לא התכוונו שנתפוס ;)

אז לא רק אני אוהבת לתפוס את המחוות האלה...

אבל אם אני אתחיל לכתוב את זה, זה לא יגמר (יש כמה מחוות שהזכרתי ב'רשמים מהופעות').

מצחיק שמישהי ('חדשונט') כתבה על אותה סיטואציה שאני כתבתי אבל עם פרשנות שונה.

זה לא מאחורי הקלעים, זה ממש על הבמה!!! זה פשוט יפה לראות שהם לא שוכחים את עצמם על הבמה וזוכרים לפרגן אחד לשני.

מאחורי הקלעים זה בקליפ של 'מעם ה'' שממש בסוף שמולי ברוין שם יד על הכתף של דורון לוין...

כן, הבנתי שלכך התכוונת... 

ועכשיו תורי להסביר את כוונתי: בחזרות ובקליפים מצולמים אם יש טעות אפשר לחזור אחורה ולצלם שוב, אז בהחלט יש יותר מקום לשחרור.
בהופעה, כשנמצאים על הבמה, יש כ"כ הרבה דברים לעשות, לשיר (כי במיאמי שרים בלייב...), לעשות הרמוניות (כנ"ל), לרקוד ולחייך, והכי חשוב להיות מרוכזים, כי אם טועים אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה (ולקוות שאף אחד לא שם לב, אבל זה אם לא לוקחים בחשבון את ההסרטות והצפייה החוזרת...).
ועם זאת, זה כזה יפה לראות שילד מסיים סולו וחוזר למקום והילד שלידו מחייך אליו בעידוד ומפרגן לו.

בכלל, בפרחי מיאמי ממש רואים שהילדים יודעים שהם חלק ממקהלה, נגיד בדואט או בטריו, הילדים מתקרבים אחד לשני ולא עומדים בשני צידי הבמה כאילו הם בסתם סולו.

אם כי, הייתי מסתייגת, כי רק את ההופעות של מיאמי יש לי חשק לראות פעם אחרי פעם, מקהלות אחרות לא יוצא לי להתעמק כ"כ...